אטרקציות בהולנד שווה להכיר
כי יש עולם שלם מחוץ לאמסטרדם
במהלך כל אחד משלושה הביקורים שלנו באמסטרדם – עשינו גיחות קצרות לערים אחרות. בכל ביקור נסענו למקום אחר מחוץ לאמסטרדם. מאחר ואנחנו מבוססי רגליים ותחבורה ציבורית בלבד ובדרך כלל אנחנו מתארחים במלון אחד וממנו יוצאים למסעותינו,
כל אחת מהגיחות הייתה בת יום אחד. יש לנו תכנון עתידי לנסיעה אחרת בה ננסה להתבסס על נדידה קלה בין בתי מלון, בינתיים זה רק על הנייר וטרם הונחה אבן היסוד.
הארלם
20 דקות נסיעה ברכבת מאמסטרדם. מדובר בטיול קל ונוח מחוץ לאמסטרדם התוססת ושם כבר תמצאו אזור נינוח ושליו יותר. תחנת הרכבת במקום היא מוזיאון בזעיר אנפין, אל תמהרו לצאת ממנה וקחו את הזמן להביט לכל הכיוונים, כולל למעלה. יש מה לראות.
כל מרכז העיר הוא בעצם ככר גדולה ויפה, יש בעיר שוק צבעוני ויפה ובעיקר רוגע. לשוטט ברחובותיה זה עונג מאחר והיא שקטה מאד (ביחס לאמסטרדם בוודאי) ובהתאם בעיקר שוטטנו ברחבי העיר.
אבל לא פספסנו ביקור בכנסיית בבו המרשימה חיצונית ויפהפייה מבפנים.
כבר ממרחק ניתן לקרות את מגדל העץ הענק 78 מ' גובהו, של הכנסייה המרשימה. תקרת עץ מדהימה ועל הרצפה השחורה לא פחות מ 400 מצבות. הכנסייה עברה מספר שיפוצים ושימורים לאורך השנים.
עם כניסתכם לכנסייה הענקית, העין תמשך באופן מידי אל עוגב מולר היפהפה משנת 1738 שנחשב לעוגב שזכה להכי הרבה תיאורים שאי פעם זכה להם עוגב. הוא ה-עוגב ה"מתואר" והמרשים ביותר בעולם. מכסה את כל הקיר המערבי של הכנסייה מעוטר ביותר מ 25 פסלים ענקיים ומעליו שני אריות. 5068 חלילים יש לברנש היפהפה. והוא עשוי מעץ אורן.
לא עבר זמן רב מרגע שהושלמה בנייתו הזה והוא הפך להיות לאטרקציה עולמית. הנדל נסע במיוחד להארלם לנגן עליו בשנת 1740 וב 1766 ניגן עליו ילדון בן 10, פסנתרן עלום שם, בשם מוצארט.
על שום גילו עבר העוגב מספר שחזורים ושיפוצים תוך הקפדה על שמירת החומרים המקוריים.
כשביקרנו במקום, ניגן עליו מוזיקאי בעל חוש הומור בריא מוזיקה מודרנית דווקא. אבל עושרם של הצלילים הנפלאים שעוטפים מכל עבר נשמר אתנו עד היום.
כתובת: Grote Markt 22, 2011 RD Haarlem, הולנד
פתוח:- שני עד שבת 10:00-17:00 עלות ללא הדרכה 2.5 יורו עם הדרכה 5 יורו
אוטרכט
כ 30 דקות נסיעה בלבד ברכבת מאמסטרדם, נמצאת אחת הערים העתיקות ביותר בהולנד, עיר צבעונית וחמודה להפליא, למרות היותה הרביעית בגודלה בהולנד.
בניגוד לתחנת הרכבת של הארלם הרי שתחנת הרכבת של אוטרכט היא קניון עצום ממדים.
רוב מרכז העיר הוא מדרחוב. סמטאות קטנות שכל אחת ואחת ראויה למחקר משל עצמה ומכל מקום בו תהיו בעיר – תוכלו להשתמש בדום הענק כתמרור. מגדל הפעמונים 112 מ' גובהו, והוא נראה מכל פינה.
בעבר היה מגדל הפעמונים חלק מהכנסייה שלצדו אבל סערה הרסה חלק מהמבנה והשאירה אותו לבדו עומד על תילו והוא עומד כשומר בנפרד, כשמיד אחרי הכניסה תמצאו חצר שמנסה לתאר את מה שהיה שם קודם.
כתובת:- Domplein 21, 3512 JC Utrecht
פתוח ראשון שני – 12:00-17:00 שלישי עד שבת 10:00-17:00 עלות 9 יורו
ביקרנו שם
במוזיאון לתיבות נגינה ושעונים
שממוקם בארמון משוחזר מימי הביניים. בפנים, במיוחד בקפיטריה היפה ניתן לראות ציורי קיר שנשתמרו. המוזיאון עצמו מקסים, ומכיל אוספים רבים ושונים של תיבות נגינה וכלי נגינה החל מהמאה ה 15 והלאה.
