נגישות באוטובוס תיירים – מערב ארה"ב וקנדה
מלון האורחים של חמושה בעדשה שמח לארח שוב, את עדי אדלר.
בעקבות טיול שעשתה עדי, למערב ארה"ב וקנדה, פנתה אלי ובקשה להעיר את תשומת לבכם בכל הקשור לנגישות באוטובוס תיירים. לספר על התרשמותה מאוטובוס התיירים ולהציע הצעות ותובנות שעלו אצלה, בעקבות מפגש עם צמד תיירות בריטיות עם מוגבלות בניידות. עדי מקווה שהערותיה ותובנותיה יעזרו בעת תכנון טיול. מלון האורחים וחמושה מנגישה מאחדים כוחות.
רקע
לפני מספר חודשים, יצאתי לטיול מאורגן במערב ארה״ב וקנדה שהתחיל מסן פרנסיסקו והסתיים בעיר אנקורג׳ באלסקה. הגעתי לטיול במשקל יחסית גבוה ובכושר גופני יחסית נמוך – ולכן, כדי להקל על עצמי לפני הטיול עצמו, החלטתי לסייר בעיר בעזרת אוטובוס תיירים, ממנו אפשר לרדת בנקודות מרכזיות בעיר. בחיפוש מהיר גיליתי שחברת Big Bus מציעה מסלול שכזה עם תחנה שמאוד קרובה למלונית שבה שהיתי. כמובן שאין זו החברה היחידה שמציעה סיורים כאלו, וקיימות חברות אחרות שמציעות את אותו שירות עם שינויים קלים במיקומי התחנות ובמסלולים, (למשל Hop On, Hop Off).
טיפ: לפני שאתם בוחרים את החברה לסיור, בידקו למי מהן תחנה הקרובה למקום בו אתם שוהים.
מעבר לתכנון המסלול, שכולל לא רק נקודות מרכזיות, אלא גם אטרקציות קצת פחות ידועות (כמו למשל שוק איכרים שלא הכרתי מביקורים קודמים), ישנה באוטובוס הדרכה מוקלטת שלה ניתן להקשיב בזמן הנסיעה שמסבירה על האזורים שבהם עוברים, ולא פעם מפנה את תשומת הלב לנופים ונקודות עניין במהלך הנסיעה עצמה. את ההדרכה ניתן לשמוע דרך אוזניות שמספקת חברת הטיולים עצמה על האוטובוסים.
מחירי הכרטיסים יחסית גבוהים ליום הראשון של הנסיעה, אבל אפשר לרכוש כרטיס ליומיים בעלות יחסית זולה של בערך 12$ – 15$ יותר, וכנראה שאפשר להאריך את התוקף שלו במחיר דומה לכל יום נסיעה נוסף.
נגישות
נושא הנגישות עלה בדעתי במהלך הנסיעה באוטובוס במהלך היומיים שבהם ביליתי בעיר, אבל קיבל משנה תוקף בתוספת כמה נקודות למחשבה, דווקא במקטע האחרון, בו נסעו איתי שתי נשים בריטיות, שאחת מהן הייתה זקוקה לעזרי נגישות והרגישה שהיא לא מקבלת אותם במהלך הנסיעה.
יש לציין שיש לחברה עצמה מודעות לנגישות, כפי שאפשר לראות בכמה מפרטי השירות שהיא נותנת:-
✔ יש באוטובוס כמה מושבים שמיועדים לאנשים עם מוגבלות שהם רחבים יותר, כולל נוסעים בכיסא גלגלים, והנהגים והנוסעים מאוד מתחשבים בהם. המושבים הנגישים נמצאים בקדמת האוטובוס כך שאין צורך לנסוע או ללכת הרבה באוטובוס עצמו כדי להגיע אליהם, והם מרווחים מספיק כדי לאפשר לנוסעים האחרים לעבור לידם בלי הפרעה לאף אחד מהצדדים. גם הנהגים עצמם ממתינים לרוב עד שכל הנוסעים יישבו לפני שמתחילים בנסיעה, כדי להקל על ההתיישבות.
