טיול לדרום איטליה נאפולי ופומפיי

על פומפיי – שקפאה בזמן בתוך ענן האפר, ונאפולי עיר הנמל 

איך מטיילים בדרום איטליה, כשמצד אחד לא רוצים להצטרף לטיול מאורגן ומן הצד השני עיקשת שלא מוכנה לנהוג בניכר?
בדיוק בשביל זה (ובשביל עוד כמה דברים שאינם ממין הנושא) יש חברים שכן אוהבים לנהוג. לאחר תכנונים משותפים של מסלולים, תיאום כוונות ורצונות, יצאנו עם זוג חברים טובים לטיול נפלא לדרום איטליה ומשם לרומא.
יצאנו בטיסה לנאפולי. כלומר, טיסה שנוחתת נחיתת ביניים ברומא וממשיכה משם ישירות לנאפולי. הטיסה הנהדרת הזו חסכה לנוהגים שביננו, שעות נהיגה רבות מרומא לנאפולי. הרכב שאמור היה לשאת אותנו על מטענינו המתין בשדה"ת נאפולי.

למעט דין ודברים שניהלנו בחברת ההשכרה, שלמרות הזמנה ברורה שעשינו החליטה לתת לנו רכב בעל תא מטען שלא מסוגל היה להכיל ולו גם מזוודה אחת, ומשחק טנגרם נחוש בינינו לבין תא המטען של המכונית האחרת, הכל הלך כשורה.

את הרשומות על דרום איטליה ורומא בחרתי לפתוח בפומפיי ונאפולי.

וזוב 

אי אפשר להתחיל לכתוב על פומפיי ונאפולי בלי לספר על הר הגעש וזוב.
הוזוב, אחד משלושת הרי הגעש הפעילים באיטליה ואחד המרושעים ביותר בעולם, ממוקם ממזרח למפרץ נאפולי. יש לו נטייה להתפרצויות אלימות והוא מהווה סכנה מתמדת לאוכלוסייה הצפופה שחיה למרגלותיו.

(כן, אני יודעת שהשיר מספר על האתנה אבל הסיפור זהה..)

בשנת 79 לספירה התפרץ הר הגעש, ובזעם רב קבר תחת לבה ותילי תילים של אפר מספר ערים. הידועות שבהן הרקולניום ופומפיי. התפרצות זו, היא בעצם הראשונה שתועדה על ידי פליניוס בן ה 17, שלימים הפך משפטן וסופר, ושהה בבית דודו בזמן ההתפרצות. בכתביו תיאר, לפרטי פרטים, את ההתרחשויות מרגע ההתפרצות והלאה.

ככל הידוע ההתפרצות האחרונה של הר הגעש וזוב התרחשה לקראת סוף מלחמת העולם השנייה והתפרצות זו גרמה להרס שלושה כפרים למרגלותיו.

על התרשמותו של נחום גוטמן, שחזה בוזוב בדרכו לדרום אפריקה, ניתן לקרא בספרו:-
"בארץ לובנגולו מלך זולו", או לפי שמו המורחב בתוך הספר פנימה  "בארץ לובנגולו מלך זולו אבי עם המטבולו אשר בהרי בולויה" הספר יצא לראשונה בשנת 1940 בהוצאת דבר. הסריקה מהספר בהוצאת מסדה מהדורה מס' 5.

פומפיי

סיפורה של פומפיי הוא סיפור מדהים.
על פי הממצאים, החיים בעיר היו חיים של עושר. בתי מרחץ ומשתאות, בתי בושת ומרכזי תרבות לא מעטים, שמעידים על עיר תוססת ואפילו מעט פרועה. ציורי קיר שנלקחו מקירות בתי הזונות שנשתמרו בעיר – נמצאים ב"חדר הסודי" במוזיאון הארכיאולוגי הלאומי בנאפולי (עליו עוד נרחיב את הדיבור בהמשך) ומסבירים את ה"תפריט" העשיר שיכולים היו באי בתי הבושת להזמין. אבל לא רק ה"תפריט" מעניין בציורים האלה, אלא גם העושר בצבעים, והיכולת הטכנית שהפגינו האומנים.

העיר הייתה צומת דרכים בקמפניה, קרובה לדרך הראשונה שנסללה בין רומא לקמפניה ועובדה זו תרמה רבות לשגשוגה.
כבר בשנת 62 לספירה, היה האות הראשון למה שעתיד להתרגש על העיר, כשהייתה רעידת אדמה עזה שהניסה את רוב תושבי העיר החוצה ממנה. בהמשך היו עוד מספר רעידות אדמה. ההשערה היום, היא שרעידת האדמה ההיא גרמה לטלטלה גיאולוגית שהזיזה פלטות תת קרקעיות והן שהיוו את הבסיס להתפרצות העזה שהגיעה כמעט שני עשורים אחר כך. כיום, אנחנו יכולים לדעת שהבארות שהתייבשו זמן מה טרם התפרצות הר הגעש, ורעידות האדמה היחסית קלות, שהיו טרם ההתפרצות הגדולה – היו הסימנים המקדימים. אבל אז – לא ידעו את מה שאנחנו יודעים כיום.
בשנת 79 לספירה התפרץ הר הגעש וזוב. זרמי לבה עצומים, סלעי ענק עפו באוויר וענן אפר סמיך ורעיל כיסו את פומפיי והרקולניום (עיר נוספת למרגלות הוזוב). אנשים כוסו בלבה ואפר וקפאו על מקומם כאילו עמד הזמן מלכת, ורק חיכו להתגלות.

