נווה צדק וחברים

לצאת מחומות העיר – השכונות היהודיות הראשונות מחוץ ליפו.

יצאנו לטייל בנווה צדק.
שכונת טלאים קסומה, שלרגעים נראה שהיא פורחת ומתפתחת, ולרגעים רבים יותר, שהיא מוזנחת.
מותר לאפשר לשיני הזמן לתת אותותיהם, קמט או סדק, גדר ישנה טבולה בירק, שאיש כבר לא מרסן.
לא נגדם אני מתקוממת, אותם אני אוהבת, אלא על אותם שכמו מצפים למושיע שהם יודעים שכשיבוא,
רכוב יהיה על בולדוזר.

יש בה גלריות נהדרות, בתי קפה, מסעדות וגלידריות מקסימות. כמו מתעוררת מתנומה, מתמתחת לאיטה, אבל נשארת רבוצה על מיטתה.

אתם כבר יודעים, אצלי העיניים מוליכות את הרגליים. לכן לא תמצאו פה מסלול מודרך, מוקפד ומדויק. ובכל זאת, בואו לטייל אתי בנווה צדק.
אראה לכם בתים יפים שאהבתי, שעל חלקם אני לא יודעת לספר דבר וחצי דבר, ובטח יש כאלה שהשמטתי, ואשמח אם בתגובות, תספרו לי עוד.

נווה צדק נוסדה ב 1887 כלומר, טרום "תל אביב".
המכלול הזה, שהיום אנחנו קוראים לו "נווה צדק" כולל בתוכו מספר שכונות קטנות שאוחדו והיו לאחת.

שכונת שבזי

שכונת שבזי, שנחה לה בסמוך לכרם התימנים, היא אחת השכונות היהודיות הראשונות שקמה באזור יפו. היא ותיקה אפילו יותר משכונת "אחוזת בית". ומורכבת משתי שכונות זעירות עוד יותר:-

"מחנה יהודה" – נוסדה על ידי יהודי תימן שעלו לקראת סוף המאה ה 19 לארץ, וב 1896 הקימו בעזרתו של אהרן שלוש את השכונה.
יש הטוענים ששמה ניתן לה על שם רבי יהודה מרגוזה ויש הטוענים שמפני שיהדות תימן מיוחסת לשבט יהודה. כך או כך בסופו של דבר, רוב תושבי השכונה היו יוצאי טורקיה.

"מחנה יוסף" הוקמה קצת אחרי "מחנה יהודה", בשנת 1904 גם היא בסיועו של אהרן שלוש ועל ידי יוצאי תימן. הרחובות פינס, מחנה יוסף, דגניה ויבנאל שייכים לתחומה. לאט לאט צמחה השכונה, עד שהפכו היא, "מחנה יהודה" ו "שבזי" לשכונה אחת בשם "שכונת שבזי" על שם הרחוב הראשי שעבר בשכונות, שכמובן נקרא על שם המשורר רבי שלום שבזי.

נראה לי, שלפני שאני ממשיכה לספר את סיפורה של נווה צדק וחברותיה, מן הראוי שנעשה הכרה קלה עם מי שנתן יד וסיוע משמעותי מאד להקמתן.

אהרן שלוש 

אהרן שלוש הגיע לארץ מאלג'יר, עם משפחתו במחצית הראשונה של המאה ה-19. ואחרי שנדדו קצת בחיפה, ירושלים ושכם הגיעו אל המנוחה ביפו. אהרן שלוש היה צורף שבהמשך החל לעסוק גם בחלפנות כספים ובשנות ה 70 של המאה ה 19, משראה ברכה בעמלו, החליט להוסיף לעסקיו גם את עסקי הקרקעות.
כשיזמו  האחים רוקח מראשי "חברת ישראל" מיפו, את הקמתה של שכונה יהודית על גבול יפו, היה זה שלוש שמכר להם בתנאים נוחים ביותר את עשרת הדונמים שחולקו ל – 48 מגרשים והיוו את ראשיתה של השכונה. שלוש גם סייע להקמת חלקים ממחנה יהודה ומחנה יוסף.

