סיציליה – סירקוזה וערי הבארוק

טיול בארץ הצבר – או, חפש את המאכער חלק א'

כולם כבר יודעים, או לפחות כל מי שמכיר אותנו או מקפיד לקרא את "חמושה" שאנחנו נמנים על אוהבי איטליה המושבעים. כיוון שכך (ובטח שלא רק, אבל זה נוח לצורך הכתיבה) היה זה אך טבעי שנרצה להגיע לסיציליה.
וכמו שאתם בטח זוכרים אפילו היה לנו ניסיון סרק לרכוש דבר דיל לשם.
אז, באותו ניסיון סרק, הבנו שבתחבורה הציבורית לא נוכל להסתדר בסיציליה.
עברו הימים, לא שקטנו על שמרינו וביקרנו במחוזות אחרים.
ויהי ערב ויהי בוקר, לא בהכרח על פי הסדר הזה, וציונה חברתי, אותה אתם כבר מכירים מטיולים קודמים כמו הטיול לדרום איטליה והטיול לצרפת, הודיעה לי חגיגית שהם רוצים שניסע כולנו לסיציליה, ומאחר ואנחנו אלה שפחות גמישים בבחירת תאריכים, שנתכבד ונשב אל מול לוח השנה ונתייעץ אתו.
בנובמבר 2018, לאחר נבירה קלה, נרכשו כרטיסי טיסה לספטמבר 2019 וסיציליה עלתה על מפת התכנונים.

את חוויות סיציליה שלי אני רוצה להתחיל דווקא במספר טיפים והערות/הארות

✔ גילינו ש..מס' 1
מסיבות השמורות איתם, יושבי סיציליה כמעט ולא מדברים אנגלית. אתם מוזמנים לשאול אותם כל שאלה שרק תירצו, התשובה תהייה באיטלקית, שמחה וקופצנית.
✔ גילינו ש..מס' 2
החניונים בסיציליה, גם אותם שרובצים ממש לפתחן של האטרקציות המבוקשות ביותר, מבקשים מחיר הוגן ביותר. הם לא מנצלים את האפשרות ולא גוזלים.
השתמשו בשירותיהם, רק שימו לב להגבלת השעות.
✔ גילינו ש..מס' 3
סיציליה זה לא בדיוק איטליה.
♦ טיפטיול 1
הקפידו לחנות בחניונים מוסדרים. אל תשאלו עוברי אורח או בעלי עסקים, אם מותר או אסור לחנות על רחוב שאבני השפה שלו אפורות, רק כי אתם לא קוראים איטלקית.
זוכרים? גם הם לא מבינים אנגלית ולא בטוח שתשובתם תהיה מדויקת.
את היום הראשון של טיולנו טלטל דו"ח כבד (רק בשביל דוחות יש מגבים) ע"ס 42 יורו.
בתחתיתו כתוב היה שאם נמהר לשלם אותו – עלותו תהיה 30 יורו בלבד.
וכך, כבר ביום הראשון נגרעו מתקציב הטיול של כל אחד מהזוגות 16 יורו. (2 היו עמלה לבית הדואר)

♦ טיפטיול 2
חפש את המאכער. ליתר דיוק – הוא כבר ימצא אתכם.
גם כשאתם חונים במקום חניה חינמי ומותר, שאינו חניון מוסדר, או ליד מדחן אליו התכוונתם לשלשל מעותיכם, אם נגש אליכם דבר ברנש ודורש, מצוות שודדים נאמנה, מעות תמורת החניה שלכם – שלמו לו.
זה לא יהיה סכום מפולפל מידי, בין שלושה לחמישה יורו, אבל בתמורה לתשלום תמצאו את רכבכם במצב בו השארתם אותו.
לעומת זאת…עזבו, לא בדקנו מה קורה במקרה שלא משלמים.

♦ טיפטיול 3
סמנו ושלחו ביניכם את מיקום החניה שלכם ?

לאחר נחיתת ביניים במלטה, נחתנו לעת ליל בקטניה. אצנו רצנו כדי לקבל את הרכב שהזמנו ומשם לתור ולחפש את מקום הלינה עליו, ועל כל המלונות בהם שהינו, אספר ברשומה האחרונה.