✔ האוטובוסים עצמם מאפשרים להוריד את הרצפה עד גובה המדרכה, כדי לאפשר לכיסאות גלגלים להיכנס בקלות לאוטובוס, או לאנשים שמתקשים לעלות מדרגה גבוהה, לעלות לאוטובוס בקלות.
✔ הנהגים עצמם מנסים לצפות מראש האם יש נוסעים שזקוקים לעזרה מהסוג הזה (למשל נוסעים מבוגרים, והיו נהגים שגם עשו זאת מראש עבורי בגלל עודף המשקל שלי), אבל כמובן שאם יש צורך אפשר לבקש מהם להנמיך עד כמה שאפשר את סף הכניסה לאוטובוס בעליה ובירידה ממנו.
ברוב המקרים התורים לעליה לאוטובוסים בתחנות השונות מנוהלים בצורה מאוד מסודרת על ידי עובדים מהחברה. התיירים עצמם (לרוב אמריקנים או אירופאיים) רגילים לעמוד בצורה מסודרת בתור. לכן אין חשש ממצב של ״דחיפות״ סטייל ישראל שבו יהיה קשה יותר לעלות בצורה מסודרת לאוטובוס. שמתי לב שכשיש אנשים מבוגרים, או כאלו שנראה שזקוקים לעזרה, הייתה לא פעם נטייה למטיילים לאפשר להם לעלות ראשונים לאוטובוס.
לחברת Big Bus יש אפליקציה שבה ניתן לראות את מיקום התחנות (כולל צילומי הרחוב באזור התחנה), אפשרות לבקש ממנה להוביל אתכם לתחנה הקרובה – וגם מידע על מתי מגיעים האוטובוסים הבאים לתחנה כדי שתדעו כמה זמן נותר לכם להמתין.
נגישות נקודות לשיפור
ישן כמה נקודות, שבהחלט נתונות לשיפור בכל מה שקשור לנגישות.
❌ האוטובוסים עצמם הם אוטובוסים קומתיים – כשהנוף בקומה השנייה הוא כמובן מרשים יותר, אבל העלייה אליה לא נוחה לגישה. מובילות אליה מדרגות צרות, גבוהות ומפותלות, שנראה שהיה לרבים לא נוח לעלות ולרדת בהן. והיו אנשים, בלי מוגבלות כלשהי, שהתקשו להשתמש בהן.
❌ למרות, כפי שכתבתי לפני כן, שבאפליקציה קיימת אינדיקציה למיקום המדויק של התחנות עצמן, בלעדיה יהיה מאוד קשה למצוא את מיקומן המדויק, כי הן לא בהכרח מסומנות. זה מוסיף קושי, למי שגם כך מתקשה להתנייד במהירות, וצריך להגיע לנקודת האיסוף. במיוחד במקרה שבו מתברר שהתחנה רחוקה ממקום שבו אתם ממתינים.
כך אני למשל פגשתי את זוג המטיילות הבריטיות שסיפרתי עליהן בתחילת הרשומה – הן פשוט שאלו אותי האם הן נמצאות במקום הנכון כדי לעלות על האוטובוס, וכמה חשוב להן לדעת את המיקום המדויק בגלל הצורך בנגישות.
חיוני לשים לב לכך כי בנקודות מסוימות, יש למספר חברות שונות, תחנות שנמצאות בקרבה מאוד גדולה, וחשוב לא להתבלבל ביניהן.
❌ לא פעם נקודות ההורדה דורשות הליכה של כמה דקות (לעיתים אפילו 7 – 10 דקות), כולל בעליות או ירידות תלולות (כי כידוע יש לא מעט כאלו בסן פרנסיסקו) עד הנקודה הרלוונטית. זה למשל המקרה בתחנה שבה עוצרים לראות את “הגברות הצבועות״ – שורה של בניינים בעלי ארכיטקטורה וצבעים מיוחדים, שמופיעים פחות או יותר בכל סרט שבה מופיעה סן פרנסיסקו.