חמש שנים לאחר הקמתה, בשנת 1892 בנה לעצמו בשכונת נווה צדק, בית (*רחוב שלוש 32) ובו גם בית כנסת שפעיל עד עצם היום הזה.

גשר שלוש 

גשר שלוש נבנה בסוף המאה ה 19 מעל מסילת הברזל של הרכבת לירושלים, והוא מחבר את רחוב אילת עם רחוב שלוש שבנווה צדק. בשל העבודות על הרכבת הקלה, הוא נהרס, ההבטחה הרשמית היא שבתום העבודות ישוב ויהיה.

שלוש 30 

בית רחמים גורל הבית סיקרן אותי, הצבעוניות שסביבו שובת לב ושני האריות משכו את תשומת לבי. אני מפנה אתכם לכתבה נהדרת "סיבוב בבית שברחוב שלוש 30" מהבלוג "חלון אחורי"
(חייבת להודות שכחובבת היצ'קוק נלהבת, כבר השם פיתה אותי)

בית אבולעפיה 

ברחוב רוקח 2, היה ביתם של שלמה ורבקה אבולעפיה. שלמה היה נציג היהודים ביפו ובין מייסדי אחוזת בית, אולם לא זכה לגור שם מאחר ונפטר עוד טרם הוגרלו המגרשים.
על המבנה שלט שמספר איך, בזמן שתפקד כמזכיר בית משפט השלום בת"א בין השנים 1909-1913 התגורר במקום הסופר ש"י עגנון.

יש הטוענים, שעל פי הכתובים של עגנון עצמו, לא שם התגורר, אלא דווקא באחד המבנים ששייכים היו למתחם אמזלג. השלט – נמצא על בית אבולעפיה 🙂

בית אמהות – עזרת נשים אנוסי משהד שלוש 33 

בית האמהות הוקם בשנת 1950 על ידי קבוצת נשים שעלתה ממשהד שבאירן, בעזרת תרומות הן רכשו את המבנה, ובהמשך גם מבנים סמוכים ובמבנים אלה התגוררו נשים קשישות שתפעלו את המקום יחד.
המקום פעל עד 1992. הוקם בית אבות מפואר לאנוסי משהד (גברים) בהרצליה, אליו הצטרפו גם דיירות בית האמהות.

שלוש 16 פינת  שבזי 20  

"בית תמר" נבנה בשנת תרפ"ט 1929 כך מצוין על גגו, האומנית תמר שליט-אבני, שפצה ושמרה ועיטרה אותו בשלל פסלים משגעים מעשה ידיה

שבזי 21 פינת  אחווה 15 

שבזי 21 פינת אחווה 15  – נבנה באותה השנה וגם על גגו כותרת שמכריזה על כך בשמחה. לא מצאתי עליו עוד פרטים ואני בטוחה שישמח לזכות בשימור

שבזי 22 פינת שלוש 

שבזי 22 פינת שלוש מרכז קהילתי נווה צדק

שבזי 63 

שבזי 63 – ישן או חדש?

שבזי 65

שבזי 65 – היה מקום מסתור לנשק וחומרי נפץ של האצ"ל

דגניה 13 ו 15

לא מצאתי פרטים, אבל עברו בלי ספק שימור וחוברו להם יחדיו.

דגניה 22 פינס 10

כתוב שם על שלט שנבנה בשנת…1993 (?)

חורבות בית הכנסת "מראות סולם"

רוקח 20 – נבנה בשנת 1887 והיה לאחד מבתי הכנסת הראשונים של נווה צדק.
את מצבו המביש אתם יכולים לראות כאן. זה הזכיר לי חורבות בית כנסת שראיתי רק לפני חודש בלבוב,
אבל שם כולנו יודעים למה ואיך. תסבירו לי איך יש כזה גם כאן?
את סיפורו המקומם של המקום – תוכלו לקרא בכתבה של אילן שחורי בזמן תל אביב.