סירקוזה

סירקוזה, נוסדה בשנת 734 לפני הספירה, עברה כיבושים מכיבושים שונים. זכתה להיות בירת סיציליה וגם לחדול. זו העיר בה נולד, חי והתגורר ארכימדס.
החלק העירוני העתיק ביותר הוא
האי אורטיג'יה
על האי ניתן לפגוש מספר אתרים הקשורים ישירות למיתולוגיה היוונית, כמו מזרקת דיאנה ומעיין ארטוסה, בקצה הרחוק של האי, קסטלו מניאצ'ה, מצודה שנבנתה לביקורו של המלך פרדריק השני.
בין הרחובות הצרים ניתן לראות סגנונות בנייה שונים המתוארכים לתקופות שונות כמו ביזנטית, איסלאמית,
רנסנס ובארוק. שיטוט בסימטאות האי אורטיג'יה יוביל אתכם לכיכר הדואומו הענקית והיפהפייה

קתדרלת סנטה מריה דלה קולון Cattedrale di Santa Maria delle Colonne

הקתדרלה היא תערובת משגעת של אדריכלות פגאנית וכנסייה נוצרית בארוקית.

היא הוקמה על חורבות מקדש אתנה שנבנה בשנת 480 לפנה"ס וכבר בחזיתה הבארוקית ניתן לראות איך משולבים העמודים הדוריים של מקדש אתנה.

גם בקתדרלה עצמה תוכלו לראות שילוב מרתק של מקדש עתיק עם כנסייה.

כתובת:- Piazza Duomo, 5, 96100 Siracusa
פתוח:- 09:00-17:30
עלות 2 יורו.

ארמון מונטאלטו Palazzo Mergulese-Montalto 

כמובן, שכשישראלי רואה מגן דוד על מבנה, הוא מצלם.
יודעים מה? אני אסייג. כשאני רואה מגן דוד, אני מצלמת.
יהיו בין מכרי ומוקירי שיצחקו ויגידו:-"את מצלמת הכל, זו לא חוכמה", אבל לא זה המקום להיות קטנוניים.
האם ארמון מונטאלטו היה בעבר ארמון יהודי (?) ככה לפחות כתוב כאן.
במקום אחר כתוב היה שהוא נבנה בשנת 1397 על ידי גבירה אצילית, לא יהודייה בעליל, הוענק כשי למשפחת מונטאלטו במאה ה 15 ובשנת 1837, בעקבות מגפת כולרה שתקפה את האזור, הוסב המבנה ושימש כבית חולים, ואחרי שחלפה המגפה הפך לסוג של כנסייה/מנזר.
סקרנותי, המורעבת תמידית, לא תוכל לחלוף על פני מבנה בלי לבדוק מי הוא, ומה שמו.
מה גם שסיקרן אותי לדעת לאן נעלמו לוחות הברית ולמה יש עליו כתובת בלטינית, שלא כל כך התאימה להיגיון שלי.
מקורות שונים, הצהרות שונות ומגן דוד אחד.
מאחר ונתקלנו באותו סמל שוב מאוחר יותר על מבנה בטאורמינה (תתאפקו זה ברשומה האחרונה), החלטתי לבדוק את מקורותיו של מגן הדוד.
מה אתם יודעים. מגן הדוד הוא לא "שלנו מהבית". הוא סמל פגאני עוד מהמאה הראשונה לספירה, ששימש להגנה מפני שדים ורוחות (לא ממש עזר לנו, הא?).
מעיין ארטוסה 

שפע אגדות מלוות את מקורו של המעיין העגול עם הפפירוסים והברווזים, טענה שנימפה בשם ארטוסה, שנמאסה על אהוב לבה, הפכה את עצמה למעיין השואב מים מתוקים ממעמקים.
במקום גם פסל של אותה נימפה.

בכיכר מרוצפת המעגלים שלידו, לכדו את עיני אנשים משחקים משחק. מעניין אם למעגלים יש קשר למשחק.

