מסלול 7 ימים בברצלונה חלק ב': הארכיטקטורה – הארכיטקטים – המודרניסטה
פספסתם את החלק הראשון? לחצו כאן ותעברו לכתבה
בפוסט הקודם סיפרתי על מוזיאון הרחוב – הגרפיטי, הרובע הגותי, כנסיות, כיכרות ועוד.
בפוסט הנוכחי אני רוצה לספר לכם מעט על הארכיטקטורה בברצלונה ולהכיר לכם עוד ארכיטקט, שמסיבות תמוהות בעיני שמו מעט פחות מוכר, בתיבול קצת טיפים שאולי יעזרו בתכנון ובבילוי בעיר התוססת.
כל מי שמבקר בברצלונה, שם לב למבנים המיוחדים שבה. כאלה שלא תראו בכל עיר. כאלה שהופכים את הצעידה בעיר לחוויה מרתקת במיוחד. לא חייבים להיות חובבי ארכיטקטורה, כדי להיות מלאי השתאות לנוכח מוזרותם של הבניינים.
הסגנון המודרני קאטלוני ה"מודרניסטה" שצמח לקראת סוף המאה ה 19, נעלם כבר במחצית הראשונה של המאה ה 20. ולמרות הזמן הקצר הצליח, בלי ספק, להשאיר חותם מרשים על העיר.
הוא מאופיין בקווים עגולים וקימורים רבים, צבעוניות ייתר לעתים תוך שימוש בחומרים שלא כל כך משויכים דווקא לבניה ובוודאי שלא לבניה עירונית, כמו קרמיקה מזוגגת זכוכית ונחושת. הכל למען הקישוט.
אני אציין שני אדריכלים. האחד – ששמו נישא בפי כל, אנטוני גאודי שהמבנים המפוסלים שתכנן וייצר פזורים בברצלונה ובהמשך אציין כמה מהם. לא נכנסנו אף לא לאחד מהם. גם על שום העלויות המופרכות לטעמנו וגם (ואולי בעיקר) בגלל הזמן. רצינו להיות באוויר הפתוח. ומאחר וכאמור ברצלונה מספקת את המראות גם ככה, הרשינו לעצמנו.
האחר, הארכיטקט לואיס דומנק אי מונטנר שאת שמו פחות מכירים ,והוא שתכנן את ארמון המוזיקה הקטלנית ואת בית החולים סנט פאו (על שניהם בהמשך). אל היצירות שלו דווקא נכנסנו. הסגנון אותו סגנון, אבל משהו בגישה פה מרוכך יותר לטעמינו ולכן לא רצינו לוותר.
מתחילים עם גאודי. אציין כמה מהם בקצרה
פלאו גואל – עבודת נפחות הברזל שם מרשימה ביותר ובהחלט התעכבנו לידו בזכותה.
כתובת: Carrer Nou de la Rambla, 3-5
בשדרות גארסיה שפע חנויות יוקרה אבל מה שראוי יותר בעיני לציין הוא שבשדרות ממוקמים
פלאו רוברט – כיום משמש את אחד מסניפי לשכת התיירות הקטלונית.
כתובת: Passeig de Gracia, 107
קאזה מילה – אמור היה לשמש כבניין מגורים, יש בו מוזיאון קטן לעבודות גאודי. וזה המבנה האחרון שגאודי יצר טרם פנה לטפל בסגרדה פמיליה (יבוא בהמשך)
כתובת:- Provença, 261-265, 08008 Barcelona
קאזה בליו ועוד.
לה סגרדה פמילה
לה סגרדה פמיליה
הייתם מאמינים? גם כאן לא נכנסנו פנימה. ראינו את המקום מבחוץ על פועליו התלויים מפיגומיו ועל מנופיו שמתנופפים מעליו.
לא הזמנו כרטיסים בארץ ומשהו במבנה לא בדיוק משך אותנו להמתין בתור הארוך והצפוי לקופת הכרטיסים. אין ספק שלראותו מבחוץ לצורך ההתרשמות, הוא סוג של חובה.
כאן מפציעה המודרניסטה של גאודי כשוברת שיאים חדשים. בצורתה, במשך הבנייה שלה ובגודלה. אנחנו הסתפקנו בסיור מסביבה.
ועכשיו אנחנו מגיעים לארכיטקט ששמו פחות מוכר
לואיס דומנק אי מונטנר
מהסגרדה פמיליה, המשכנו על שדירות גאודי לכיוון
בית החולים סנט פאו.
