ולטה – ביקור חטוף בבירת מלטה

שלוש שעות בולטה

בנובמבר 2018, כשחיפשנו טיסות לסיציליה, גילינו שהטיסות הישירות יקרות בכמעט 100 דולר מהטיסות עם עצירות הביניים, ורובן לא מאפשרות מזוודה ללא תוספת מעות כהנה וכהנה.
הוחלט ברוב קולות ועם, להתפשר על טיסה עם עצירת ביניים בת שש שעות במלטה.
עוד הוחלט, מצוות מטיילים מלומדה, לצאת את שדה התעופה לכמה שעות סיור בולטה, הבירה.
כמובן שליתר בטחון, למקרה של איחור בטיסה, ארזתי בתיק היד חפיסת "טאקי" וחפיסת קלפים לרמי.

פנייה של ציונה אל ליהי זיו מדריכת טיולים במלטה, רק כדי להתייעץ אם כדאי, איך ולאן לצאת, הולידה ג'סטה מקסימה מצדה של ליהי, שלקחה אותנו ברכבה הפרטי מהשדה אל פיתחה של העיר, כשהיא מסרבת לכל תמורה.

אז שוב, תודות מקרב לב לליהי.
בימים אלה מארגנת ליהי קבוצה לטיול מאורגן (לנשים בלבד), לקרנבל במלטה.
הטיול יתקיים בין התאריכים 23/02/20-28/02/20.
למעוניינים בפרטים על הטיול, או במדריכה חמה ושופעת המלצות, נתן לפנות אל ליהי בווטסאפ
 052-2434924  ואני יודעת שתיענו בשמחה.

ליהי הורידה אותנו לפתח בית המלון "פיניציה" הסמוך לשערי העיר העתיקה והסבירה לנו שזה המקום אליו עלינו לשוב על מנת לתפוס בקלות מונית חזרה לשדה (23 יורו)

אתם זוכרים שמדובר בשעות ספורות, נכון? אז רק כמה מילים (בקטנה) על מלטה.
כמה איים קטנים מרכיבים יחד את המדינה הקטנטונת, שבשל מיקומה האסטרטגי, חמדו אותה שוב ושוב, במהלך ההיסטוריה, כל מיני חמדנים. החל מהרומאים, הערבים, הנורמניים, בית רארגון הספרדי קטאלוני שהצטרף לממלכת סיציליה, הצרפתים והבריטים.
כל אחד בתורו, וכולם השאירו בה חותם.
רק ב 1964 זכתה מלטה לעצמאות מידי האימפריה הבריטית, (אך לא מהמלכה), כ 10 שנים מאוחר יותר הפכה לרפובליקה ובמחצית של 2004 הצטרפה לאיחוד האירופאי.
עד 1492 התגוררה קהילה יהודית פורחת במלטה ואז, גורשו במסגרת גירוש ספרד. מאז ראשית המאה ה 19 החלו  לשוב יהודים למלטה, אך הקהילה נשארה קהילה קטנה.
במלחמת העולם השנייה, מלטה לא נכבשה והיהודים שבה לא נפגעו. היו אף מקרים בודדים של יהודים שהצליחו למצוא בה מקלט.

כאמור, כשלרשותנו זמן מוגבל בלבד, סיירנו ברחובות ולטה, חלפנו והתעכבנו על יד מבנים, צפינו אל הנמל, אבל לא נכנסו לאתרים פנימה.
שוטטות לשם שוטטות, שהצליחה לעורר בנו סקרנות ורצון כן לשוב לשם ולחקור אותה טוב יותר.
כרגע, אני מגישה לכם את אותו מתאבן שטעמנו אנחנו. מנות קטנות מעוררות תיאבון.
על גבי חצי אי כשמדרום ומצפון יש לה נמלים, ובמערב גובלת בעיר פלוריאנה,
ולטה בירת מלטה, היא הבירה הקטנה ביותר באיחוד האירופי ואחת הבירות הקטנות ביותר בעולם.

ממש לפני שער הכניסה לעיר ממוקמת מזרקת הטריטון שפוסלה בידי אמן מלטזי בשם וינסנט אפ בשנת 1959.

שער הכניסה לעיר מוביל היישר לרחוב הרפובליקה, שחוצה את ולטה הקטנטונת לכל אורכה.

קתדרלת סנט ג'ון

הקתדרלה שנבנתה בין השנים 1577-1572 נחשבת לאחת הדוגמאות המרשימות ביותר לארכיטקטורה בארוקית ולאחד מריכוזי האומנות המרשימים ביותר במלטה כולה. פרסקאות, פסלים וגילופים. לדאבוני, היא הייתה סגורה כשהגענו לשלוש השעות שלנו שם.