כיכר ארכימדס – מזרקת דיאנה 

הכיכר, שנחשבת למרכז האי נפתחה בשנת 1878 והוקדשה ל…ארכימדס, (תודו שהפתעתי אתכם)
בתקופה היוונית היא הייתה צומת מרכזית.
הכיכר מוקפת ארמונות מתקופת ימי הביניים ועד תקופתנו, כשבניין השעון שנבנה במאה ה 15 עבר שיפוץ ושימור בשנות החמישים.
במרכזה של הכיכר, מאז 1907 נצבת מזרקת דיאנה המוקדשת לנימפה ארטוסה שהפכה למעיין.

הפארק הארכיאולוגי בסירקוזה

בפארק הארכיאולוגי תוכלו לראות

אמפיתיאטרון רומי 

(אפשר לוותר עליו לטעמי, אבל אל תגלו שאמרתי)
הוא נוצר במאה השנייה לפנה"ס ורובו נהרס המאה ה 16 על ידי הספרדים שבחרו להשתמש באבניו לבנית חומה לאורטיג'יה. הוא שימש בעיקר לקרבות גלדיאטורים
בסביבתו תוכלו לראות מחצבת גיר שבתום המלחמה בין אתונה לסירקוזה שימשה בית כלא, ויש שם לא מעט קטקומבות ומערות.
כאמור, במיוחד אם מדובר ביום חם ולח (כן, כמו זה שהיה לנו) אתם לא חייבים להגיע אליו.

אמפיתיאטרון יווני  

אמפי שמור שמתוארך למאה החמישית לפנה"ס ונחשב לאחד הגדולים ביותר שנבנו. האמפיתיאטרון יכול להכין עד 15 אלף צופים על פני כ 60 שורות
לעת קיץ מתקיים בו פסטיבל תיאטרון שנתי.
הייתי מיוזעת ועייפה ועל כן, מעשה מפונקים נאמנה, שלחתי את אהוב לבי לטפס ולצלם לי את המראה.

ובפארק גם מערות מרהיבות וביניהן

האוזן של דיוניסיוס

מערה מרשימה ויפה להפליא, כבר הדרך אליה בין צמחיה, נעימה וצופנת הבטחה. גובהה של המערה 23 מ' והיא משתרעת על פני 65 מ'. צורת האפרכסת של המערה הזו, יוצרת אקוסטיקה מרשימה ביותר.
ישנה אגדה המספרת שהשליט דיוניסיוס נהג להשתמש באקוסטיקה של המחצבה כדי להאזין לאסירים שהיו כלואים שם.

נגישות
הפארק מונגש לכיסאות גלגלים. יש שילוט תואם. יש שער שפשוט מבקשים ופותחים אותו והוא מוביל לשבילים המונגשים.

כתובת:- Via del Teatro Greco
פתוח:- 08:30-16:30
עלות:- 10 יורו

ואל די נוטו 

קובץ עיירות וערים בדרום מזרח איטליה, ובהן קטלג'ירונה, קטניה, מודיקה, נוטו, רגוזה ועוד
שנבנו בסגנון הבארוק הסיציליאני המאוחר.

איך ולמה נוצרה פרובינציית נוטו.
בשנת 1693 הרסה רעידת אדמה את הערים כמעט עד היסוד וחייבים היו למהר לבנותן מחדש. מתוך האסון הנורא הזה נוצרה ההזדמנות להתחדשות עירונית ארכיטקטונית והגיונית (שימו לב למבנה הרחובות בנוטו).
לאדריכלים ניתנה הזכות והאפשרות לתכנן ולהקים עיירות שלמות מהייסוד, על פי תכנון אומנותי ותוך שמירה על סגנון אחיד. כך נוצרה קבוצת עיירות מיוחדות במינן, בהן משתקפת אדריכלות הבארוק המאוחר, בשלל צורותיו.
עיירות מתוכננות אלה, נחשבות למייצגות את שיא פריחתה של אומנות הבארוק באירופה.

נוטו בירת הבארוק 

נוטו העתיקה שכנה כ 8 ק"מ צפונית לנוכחית, והייתה שם משנת 263 לפנה"ס. היא גדלה והתרחבה ובמאות ה 16 וה 17 נחשבה לעיר התרבותית והאינטלקטואלית ביותר של סיציליה.