תוכנן על ידי דומנק ששמו כאמור מוכר פחות משמו של אנטוני גאודי, בן תקופתו. אבל היה זה הוא אשר תכנן את ארמון המוזיקה הקטאלונית (בהמשך) את בית ליאו מוררה (ולא גאודי) בשדרת גרסיה ועוד.
סנט פאו הוא המקבץ הגדול ביותר, המרוכז יחד של מבנים בסגנון המודרניסטה.
בית החולים הוכר כאתר מורשת של יונסקו. חלקו עדיין משמש עד היום כבית חולים.
הרעיון מאחורי בניית בית החולים הזה היה שהאסתטיקה, הגינון והיופי מסביב – יתרמו ותורמים רבות להחלמתם של החולים ויסייעו גם למבקרים במקום.
קחו את הזמן ושוטטו שם. העיניים אינן שבעות. אל תוותרו על כניסה לביתנים הפתוחים (והימנעו במטותא מאותם שאסורה הכניסה אליהם). לדעתנו זה אחד המקומות המרשימים והיפים ביותר בברצלונה.
כתובת:- Carrer de Sant Quintí, 89, 08041 Barcelonafעלות:- 8 יורו יש בדיקה ביטחונית בכניסה. ניתן לעשות סיור מודרך במקום.
ארמון המוזיקה הקטאלונית
ברחוב Sant Pere קרוב לרובע הגותי, אבל מחוצה לו, עומד לו הארמון המיוחד הזה שנבנה בין השנים 1905–1908 עבור מקהלת קטלוניה.
הארמון, תשלובת מופלאה באמת של המודרניסטה עם בניה מודרנית ותיבול גותי פה ושם, תוכנן על ידי אותו אדריכל וגם הוא, כמו בית החולים סנט פאו, מוגדר כאתר מורשת לאומית של יונסקו.
בסיור הנפלא שעשינו בו, סופר לנו שעד עצם היום הזה הארמון בבעלותה של המקהלה, בסיוע של תומכים מבחוץ. שפע של ויטראז'ים, כשהמרשים בניהם הוא ללא ספק הכיפה הנפלאה שלראש אולם הקונצרטים היפהפה,
פסלים ומוזאיקה ייחודית. מקום מיוחד במינו. שווה לשלם ולהיכנס לסיור בתוך היכל המוזיקה.
הסיורים בארמון יוצאים כל חצי שעה החל מהשעה 10:00 מבית הקפה שמאחורי הארמון. בעונה בה אנחנו היינו (נובמבר-דצמבר) הסיורים עד השעה 15:30. כל סיור הוא כשעה (קצת פחות) ועל הקופה לצד הארמון שלט עליו מצוינת השעה בה יוצא סיור לכל אחת מהשפות:- אנגלית, איטלקית, צרפתית, קטאלונית וספרדית. כרטיס לסיור הוא לא זול 20 יורו לאדם – אבל שווה כל יורו.
למעוניינים – יש גם סיור שכולל את סנט פאו והיכל המוזיקה יחד ועלותו 25 יורו פרטים נוספים כאן
כתובת:- Palau de la Música, 4-6, 08003 Barcelona
שווים בלי כותרת – כי לא מצאתי מתאימה
מנזר סנט פאו דלה קאמפ
נבנה על ידי הרומאים במאה ה – 10 והוא המנזר העתיק ביותר בברצלונה.
הוא נמצא בתחילתו של רובע לא מאד נעים אבל שווה, והוא בהחלט מסקרן וראוי לביקור.
איך להגיע? נעזר בעמוד קולומבוס ממנו הולכים לרמבלאס, פונים שמאלה ל Av. de les Drassanes ממשיכים גם כשהוא משנה את שמו ל Carrer de Sant Oleguer פונים ימינה ל Carrer de Sant Pau ורואים את המנזר מימין. הכניסה בתשלום. ואני שוב ממליצה. המקום יפה ביותר וראוי לביקור.
מוזיאון פיקאסו
ממוקם ברובע לה – ריברה. בזכות הארטיקארד באמת ובתמים נחסך זמן עמידה בתורים. ברגע בו מציגים את הכרטיס מופנים לכניסה אחרת ללא כל המתנה. תערוכה קבועה ומרתקת מיצירות פיקאסו.
במוזיאון מוצגות מעל 3000 עבודות של האמן והוא ללא ספק נחשב המוזיאון עם אחד האוספים החשובים ביותר, אם לא החשוב ביותר, של יצירותיו של פיקאסו כשרובן אמנם מראשית דרכו ותקופת לימודיו, אך לא מעטות הן התמונות גם מהתקופה הכחולה. מחדר לחדר ניתן לחוש את השינויים ביצירתו שלא לדבר על השינוי שחשים במעבר שבין בין יצירה לזו שלידה.