המוצגים יפהפיים ואפשר בהחלט לבלות בו זמן ארוך ומענג. ניתן ואפילו מומלץ להצטרף לטיולים מודרכים במקום, ההדגמות נפלאות.
כתובת:- Steenweg 6, 3511 JP Utrecht פתוח שלישי עד חמישי 10:00-17:00 עלות 13 יורו
שווה לפגוש מקרוב את המבנה המרשים של אוניברסיטת אוטרכט שנחשבת לאחת האוניברסיטאות העתיקות בעולם והוקמה ב 1636. החצר שלה יפה לתפארת, שלא לדבר על המבנים שעוטפים את החצר.
בפוסט הראשון בסדרה על פארקים וכנסיות סיפרתי לכם על התכנון שלנו שלא לתכנן. ואיך דווקא כן תכננו בלי (לתכנן) וגילינו שסגור. אז…זה זה. על אופן ההגעה למקומות עליהם אספר עכשיו יפציע פוסט נפרד.
מבטיחה שתדעו כל מה שצריך לדעת כדי להגיע 🙂 אפילו כשסגור.
הפירוט פה הוא על פי הסדר בו ביקרנו במקומות.
איידם
עיירה קסומה ונפלאה שמפורסמת בגבינות שנקראות על שמה. יש שם מוזיאון ושתי חנויות (שאנחנו ראינו) מוזיקה, אחת שבחלונה שפע כלי נשיפה ואחרת עם שפע כלי נגינה וכל מיני קשורים מפתים לתפארת. אפילו דומינו תווים היה שם. כמה רציתי אותו. אבל …נכון. היה סגור.
ידענו שפעם בשבוע בימי רביעי בשעות הבוקר מתנהל שם, שוק גבינות, כבר מאז המאה ה 15, וידענו שאנחנו לא מגיעים לשוק. (ביום רביעי הטיסה חזרה) אבל רצינו מאד לראות את הכנסייה העתיקה – שהייתה גם היא, סגורה. המקום היחיד שהיה פתוח זו חנות גבינות יפהפייה.
זה לא הפריע לנו לשמוח בחלקנו. להדס ברחובות העתיקים המקסימים למראה, עד לקצה העיירה וממנה לראות את השדות הירוקים והפרות באחו. לעבור על הגשרים ופשוט לנשום שלווה
כל מי שמכיר אותי יודע, שכשחיפשתי במילון גיליתי שהערך "שלווה" – מחוק. אבל די נראה לי שמה שחווינו שם, באיידם הסגורה, זה זה!!בקיצור, איידם יפהפייה ואצילית. שווה ביקור גם כשהכל סגור. אבל אם אתם רוצים פתוח – לא ביום שני.
וולנדם
אחד מכפרי הדייגים היותר מפורסמים. עד לפני כ 20 שנה, מידי שבוע היו מתאספים שם רבים מתושבי כפרי הסביבה ומנהלים שם מסחר בדגים. כיום לפי המעט שהצלחנו לדלות, וולנדם בעיקר יעד תיירותי הומה אדם.
היה סגור? אז זהו – מתברר שלכל חוסר תכנון שגורר בעקבותיו מקומות סגורים – יש הפתעה בשרוול.
הגענו מאיידם השקטה והרגועה היישר אל המולת השוק של וולנדם. כבר כשירדנו מהאוטובוס יכולים היינו לראות גלגל ענק מעל למבנה שעל הכביש וברחוב מהלכות היו להן שפע דמויות מחופשות. היה תמוה מעט, אבל לא הקדשנו לזה יותר מידי מחשבה.
טיילנו קצת בשוק (הרגיל בתכלית)
כשראינו משמאלנו רחוב ממנו נשפכו המוני אדם. בטוחים שאם נשפכו משם ההמונים בטח התפנה מקום עבורנו , שמנו פעמינו אליו. מצאנו את עצמנו בתוך יריד ילדים מקסים. סחרחרות שונות, מכונות עשן ומכונות "מזל" עם בובות. המולת ילדים קסומה ומרתקת.אחרי שהשבעתי את תשוקתי לצלם סחרחרות וסוסי פלסטיק (לא! אבל לפעמים צריך לזוז) החלטנו להמשיך במעלה הרחוב הראשי.
תוך הידוס, הלך הרחוב והפך צפוף יותר ויותר. המולת הרחוב התעצמה, המוני אנשים מחופשים בתחפושות שונות ומשונות
כשכולם, בלי יוצא מן הכלל, אוחזים כוס בירה, מוזיקה בעוצמה מדהימה ומצעד אחד לזה שאחריו הלכה הצפיפות וגדלה, אנשים רוקדים ברחוב, המולת שיכורים שמחים בחלקם..