נוטו, כמו רבות מאחיותיה חרבה ברעידת האדמה, ונבנתה מחדש סביב 1700, במיקום קצת שונה.
היא נחשבת ללב ליבה של "פרובינציית הבארוק הסיציליאני".
הרחוב הראשי בה הוא יצירת בארוק מושלמת, כשכל המבנים נבנו מאבן גיר מקומית שהופכת זהובה עם השנים ומעניקה לה נופך נוסף של זוהר.
בשנת 2002 הוכרזה נוטו כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו.
למרות שאדריכלים רבים נטלו חלק בשחזורה של העיר, האדריכל העיקרי שתכנן את הכנסיות ומבני הציבור היה Rosario Gagliardi , שנחשב לאחד המתקדמים והמובילים בבארוק הסיציליאני והוא אחראי ללא מעט ממבני כנסייה בסיציליה כולה ולא רק בנוטו.

בנייתה המחודשת של העיר הייתה מחושבת להפליא.
שלושת הרחובות הראשיים, כולם נמשכים ממזרח למערב כך שתמיד יהיו מוארים, וכן כך שתיווצר ההפרדה ה"חיונית" בין אנשי הכמורה, האצילים, ופשוטי העם.

המעבר ממזרח דרך השער, לרחוב ויטוריו עמנואל – נועד לאנשי הכמורה, זהו ה-רחוב הכי שווה בנוטו.
לאנשי האצולה הקצו רחוב גבוה יותר ולפשוטי העם – את הרחוב ה"נמוך".

שער הכניסה לעיר

ואללה, לא יודעת איך קוראים לו. על השלט יש שם אחד, ובאתרים כתוב אחר.

Porta Nazionale או L’Arco di Trionfo, Porta Reale o Ferdinandea

שער הכניסה היפהפה הזה נבנה, מאבן גיר צהובה מקומית, בשנת 1838 לכבודו של המלך פרדיננד. כשעל ראשו שלושה פסלים:-
הצריח, שמסמל כוח, הכלב שמסמל נאמנות, והשקנאי שמסמל הקרבה.
באשר לאותו שקנאי, הרי שגם כאן חלוקות הדעות ויש הטוענים שהוא בכלל חסידה והיא מסמלת פריון. הכיכר שליד השער עברה שיקום ב -2014.

כנסיית סן פרנסיסקו מאסיסי – San Francesco all'immacolata  

הכנסייה נבנתה בין השנים 1704-1756. בתוכה יצירות אומנות לא מעטות, חלקן לא מזוהות. הכנסייה מקושרת למנזר בנדיקטוס סלוודורה בצד הדרום מזרחי שלה.

המנזר יחד עם הכנסייה מהווים את המבנה הגדול ביותר בנוטו
כשחלפנו על פניה לראשונה, היא הייתה סגורה וכשחלפנו על פניה בשנית, התפנקתי בישיבה על המדרגות ואוריאל טיפס כדי לצלם.

כתובת:- Corso Vittorio Emanuele

כנסיית סן דומיניקו – Chiesa di San Domenico 

כנסייה בארוקית יפה להפליא שנחשבת לאחת מיצירות המופת של האדריכלות הבארוקית המאוחרת.
כתובת:- Piazza Maggio 16

לידה ניתן לראות פסלים ומזרקות יפהפיים

בנין העיריה Palazzo Ducezio 

פלאצו דוצ'י נקרא כך על שמו של מייסד העיר והוא מקום מושבה של העיריה. הוא תוכנן ונבנה, בהשראת ארמונות צרפתיים בני המאה ה 17, בנייתו הושלמה ב 1830, אך בראשית המאה ה 20 נוספה לו קומתו השנייה.
בתוכו, בין היתר, נמצא היכל המראות, שמשמש כאולם הייצוגי של העיר לאירוח משלחות ואירועים מיוחדים. עבר שיקום בסוף שנות ה 90 ונפתח לקהל שוב ב 2001.