בית רוקח

בית רוקח – רוקח 36 נבנה בשנת 1887 על ידי אחד ממייסדי השכונה, והוא אחד מעשרה הבתים הראשונים שנבנו בנווה צדק. שנים מספר לאחר בנייתו נוספה כיפת נחושת לגגו. משך שנים שימש הבית לא רק כביתו של שמעון רוקח, אלא גם כבית התכנסות לוועד. עם פטירתו, תרמו בני משפחתו את הבית, שבראשית התנהלה בו ספריה, אך עד מהרה נזנח לאנחות.

בראשית שנות ה 80 נרכש הבית על ידי נכדתו של רוקח, שדאגה לשפצו וכמה שנים מאוחר יותר, פתחה אותו כמוזיאון לתולדות נווה צדק וגלריה לעבודותיה. במקום שובה הלב, תצוגה של צילומים, ריהוט, ביגוד ועוד,

וראויים לאזכור מיוחד שפע הפסלים של הפסלת לאה מג'רו מינץ נכדתו של שמעון רוקח.

בית הסופרים – בעבר התגוררו במקום הסופרים דבורה בארון, יוסף חיים ברנר ועוד, הפך למוזיאון נחום גוטמן והוא חלק מהמוזיאון כולו.

מוזיאון נחום גוטמן

מוזיאון נחום גוטמן – שמעון רוקח 21 –מוזיאון נחום גוטמן נפתח בראשית שנות ה 90, על ידי עמותה על שמו של הצייר והסופר. כל האוסף כולו נתרם על ידי משפחתו. המבנה נבנה בשנת 1887 כאחד מחמישים הבתים הראשונים של השכונה. במבנה פעלה בין היתר מערכת עיתון הפועל הצעיר והוא היה מקום מפגש ידוע לקבוצת הסופרים העבריים. רגע לפני שהוצא צו להריסתו, נרכש המבנה על ידי הקרן הקיימת לישראל והמקום שופץ.

שנים מאוחר יותר נוסף אגף חדש למוזיאון. התמונות כאן צולמו חלקן ב 2012 וחלקן השנה

תאומי שלוש 

ברחוב פינס 30 ו 32 מול "קולנוע עדן" עליו סיפרתי ברשומה "מדרך יפו ועד הדרך אל הים"  כשבניהם ספק סימטא ספק רחוב שרעבי שלום מזרחי, עומדים שני מבנים זהים כמעט לחלוטין.

שני המבנים נבנו עבור נכדיו של אהרן שלוש. מאחר וקופת הכספים הייתה קופה משפחתית הוחלט, על מנת למנוע מלחמות מיותרות, לבנות שני מבנים זהים.

בבית שברח' פינס 30 שכנה הקונסוליה הבולגרית בין השנים 1932–1940. ובשנות ה 60 שימש את בית הספר לאמנויות "רננים".
הבית בפינס 32 עבר שיפוץ וחולק למספר יחידות דיור.

רחוב מולכו 

מולכו 6 

על המבנה שלט שמספר שבנקודה זו עמד ביתם של ר' נסים ורחל קורקידי ממייסדי ת"א 1923. הם נמנו על אגודת אחוזת בית והיו בין 66 משפחות המייסדים ואפילו זכו בהגרלה במגרש ברוטשילד, אך לא בנו שם את ביתם.

אמזלג 18 

מועמד לשימור. מחכה.

שמרלינג – 10-8

בית הכנסת "בית שלמה" – עבר שיפוץ. לא מצאתי עליו חומר.