מידי פעם התגלו סימנים ראשונים של היות עיר קבורה תחת האדמה. בשנת 1793 נחשפה כתובת עם שמה של העיר. פומפיי נגלתה מחדש. בחפירות שנעשו במחצית השנייה של 1800 המציא הארכיאולוג שניהל את החפירות באתר, שיטה לשמר את הממצאים כך שהגופות לא תתפוררנה – בעזרת גיבוס.

החפירות בפומפיי נמשכו אל תוך המאה ה 20 ורק ב 1990 נתגלו חלקים נוספים כמו טחנות קמח, שוק מזון ועוד ובתוכם כתובות גרפיטי שהעידו על חיי העיר שהייתה ואיננה.

המקום מרשים ומפעים. ממליצה בחום שלא לוותר עליו. טיילו בו לאט וסיקרו בקפדנות את הסביבה. כדאי שתכינו את עצמכם לשהות בת לפחות שעתיים וחצי.
שימו לב, מותר ואפשר לצלם ולהסריט, אבל חל איסור על שימוש בפלאש (למרות שמדובר בעיקר באוויר הפתוח) או בחצובות. אם רוצים להשתמש באחד מאלה – יש לפנות, לשלם ולקבל אישור מיוחד.

כרטיסים ניתן לקנות באתר. אין צורך להזמין מראש באינטרנט אלא אם כן אתם מגיעים בשיא עונת התיירות. אנחנו היינו שם באוקטובר ולא היו הרבה אנשים. מחירים ושעות פתיחה אפשר לראות כאן

לאחר לילה ללא שינה והביקור באתר, התיישבנו לנוח במסעדה Ristorante Pizzeria Lucullus, שנמצאת ממש בסמוך למגרש החניה. האמת היא שאני לא זוכרת אם היה טעים. אבל היינו עייפים, צמאים, רעבים ונרגשים והיה לנו שם די נעים. רווינו, שבענו ושמנו פעמינו לכיוון כפר הנופש.

Villaggio Costa Alta 

מראש הזמנו מקום ב Villaggio Costa Alta כפר נופש בפאתי סורנטו. לייתר דיוק ב piano di Sorrento. המקום היה נוח וממנו, במשך חמישה ימים, יצאנו בכל בוקר לטיול ואליו חזרנו בלילה. מטבחון קטן, מקלחת, מקום להניח עליו את הראש ומעל לכל נוף מדהים.
אם אתם מחליטים להתאכסן שם שימו לב, הם יכולים לסגור את החימום בחדר מהמשרד הראשי, והם מרשים לעצמם לממש את היכולת הזו בלי להסביר לאורחים שזה מה שעשו. אם אתם מגיעים לחדר ואין לכן חימום – שימו פעמיכם היישר למשרד הראשי ודרשו להרים את המתג. מעבר לזה, נוח ועטוף בנוף משכר.

נאפולי 

בירת מחוז קמפניה, עיר הנמל נאפולי היא אחת משלוש הערים הגדולות באיטליה בכלל.
כשאנחנו זוכרים היטב את המשפט "לראות את נאפולי ולמות" הגענו מלאי תקווה וסקרנות לעיר הענקית והמלוכלכת. בלי ספק, זו אחת הערים הכי מלוכלכות שראינו בטיולינו בכלל (לא רק באיטליה) מהר מאד הוספנו את המילה "מהריח" למשפט האלמותי.
אומרים ששם המציאו את הפיצה – שנחשבת לאגדית אז אכלנו פיצה.
עוד לפני שטעמנו את טעמה הנפלא של הגלידה בלוקה, גלידת הפיסטוק שאכלנו בנאפולי הייתה אחת הטעימות שאכלנו
גלידת Gay-Odin

כתובת:- Via Benedetto Croce Napoli

Castel Nuovo 

קסטל נואובו היא טירה מימי הביניים, שממוקמת במרכז העיר. בתוך הטירה המוזיאון לתולדות העיר, שאנחנו הגענו לעיר היה סגור.

בלי ספק מבצר מרשים ביותר וגם בלי להיכנס בשעריו, רק מבט סביב לכניסה שופע עושר מרהיב.

כתובת:- Via Vittorio Emanuele III, 80133 Napoli

גלרייה אומברטו 

גלרייה אומברטו המבנה נבנה בשנת 1887 רצפת פסיפס יפהפייה

משולבת בשיש ותקרת זכוכית וברזל.