רציתי להשאר בחוץ, להמשיך ולענג את עיני בארכיטקטורה היפהפייה של הרחוב הנפלא, ויוני היה הנציג שלנו לענייני פנים.

כתובת:- Corso Vittorio Emanuele

כשהם משקיפים זה אל זה ממש מול בנין העיריה נמצאת

הקתדרלה של נוטו – Cattedrale di Noto 

בנייתה של הקתדרלה החלה כבר בשנת 1693 והושלמה ב 1703. במשך מאות בשנים היא עברה תוספות שינויים והרחבות רבות ורק בסופה של המאה ה 19 זכתה למראה העכשווי שלה.

חזית בארוקית, גם היא עשויה אבן גיר, עם נגיעה של ניאו קלאסי.
לעומת העבודות החיצוניות, פנים הכנסייה כמעט ולא זכה להתייחסות עד מחצית המאה ה 20.

ברעידת האדמה שהייתה באיזור בשנת 1990 קרסו חלקים ממנה, ואז גילו שבעצם מעולם לא זכתה לעמודים תומכים במרכזה. בהסתמך על תוכניות עבר שנשתמרו, היא עברה תהליך של שחזור ושימור.

כתובת:- Piazza del Municipio

סנטה קיארה Chiesa di Santa Chiara  

כנסייה בארוקית שבנייתה החלה בשנת 1730 והושלמה ב 1758. היא משמשת כמוזיאון של נוטו. מי שרוצה, יכול לעלות למרומי המגדל ולעשות תצפית על נוטו מלמעלה.
איזה מזל שיוני תמיד רוצה ומוכן להעפיל ולטפס. הרווחתם.

כתובת:- Corso Vittorio Emanuele

כנסיית סן קרלו chiesa di san carlo noto

כנסייתם של הישועים בנוטו. נבנתה ב 1730 בתוכה יש, בין שפע פריטי האומנות, פריטים שהוצלו מכנסיית הישועים שהייתה בנוטו העתיקה וחרבה. ותקרה מרהיבה.

כתובת:- Corso Vittorio Emanuele

יש לי גלידה 'כי טובה?

בלי המלצה חמה על גלידה אי אפשר Gelati Bianca שמחה את לבבות ארבעתינו.

♦ טיפטיול
מיקום החניה הזה – הוא נוח להפליא, קרוב ביותר לשער הכניסה לעיר.

רגוזה 

רגוזה היא אחת מעיירות הבארוק הרשומות על ידי אונסק"ו בדרום מזרח סיציליה.
היא נבנתה במקור על גבעה קטנה כשמשלושה צדדיה עמקים המפרידים אותה מהרמה הגבוהה.
לאחר רעידת האדמה של שנת 1693, שהחריבה את רוב רובה של דרום מזרח סיציליה, הוחלט לבנות את רגוזה מחדש על קרקע גבוהה יותר בקרבת מקום. העיירה החדשה והמתוכננת הזו הוקמה עם רחובות ישרים ומתווה הגיוני ונוח, אך האצילים המקומיים סרבו לוותר על מיקומם הקודם ועל כן בנו לעצמם ארמונות חדשים על חורבות העיר העתיקה.
זו הסיבה לכך שיש שני חלקים לרגוזה- Ragusa Ibla, הוותיקה ו- Ragusa Superiore, העיר העליונה המודרנית יותר שקמה אחרי רעידת האדמה.
לנו בעיר החדשה וטיילנו ברחובות האלגנטיים לעת ערב.
בכיכר הדואומו

 Cattedrale di San Giovanni Battista 

מבנה בארוק בן המאה השמונה עשרה.
לפני רעידת האדמה של 1693 הייתה הקתדרלה במרכז העיר העתיקה, היא נבנתה מחדש בלב העיר החדשה. אבן הפינה הונחה באפריל 1694 ותוך ארבעה חודשים עמדה כנסייה חדשה על תילה.
אבל, היא הייתה קטנה מלהכיל את יושבי רגוזה ועל כן ב 1718 פצחו בעבודות הרחבה שיקום ושיפוץ

כשביקרנו זכינו לראות שם טקס יפהפה ומרשים.