אוריאל טען, במידה לא קטנה של צדק, שניתן לראות תשעה ציירים שונים בפיקאסו האחד. מבנה המוזיאון המיוחד מתפרס על פני חמישה בתי אצולה מימי הביניים, מבוך קסמים שכזה שללא ספק מוסיף עניין למוזיאון.
גני פדרבלאס
גן יפה, ובו ניצב ארמון שבעבר אירח בתוכו שלושה מוזיאונים, אבל הם הועברו למוזיאון הלאומי לאומנות קטלאנית. אם אתם רוצים לשבת לנוח או להתפקנק להנאתכם פיקנוק קליל בחוץ – הוא נחמד!
למנזר הנמצא מחוץ לגנים, לא הגענו למרות שתכננו. לא עמדו לנו כוחותינו, רגלינו פצחו בשביתה ואין אליו תחבורה ישירה. כך שאם בכוונתכם להגיע למנזר, המלצתי לכם היא להתחיל בו ואז לנפוש בגנים. לנסוע במיוחד רק אליהם למרות יופיים, עלול להיות מתסכל ולא מספק.
פארק סיוטדלה
נבנה על שטח בו היה המבצר הגדול, שרובו נהרס ב 1868. והוא מכונה גם פארק המצודה. הפארק מדהים ביופיו, מרגיע ונעים. תענוג לשוטט בין שביליו. הוא חובק מזרקה מרשימה ובריכות מים.
והרבה שחפים שזכו מאתנו למבטים עוינים (אתם חייבים להסכים אתי שהם התחילו) אפשר לשוטט שם שעות בלי לחוש. את הזמן עובר. לטבוע בים של ירוק.
גן החיות של ברצלונה ממוקם שם (לא ביקרנו) מחוץ לפארק ניצב בגאווה "שער הניצחון", שנבנה כמו לא מעט מבנים בעיר, עבור תערוכה בשנת 1888.
מאחר וחובבי דאלי אנחנו ורצינו להגיע ל"מוזיאון דאלי" אשר בפיגראס והבנו ששווה לבקר גם בחירונה כבר מהארץ הזמנו טיול דרך אחת החברות שפועלות בברצלונה הולהשלום. ההדרכה הייתה נעימה ואדיבה.
הסיור בחירונה
התגלה לאכזבתנו כמיותר. אמנם היינו מאד מסוקרנים לגביה, אבל לא הספקנו לראות ממנה כלום. לא ברור אם בגלל תכנון לקוי של הטיול באותו יום (על פי מה שנכתב לנו מתחילים בפיגראס ומשם לחירונה. בפועל זה נעשה הפוך בגלל שעות פתיחת המוזיאון היהודי), או בגלל האיחור המעצבן וחסר ההתחשבות של חלק מהנרשמים. לנסוע רק כדי לראות את הקתדרלה מבחוץ
להשקיף לכיוונה של מרפסת הרמב"ן , לבלות מחצית השעה במוזיאון היהודי הזעיר
ולרוץ לאכול גלידה (בשביל זה להרחיק עד חירונה, כשבארץ יש לי דלי קרים?) על הגלידה ויתרנו. העדפנו בזמן שכל האחרים עומדים בתור לגלידה – לנסות לשוטט עד העלייה לאוטובוס. תחושה של פספוס.
מוזיאון דאלי
אתם כבר יודעים שאני לא ממש אוהבת לכתוב "חובה" אבל לפעמים בורח לי.
עוד טרם באתם בחצרו , חזותו הצבעונית והלא שגרתית, משאירה רושם אדיר. המבנה בו שוכן המוזיאון נבנה בשנת 1849 נשרף בזמן מלחמת האזרחים, הוזנח וננטש. דאלי קיבל את הנכס לידיו בראשית שנות ה 60.
הביצים הענקיות והפסלים המוזהבים הרבים, שתנוחתם שונה מדמות לדמות על גג המבנה כמו גם הכיפה העגולה שבכניסה, יוצרים רושם כביר.
החצר שופעת פרטים והמבואה מרהיבה ומסקרנת, כמו גם חדרי המוזיאון על אין ספור פריטיהם המופלאים. אני מודה שלנו הזמן שניתן לשיטוט במוזיאון, לא הספיק.