מקום יפה להפליא, לתת לרגלים לנוח ולשתות ספל קפה.
כתובת:- Via San Carlo, 15, 80132 Napoli

המוזיאון הלאומי לארכיאולוגיה של נאפולי

בלי ספק, בלי הסוס ובאופן חד משמעי ביותר! המוזיאון הלאומי לארכיאולוגיה של נאפולי הוא לבדו סיבה מספקת להגיע לנאפולי.
טוב, גם הגלידה.

בארמון מרשים ביותר מהמאה ה 16, שעבר מספר גלגולים וביניהם, מקום משכן חיל הפרשים, אכסניה לאוניברסיטה ועוד עד שבסוף המאה ה 18 הפך להיות המוזיאון הארכיאולוגי הלאומי.

כזכור, על מנת להגן עליהם ולמנוע פגיעה הוסרו ציורי הקיר שהתגלו בפומפיי והרקולניום, והועברו למוזיאון המרשים. שלוש קומות מופלאות ובהן פסלים,

פסיפסים כלים ועוד.

וכמובן החדרים הסודיים. שנים רבות הם היו סגורים לקהל הרחב, כנראה על מנת לשמור על תומתו ומוסריותו. עכשיו הם פתוחים לקהל הרחב וכוללים אוסף של ציורים ארוטיים ופסיפסים נועזים שמתארים סצנות ארוטיות מכל הסוגים והזנים. (אסור היה לצלם)
עלות (שווה שווה) 15 יורו פתוח בימים ב'- ו' בין השעות 09:00-13:00 ו 14:00-19:00 ובשבת בין 09:00-14:00
בכל יום ראשון הראשון לחודש (בין אוקטובר למרץ) כניסה חינם.
כתובת:- Piazza Museo, 19, 80135 Napoli

Piazza Dante    

במקור נקראה כיכר השוק. כיכר דאנטה כיכר יפה ומרווחת במרכזה מאז 1860, ניצב פסלו של אחד מגדולי המשוררים האיטלקיים.

Piazza del Plebiscito

פיאצה דל-פלבישיטו אחת הכיכרות היותר ידועות של נאפולי. כיכר בצורת חצי ירח, מלאה בפסלים. בכיכר בין היתר ארמון הפלאצו ריאלה, ותיאטרון האופרה של נאפולי. אל תהססו והכנסו שם לאכסדרות הפתוחות.

Piazza San Gaetano

פיאצה סן גאטאנו נחשבת לאחד מהמוקדים של נאפולי. בפיאצה היו ממוקמים השוק של העיר העתיקה, האגורה היוונית הראשונה ומאוחר יותר הפורום הרומי. הפסל של סנט גאטאנו לזכרו של הקדוש שהוא אחד מתוך מגיני העיר.

    chiesa di san Ferdinando  

אבן הפינה לכנסיית סן פרדיננדו בפיאצה טריאסטה טרנטו הונחה בשנת 1622 ורק בשנת 1655 הסתיימה בנייתה. במהלך השנים נוספו אי אילו פסלים וחזיתה שונתה.

הכנסייה ידועה גם בשם כנסיית האומנים מפני שלוויותיהם של לא מעט אומנים מפורסמים יצאו ממנה.

קתדרלת נאפולי

קתדרלת נאפולי נבנתה בסוף המאה ה 13 על חורבותיה של כנסייה אחרת שהייתה על אותו אתר. בשל רעידות האדמה שפקדו את האזור היא עברה לא מעט שיפוצים במהלך השנים, כשהשינוי הגדול מכולם היה במאה ה 19.

פעמיים בשנה נערך בקתדרלה פסטיבל על שם סן ג'נרו. האמונה מספרת שפעמים בשנה הופך דמו הקרוש לנוזל, וזה מה ששומר על העיר מסכנות.
כתובת: Via Duomo, 147, 80138 Napoli

אז לא, לא התלהבנו מנאפולי העיר וערימות האשפה שפזורות בה.
בינינו, גם די שמחנו שלא התגשם בנו סופו של המשפט "לראות את נאפולי ולמות" – כי בא לנו להמשיך לטייל…
גם הפיצה הנפוליטנית לא בדיוק הסבה שמחה גדולה לחיך הלא מאד אנין שלנו.
יש מה לראות בה ולטעמנו מספיק לה יום אחד.

עד כאן על פומפיי ונאפולי.

עוד על נאפולי ופומפיי, מנקודת מבט שונה, תוכלו לקרא ב "בלוגלית" הבלוג של גלית ויינברג, בפוסט "לראות את נאפולי וליהנות"

ברשומות הבאות –  על דרך אמלפי הנפלאה והעיירות שרובצות לצדה, קאפרי, הדרך לרומא ועל רומא.

 

ביקרתם בנאפולי? אתם מתכננים ביקור לדרום איטליה. אשמח מאד לתגובות