כתובת:- Piazza S. Giovanni, 41 – 45

בבוקר שמנו גלגלינו לכיוון רגוזה איבלה

גני איבלה 

הגנים ממוקמים בגובה 383 מטר מעל פני הים, מה שכמובן מאפשר תצפית מרהיבה אל נופי האזור ולעמק. הם היוו חלק מוילה רגוזה שנבנתה בשנת 1585 ונפתחו לקהל הרחב ב 1858.
שימו לב, יש חניה ציבורית חינמית ונוחה ממש למרגלות הגנים.
זהו הפארק הציבורי של העיירה ותוכלו מעבר למתקני שעשועים ומזרקה, גם למצוא בו שלוש כנסיות וביניהן:-

כנסיית סן ג'אקומו – Chiesa di San Giacomo Apostolo 

ראשיתה של הכנסייה עוד בשנת 1283, אך היא נהרסה ברעידת אדמה ב 1693. שלוש שנים מאוחר יותר החלו משפצים אותה ובמאה ה 18 הופיע חיפוי העץ היפהפה.

המזבח הנוכחי הוא משנת 1902 ובו מוצב פסל עץ מהמאה ה 17 של הקדוש ג'אקומו.

היא יפה להפליא, התקרה שלה עוצרת נשימה. מאחר ובזמן שהגענו, עסוקים היו בהכנות לקראת חתונה שנערכה במקום, קיצרנו את שהותנו בה כדי לא להפריע, כשברקע עושים חזרה (איך לא) על הקאנון של פכלבל.
כתובת:- Via del Portale, 17

כנסיית סן ויצ'נזו פררי – chiesa di san vincenzo ferreri Ragusa  

נבנתה ב 1509 כחלק ממתחם של מנזר דומיניקני, שכבר לא קיים.וגם היא זכתה לנחת זרועה של אותה רעידה בשנת 1693. היא המתינה עד 1728 כדי להבנות מחדש. ועדין ניתן לזהות שחלקים ממנה נשארו עומדים על תילם והשיפוץ כלל אותם. מגדל הפעמונים שלה מעוטר להפליא בפסיפס צבעוני.

בחזיתה תוכלו לראות שעון שמש גדול, שמואר בשעות אחה"צ מאחר והחזית פונה מערבה. וזהו פשר הסימונים

היא הייתה סגורה וממעט המידע שהצלחתי לדלות היא כבר אינה פעילה.
ברגוזה פעלה קהילה יהודית כבר בתקופה הרומית ובאחד המקומות כתוב היה שיש מאחוריה בית כנסת.

כנסיית סנט ג'וזפה – Chiesa di San Giuseppe  

מבנה מרשים ויפהפה, בכיכר פולה בה תוכלו למצוא גם את בית העירייה.

הכנסייה נבנתה כחלק ממנזר בשנת 1590, גם הם נפלו קורבן להרס שזרעה אותה רעידת אדמה אימתנית והם נהרסו כמעט עד הייסוד.
בין השנים 1705 – 1737, בהסתמך על תכניות שנשתמרו, החלו משפצים את המבנה.
היא יפה מבפנים, ואם אתם הולכים לדואומו (ואתם הולכים), תנו הצצה.

כתובת:- Via Valverde,9

מעגל השיחה  

השיחות הערות בין אצילי העיר דרשו מקום מיוחד משל עצמן ולכן בשנת 1850 הוקם באיבלה מועדון רב שיח, ששימש גם למסיבות ריקודים וגם לשיחות ערות.
בחזית המבנה החד קומתי, שלוש דלתות במסגרת של מעין עמודים דוריים וכן פסלים ותבליטים יפהפיים של נשר, שני אריות ועוד.

קתדרלת סנט גורג'יו Duomo di San Giorgio

כשהיא מורמת מעל הרחוב הראשי ומשקיפה אל העיר, שער ברזל יפהפה ומדרגות המובילות אליה, יוצרת הקתדרלה הבארוקית של רגוזה רושם רב.