❌ הזמן המוגבל יחסית שבו האוטובוסים זמינים הוא חסרון, במיוחד במצב בו ההתניידות בעיר עצמה היא איטית יותר.
❌ ואם כבר שוחחנו על המושבים – הם אמנם נגישים, רחבים, לא חוסמים את המעבר, וקרובים לפתח האוטובוס, אבל יש בהם חסרון משמעותי: הם פונים הצידה ולא קדימה. לכן הרבה יותר קשה ליהנות מהנוף כשחלק משמעותי ממנו נמצא מאחורי הכיסאות שבהם תשבו.
טיפ קטן – המושב שהכי קרוב לנהג, ממוקדם מול המדרגות המובילות לקומה העליונה, במקום מול חלון, ולכן קשה מאוד לראות ממנו את הנוף בצד הנגדי, אז נסו להימנע מהמושב הזה.
❌ במספר אוטובוסים מותקן חיבור האוזניות, שבעזרתן ניתן לשמוע את ההדרכה, קרוב לתקרה. גם אנשים ללא מוגבלות מתקשים לחבר את האזניות, על אחת כמה וכמה אנשים עם מוגבלויות ובוודאי כשמתחיל האוטובוס בנסיעתו.
וזו עוד נקודה שהפריעה לגברות הבריטיות עליהן סיפרתי. במצב כזה, קל מאוד לפספס את ההדרכה וחבל.
❌ נקודה אחרונה היא נושא התורים: הם אמנם מתנהלים בצורה מסודרת, אבל לא פעם הם נמצאים במקומות לא מוצלים, ללא מקומות ישיבה לזמן ההמתנה לאוטובוס. לא פעם לוקח זמן לאוטובוס הבא להגיע, ובתחנות הפופולריות עלול להיווצר תור ארוך, שיצריך המתנה לאוטובוסים הבאים. שהות ארוכה, בעמידה במקום ללא צל, עלולה להכביד על כל אדם.
תכנון זמנים
תכנון זמנים תובנה אחת
בהתחשב בעובדה שהקו עצמו פועל בשעות יחסית מוגבלות. בתקופה שבה אני הייתי בעיר (אמצע יוני 2023) – הפעילות של הקו הייתה בין השעות עשר בבוקר (השעה שבה האוטובוס הראשון יצא מהתחנה הראשונה) לחמש אחה״צ (השעה שבה יצא האוטובוס האחרון מהתחנה הראשונה).
בהקשר הזה חשוב לזכור שהמסלול של האוטובוס הוא מעגלי – כלומר ייתכן מאוד שהאוטובוס הראשון יגיע לתחנה ממנה אתם יוצאים אחרי השעה עשר, כתלות במרחק שלה מהתחנה הראשונה.
תכנון זמנים תובנה שניה
אל תשכחו שבסוף היום כנראה תרצו שהאוטובוס יחזיר אתכם למלון, ולכן חשוב לתכנן מתי יעבור האוטובוס האחרון בתחנה שבה אתם נמצאים כדי להחזיר אתכם לאן שתרצו – במיוחד אם תצטרכו לעבור בתחנה הראשונה בדרככם למלון.
שבע שעות אמנם נשמע כמו הרבה זמן, אבל אל תשכחו שתבלו לא מעט זמן בתחנות בהן תרדו, במיוחד באלו שכוללות ביקור במוזיאונים שונים. תוסיפו לזה את ההליכה הלוך וחזור מהתחנה, ועצירה לארוחת צהרים – ושבע השעות עוברות מהר מאוד.
כתבות קודמות של עדי
אני שבה ומזמינה כל מי שטייל ורוצה לשתף את סיפורי הטיול, כולל כמובן אנשים עם מוגבלויות שרוצים לשתף הערות, תובנות והמלצות, עבור כל מי שנזקק לכאלה, לכתוב לי ואשמח לשתף את כתבתו וצילומיו במלון האורחים,
או בחמושה מנגישה.