עלות:- (כשפתוח) 10 יורו
פתוח:- ב' עד ו 09:30-16:30 ש' 09:30-12:30 בימי ראשון וחגים היא סגורה.
כתובת:- Triq San Gwann, Il-Belt Valletta, Malta

שרידי בית האופרה המלכותי 

שרידיו של מבנה שנחנך ב-1866. ב- 1873 נפגע הבנין בשריפה אך שוקם וחזר לפעילות. באפריל 42 בהפצצות הגרמנים – חרב המבנה כמעט לחלוטין, לא שופץ וכיום משמש כתיאטרון פתוח.

אכסניית קסטיליה 

משמשת כמשרד ראש הממשלה.
האכסניה הוקמה בשנת 1569 על ידי מסדר ההוספיטלרים, שהיו מסדר דתי צבאי נוצרי שהחל את דרכו דווקא בירושלים. מאוחר יותר עבר לרודוס ובשנת 1530 הגיעו למלטה.
המבנה שופץ ושינה את חזותו לחזות בארוקית בשנת 1745 ועם כיבושה של ולטה על ידי נפוליאון, שימש לו כמפקדה. מאוחר יותר שירת בדרך דומה את הצבא הבריטי ובזמן מלחמת העולם השנייה נפגע ומאוחר יותר שופץ.
כאמור כיום הוא מקום התכנסות הממשלה ומשרדו של ראש הממשלה.

בחזיתו, שני תותחים מרשימים ולא האחרונים שראינו. את יורי הפגזים הבאים ראינו למרגלות:-

גני בארקה העליים 

כשנכנסים לולטה דרך שערי העיר הראשיים, ממשיכים ישר ופונים ימינה ליד שרידי בית האופרה המלכותי, לאחר עליה קלה מגיעים לכיכר קסטיליה, ממשיכים עוד קצת ומגיעים לשער הגנים.
הגנים נוצרו ב 1661 כגנים פרטיים של אבירי איטליה. רק בשנת 1824 נפתחו לקהל הרחב.

מזרקה, קשתות מרהיבות, מעט גינון ירוק, כמה פסלים, אוויר טוב ובעיקר נוף מרהיב, בין היתר של הנמל הגדול

ושל מבצר סנט אלמו

ומבט אל סוללת תותחי ההצדעה שנמצא במפלס תחתון שלהם, מיקומם אמנם אסטרטגי, ובמקור נועדו להגנה, אך הם משמשים ושמשו להצדעה בטקסים רבים לכבוד הנכנסים בשערי הנמל הגדול של ולטה.

נוהגים לירות בהם ב 12:00 ו ב 16:00.וכן, יש גם גני בארקה התחתונים, אליהם רק צפינו מלמעלה.

כנסיית גבירתנו של הנצחון 

הכנסייה העתיקה ביותר בולטה. אבן הפינה לה הונחה בשנת 1566 ושמה ניתן לה על שום נצחונה של מלטה בזמן המצור הגדול של 1565
כתובת: Triq Nofsinhar, Il-Belt Valletta

סנט קתרין של האיטלקים

נבנתה ב 1575 כקפלה על ידי האבירים האיטלקיים של סנט ג'ון. היא הורחבה במאה ה 17 והפכה לכנסייה.

אחרי הידוס של שלוש שעות + ישיבה בבית קפה בגנים לשתיית קפה קר, אלה הן הפנינים אותן הצלחתי לדלות. לא על כולן כתבתי, יש כאלה שהסתפקתי בצילום.

אחרי אותן שעות, אהוב לבי הסרבן, שלא רצה לבקר במלטה, החליט שהוא מסוקרן.
כך שיש להניח שביום מן הימים תצנח רשומה קצת יותר מפורטת, שתכלול לא רק את ולטה, אלא עוד כמה מכמנים שממתינים לנו במלטה.

זהו. שבנו לשדה התעופה, כדי לגלות שטיסת ההמשך שלנו מתעכבת, אבל את בוקר היום שלמחרת פגשנו בקטניה שבסיציליה, כשאנחנו שמים פעמינו לסירקוזה.

על סירקוזה ועל כל השאר – ברשומות הבאות יסופר.

ביקרתם במלטה? אהבתם? נהנתם? מוזמנים להגיב. תגובות ושיתופים משמחות לבב בלוגר.