לפני רעידת האדמה של 1693 עמדה הכנסייה בקצה המזרחי הרחוק של רגוזה.
גם הקתדרלה נפגעה קשות ברעידת האדמה, אולם חלקים מהחזית והקפלות נותרו.
במחצית המאה ה 18 הוחלט להעביר אותה למיקום מרכזי יותר. והיא תוכננה מחדש על ידי רוזאריו גגליארדי ,שהיה אדריכל העיר נוטו ואחד מענקי הבארוק, עבודות הבניה החלו ב 1739 והכיפה נבנתה סביב 1810.

בפנים שפע של עבודות אומנות ביניהן סן ג'ורג'יו על סוס, מפיל את הדרקון, שצייר דריו גרוצי בשנת 1866

פסלים שונים, עוגב מהמאה ה 19 ועוד.

כתובת:- Piazza Duomo

בין יולי לספטמבר מתקיים באזור, פסטיבל קיץ של מוזיקה.
ובאוקטובר באיבלה מתקיים פסטיבל בילויי רחוב, הנקרא Ibla Buskers.

קלטג'ירונה

קלטג'ירונה שוכנת על הר ועיקר תהילתה בא לה מאומנות החרס, בת מאות השנים של יושביה, שכרו את החרס ממערות חימר שיש באזור. מכאן גם בא לה שמה, תחת שלטון הערבים, שמשמעותו – "מבצר הכדים".
המאות ה 15 – 17 נחשבו לתור הזהב של העיר, כל הכנסיות, המכללות והמבנים כולם היו מקושטים באריחי קרמיקה ואף הוקם בה בית חולים שנחשב אז לטוב בסיציליה.

גם קלטג'ירונה, חרבה ברעידת האדמה ועם הקמתה של העיר מחדש ושחזורה, חזרה גם אומנות החרס, החל מכדים ועד לצלמיות לכנסיות.
בתקופה ההיא התחילה פורחת אופנה חדשה, איור תיאור חיי היומיום של פשוטי העם על גבי אריחי קרמיקה.
על כל מרפסת ועל כל קיר ניתן לראות עבודות קרמיקה וקדרות צבעוניות.

למרות שיש בעיר שפע אטרקציות ובהן גנים ציבורים וארמונות מפוארים, אנחנו הספקנו לבקר רק את גרם המדרגות של סנטה מריה דל מונטה.

142 מדרגות שעל שפתן אריחי קרמיקה מאוירים להפליא, שנבנו על מנת לחבר את העיר הישנה עם העיר החדשה.

בחודש מאי נוהגים להניח עליהן שפע פרחים לכבוד מריה הקדושה ובסוף יולי מניחים עליהן אלפי נורות צבעוניות לרגל חג הפטרון ג'יאקו.
בקצה הגבעה, בחלק העתיק ביותר של העיר, רובצת להנאתה הכנסייה שהעניקה את שמה לגרם המדרגות אליו היא מתחברת
סנטה מריה דל מונטה parrocchia maria ss. del monte caltagirone

כנסייה ביזנטית שנהרסה כליל ברעידת האדמה ב 1693, נבנתה מחדש במחצית השנייה של המאה ה 18.
במעלה גרם המדרגות ממש ליד הכנסייה ניתן לראות פסיפס מקרמיקת מיולקה אותה פגשנו למשל על הכיפה בפוזיטנו, שמתאר את לקיחת הפעמון לקלטג'ירונה.

♦ טיפטיול
אתם תפגשו על המדרגות שפע חנויות קרמיקה מפתות.
לפני שאתם מושיטים יד לכיס על מנת להוציא את מעותיכם, הפכו את מה שבחרתם וודאו שלא כתוב עליו שהוא תוצרת סין ? על המוצרים המקוריים יש חתימה ידנית.

נגישות

סיציליה נגישה מדריך תיירות מקיף לבעלי צרכים מיוחדים
סיציליה לכולם פרטים שימושיים על מידות הנגישות של אתרי התיירות

עד כאן על סירקוזה וערי הבארוק.

ביקרתם במקומות הללו, יש לכם המלצות נוספות, או סתם נהנתם לשוטט אתי? אשמח מאד לתגובות

ברשומה הבאה נגיע לוילה רומאנה בקזאלה והפסיפסים הנהדרים שלה, ולאגריג'נטו ועמק המקדשים.