מרכז סוזן דלל

מרכז סוזן דלל  בשנת 1890 הוקם ביפו, על ידי ישראל בלקינד בית ספר עברי ראשון, שבו נלמדו כל המקצועות בשפה העברית. בנים ובנות למדו בו יחד.
בית הספר נסגר ותחתיו נפתחו שני בתי ספר נפרדים, האחד לבנות (אישה למטבח), והאחר לבנים ושניהם נוהלו יחד על ידי לשכת בני משה, חובבי ציון וכי"ח.
עד מהרה, בשל השוני המהותי בין ההשקפות והאידיאולוגיות, החלו מתגלעות מחלוקות שונות חלקן מהותיות ביותר, כשאנשי כי"ח רצו לשמר את הגישה הקפדנית,  לפיה נשים אמורות ללמוד תפירה ואת כלכלת הבית,
והבנים ראויים להשכלה רחבה, בעוד שתי האגודות האחרות סברו, שיש לתת לבנות השכלה שווה לזו של הבנים ואפילו, רחמנא ליצלן, להכשירן להוראה.
על כן נפרדו דרכיהם.
בית הספר לבנים הועבר לניהול אגודת כי"ח, ובית הספר לבנות נשאר בידי בני משה וחובבי ציון.

בשנת 1909 הוקמו על מגרש של חברת "כל ישראל חברים" שני מבנים לבתי הספר, לבנות ולבנים.

בית הספר לבנות נקרא ע"ש המורה והמנהל יחיאל יחיאלי. סיפורה של שרה סופרין שלמדה בבית הספר לבנות.
ובמתחם החל לפעול גם הסמינר למורות ע"ש לוינסקי.

מחסור בתלמידים הביא לסגירת בתי הספר ובמקום קבעה את משכנה קבוצת תיאטרון נווה צדק ובשנת 1989 המבנים עברו שיקום ושימור בעזרת תרומת משפחת דלל מלונדון – לזכר בתם סוזן.

מבית הספר לבנים שוחזרו החזית וגג הרעפים. נבנו אולמות עבור התיאטרון ולהקות ענבל ובת שבע, וברחבה הוצבו שלושה לוחות בעיצוב דוד טרטקובר ובהם סיפורה של שכונת נווה צדק.

מתחם התחנה

מתחם התחנה בין השנים  1892 – 1948  פעלה תחנת הרכבת בקו יפו – ירושלים.
נסיעה מיפו לירושלים ארכה, כמעט כמו בימינו אנו, כארבע שעות. התחנה פעלה כמעט עד ערב מלחמת העצמאות, כשבשנותיה האחרונות שימשה את הצבא הבריטי, שהקים מחנה צבאי בה ובסביבתה.

בשנת 2004 החלה עיריית תל אביב בשיקום מתחם תחנת הרכבת יפו. בשטח המתחם הוצבו שני קרונות נוסעים היסטוריים בני יותר מ-100 שנים שהושאלו ממוזיאון הרכבת בחיפה, ושופצו, המבנים תועדו ושומרו על ידי משרדו של אדריכל אמנון בר אור. וב-2010  נפתח  לקהל הרחב.

מתחם התחנה כולל, בין השאר, את מבני תחנת הרכבת ההיסטורית, ואת בית משפחת וילנד הטמפלרית  ובית החרושת שלה, שייצר מרצפות מצוירות ומוצרי בניה ממלט, בהם השתמשו לבניית השכונות החדשות.
המתחם משופע בחנויות ומסעדות יוקרה, ומדי פעם נערכים בו מופעי בידור תחת כיפת השמיים.

♦  עד כאן הסיור שלנו בנווה צדק. ישנם מבנים שלא סקרתי, יש כאלה שלא מצאתי עליהם יותר מידי פרטים. 
רוצים לספר לי עוד? אשמח מאד לתגובות  ♦

♥  רשומות קודמות על תל אביב  ♥

בתים יפים בתל אביב – נחלה בדרך למנוחה

מי יבנה בית בתל אביב

בכל זאת יש בה משהו – בתים יפים בתל אביב

תל אביב הקטנה, חולות אדומים, ביאליק אחד ועוד קצת

לטייל בשדרות

טיול בשוקכרמל – בין קולות צבעים וריחות

מכיכר המושבות – לכיכר הכנסת

מדרך יפו ועד הדרך אל הים

המושבה האמריקאית – גרמנית