הצפיפות התחילה להיות מעט מסוכנת, אבל לא יכולה הייתי להפסיק לצלם. זה היה מסעיר ומלהיב מידי.
ותוך כדי כך שאוריאל מנסה לסוכך על צדי הימני הפגוע, מפני כל מיני עוברים ומתנודדים – טפיחה על כתפי:- שתי נערות הלומות יין ביקשו שאצלם אותן. במצלמה שלי. נעמדו מולי לרגע אחד בפוזה חביבה והלכו, לא לפני שניסיתי להבין מה חוגגים שם היום. הן לא הצליחו להסביר. היו שיכורות – אבל מתוקות.
צילומי רחוב הם אחד התחביבים הגדולים ביותר שלי. אני אוהבת את הסיפורים שמספר לי הרחוב אהבה גדולה. ופה, פתאום – בא הסיפור אלי. כמעט נפלתי על צווארן בתודה.
די בקושי הצלחנו לחלץ את עצמנו מתוך הצפיפות. (כלומר אוריאל הצליח לחלץ, אני צילמתי כמו…שיכורה)
בקצה ההמולה עמד לו דוכן מזון. שאלנו את בעל הדוכן לפשר החגיגה. מתברר שמידי שנה מתקיים במקום פסטיבל בן ארבעה ימים. הוא לא ידע להגיד לי למה הם מתחפשים, אבל זה פסטיבל בירה (כן, את זה הבנו לבד) ואנחנו הגענו ליומו הרביעי, היום שנחשב לשיא הפסטיבל.
עכשיו וידוי. לו ידענו שאנחנו עתידים לצנוח לתוך המולת הפסטיבל – כנראה שהיינו נמנעים מהביקור. אנחנו לא בנויים להמולות שכאלה, וצפיפות שכזו קצת מסכנת את היד שלי שגם ככה לא כל כך שמחה בחלקה. אבל אני מודה ומתוודה שאני מאושרת על כך שלא ידענו. חוויה צילומית מרתקת ומרגשת כזו לא עברתי מעולם. כמות הסיפורים שליקטתי – חגיגה.
אז לא תכננו והיה סגור? כן. אבל לא.
**לא הצלחתי לאתר בשום מקום פרטים על הפסטיבל הזה בוולנדם. אני לא יודעת אם הוא בתאריכים קבועים, או מה ההיסטוריה שלו. אם מישהו מכם כן יודע, אני אשמח אם ישתף.
חילצנו את עצמנו מההמולה המטורפת והמסעירה של וולנדם ונסענו למוניקדם. מי יודע, אולי שם יהיה פתוח? היה סגור.
מוניקדם
עיירה זערורית ויפהפייה. הבתים, מהמאות ה 17 וה 18 שמורים ומטופחים (בחיי שאני בכל פעם מחדש מוצאת את עצמי מקנאה בשימור המופלא והנפלא באירופה) מגדל פעמונים יפהפה שנחשב לעתיק ביותר בעולם. קסם. בטח כשהכנסייה והמוזיאון שבמקום פתוחים – יש מה לעשות שם. אבל שוב, אנחנו נהנינו גם מהשוטטות ברחובות הלא רחבים, בסמטאות הציוריות ומהאווירה השלווה.
התכנון היה להמשיך למארקן. כבר כשירדנו במוניקדם התחילה רוח קרה לנשוב, ומסיבות השמורות אתה רק הלכה והתעצמה ומרגע לרגע היה קר יותר. החלטנו לוותר על הוויכוח עם הרוח ולשוב לאמסטרדם.
אם התוכניות שלנו תצאנה אל הפועל, ונעשה טיול נוסף כשהפעם נשתקע באחד או יותר מן המקומות הללו ולו גם ללינת לילה, בימים שבין שלישי לשבת – מבטיחה לשוב ולספר.
♦ יש עולם שלם מחוץ לאמסטרדם ועליו מספרת רחלי הבלוגרית שחיה, מטיילת וכותבת על מקומות מחוץ למסלול התיירותי המוכר בהולנד.
הצטרפו לקבוצה שלה בפייסבוק ותהנו מכל מה שיש לה ולהולנד להציע לכם – ערים עתיקות, שווקים, מסלולי טיולים, טיפים של מקומית ועוד. כך תוכלו להכיר ולטייל בהולנד האמיתית.
הייתם באחד המקומות האלה? ראיתם אותם פתוחים? יש לכם המלצות על טיולים מחוץ לאמסטרדם? מכירים את הפסטיבל בוולנדם ויודעים להנפיק עוד פרטים? אשמח אם תשתפו אותי.
בפוסט הבא:- אמסטרדם – דברים שמסביב טיפים, אוכל וחינמיים
מוזמנים לקבל מידע על יעדים נוספים לטיול במדור טיולים בחו"ל.