לכן אנחנו ממליצים למי שמזמין טיול לשם, לוודא שהטיול מתחיל בפיגראס, ולא בחירונה. או, כמו שאנחנו נעשה אם וכאשר נחזור אל ברצלונה, לעשות את המאמץ להגיע לפיגראס באופן "עצמוני".
טיפטיול
תחבורה:- כרטיס T-10 לתחבורה הציבורית, שימש אותנו הן לאוטובוס והן למטרו. כרטיס ל 10 נסיעות שאינו אישי, לכן מאפשר למספר אנשים להשתמש בו. בעלות ניקוב אחד, ניתן להשתמש בו שעה וחצי. במהלך אותן 90 דקות, כשעוברים מאמצעי תחבורה אחד לאחר, יש להעבירו במכונה, אבל ללא כל עלות. קונים במכונות שממוקמות בכל תחנת מטרו בעיר.
במכון מירו ניתן לרכוש את כרטיס המוזיאונים של ברצלונה הארטיקארד. עלותו 30 יורו. הכרטיס מקנה כניסה חד פעמית לשישה מוזיאונים בברצלונה והוא תקף לשנה. אם כלולים בכרטיס אפילו שלושה מוזיאונים בלבד בהם אתם מתכוונים לבקר, הרי שהוא כדאי ביותר, מפני שעלותו משתלמת ביחס לקניית כרטיס כניסה בודד לכל אחד מהמוזיאונים ומפני שהוא חוסך עמידה בתור בקופה.
נקודות המידע לתייר מפוזרות בהמון מקומות בברצלונה. מאד אדיבים ויעילים.
המלון בעבר היה תיאטרון וניסו לשמר את אווירת מסדרונות התיאטרון בכל פינה בצורה מרשימה. הוא ממוקם מרחק הליכה קצרה מעמוד קולומבוס ומשדרות הראמבלס. צוות המלון אדיב. דוברי אנגלית. המיטה נוחה. כל בוקר הציעו את המיטה והחליפו מגבות. ארוחת הבוקר מספקת. שירות הכביסה, לו נזקקנו עקב מפגש עם טייסת השחפים, היה מהיר ויעיל.
אבל. (לא דברנו כבר על זה שתמיד יש "אבל"?)
החדר זערורי ביותר. אפילו ארון לפרוק אליו את הבגדים, אין בו. אין חלון בר פתיחה. אין מיזוג אלא רק חימום (חשוב במיוחד למי שמגיע לשם לעת קיץ). המראה הגדולה שמקבלת את פניכם היא חלון ואיננה אטומה. יש וילון גלילה. שימו לב להוריד אותו! במיוחד כי המקלחון הוא חלק מהחדר. יש וילון שמחפה, אבל אין דלת שתסגור אותו. כיור הרחצה – גם הוא בתוך החדר.
מאחר ואויר הוא מוצר צריכה בסיסי, לפחות אצלנו, וממש התרגלנו להשתמש בו על תקן קבוע, קשה היה לנו לשהות בחדר. לשאלתנו בדבר אספקת אויר שוטפת סיפר לנו הצוות שבבית המלון רק חדר אחד עם מרפסת ולה חלון נפתח. אז, אם אתם מגיעים, או מזמינים שם מקום – בקשו מפורשות את החדר הזה!
אם בכל זאת אתם נמצאים שם וממש רוצים אויר, כי גם אתם מוצאים אותו לשימושי, אפשר לעלות לקומה השישית, ממתינה שם מרפסת גג פתוחה וסימפטית להפליא.
לסיכום. מבחינת מרחקים – מיקום משובח. דלפק קבלה נעים ואדיב להפליא. החדר לא נוח. תמונות החדרים שמפורסמות באתר שלהם דומות, אבל לא לגמרי משקפות את המציאות.
אוכל, קדימה – אוכל
ואחרי שצועדים – סועדים. המלצות ל 5 מסעדות מומלצות בברצלונה, בלווי תמונות נפלאות ומפתות
מספקת לכם תמר – מהבלוג "החיים סילאן?" בפוסט "ברצלונה על קצה המזלגון"
עד כאן ביקור ברצלונה. מקווה שנעמה לכם קריאתכם ותמצאו בכתוב תועלת.
אני שמחה להפנות אתכם לבלוג המשובח של ענבל כבירי ובו שפע המלצות "איפה לישון בברצלונה – המדריך השלם – בתי מלון"
מכירים מקומות נוספים ומיוחדים בברצלונה? אתם תגרמו לי לשמחה רבה אם תשתפו אותי בתגובות. אם השתמשתם בהמלצות שלי (אפילו מרשומות אחרות) אשמח לדעת.
