הר הגעש אטנה, מכתשי סילבסטרי ופארק גולה אלקנטרה לטייל בסיציליה

האטנה – אזרח הכבוד והשליט האמתי של סיציליה

זהו חלקו הרביעי של הטיול שלנו לסיציליה.
אחרי שהספקנו לבקר בסירקוזה וערי הבארוק , בוילה הרומאית ובעמק המקדשים , בפאלרמו, אריצ'ה ועוד הגענו לאדון סיציליה – הר הגעש אטנה
לאטנה נסענו מטאורמינה (עליה אכתוב ברשומה הבאה).
הן ה Google maps  והן ה Waze הוכיחו, פעם אחר פעם, שסיציליה מצליחה לבלבל אותם. אולי אלה הם ההרים שמשבשים עליהם את קליטתם. מתוך תסכול וחוסר אונים הם השתדלו והצליחו, להטעות גם אותנו, לקחת אותנו בדרכים עקלקלות, צרות ואיטיות, ואף לטעות ולהטעות בגדול.

טיפטיול:-
להלן הטיפ הראשון של יוני, לאחר שחווינו התנסות סובבת דרכים, על הדרך המומלצת מטאורמינה לאטנה:-
מטאורמינה לנסוע לכוון קטניה לאוטוסטרדה e45 עד למחלף giarre
במחלף הזה לפנות לכוון האטנה עד לחניית הרכבל שנקרא Rifugio Sapienza.

האטנה 

האטנה הוא הר הגעש הגבוה ביותר באירופה, גובהו מרשים ביותר, 3,327 מטר ממוצע והוא אחד הפעילים בעולם.

מאז 2013 הר אטנה נמצא ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסקו.
ההתפרצויות הראשונות אירעו  לפני כ -570,000 שנים , זמן רב לפני שהאטנה, כפי שאנחנו מכירים אותו כיום, נוצר. צורתו הנוכחית, שראשיתה לפני 9200 שנה, היא תוצאה של התמוטטות האטנה ממערב.

ישנן מספר עדויות להתפרצויות הר הגעש החל מהתקופה הקלאסית.
לדוגמא בהתפרצות בשנת 1669, הלבה הגיעה עד לקטניה, ונעצרה בזכות החומות שהקיפו אותה, אך בדרכה הרסה לא מעט כפרים. בשנת 1928 הלבה הגיעה לעיירה מסאלי.

האדמה סביב האטנה פורייה ביותר ועל כן, למרות הסכנה, תושבי האזור מסרבים להתפנות ולוותר על הכפרים, כמוזכר במילות השיר "לפתח הר געש"
לחן של דני ליטני למילותיו של דן אלמגור, בביצוע חווה אלברשטיין:-

כשאתה קורא בעיתונים
על התפרצות הר געש בסיציליה
על קבורתם של שני כפרים שלמים
בניקרגואה בצ'ילה או בהודו
כשאתה קורא בעיתונים
אתה שואל את עצמך מדוע?
מדוע זה שבים האיכרים
דווקא למדרונות אשר בגדו?
מדוע זה אינם נסים משם,
ומחפשים מקום יותר בטוח,
שבו יוכלו, סוף סוף, לחיות בשקט
אחת ולתמיד?
הרי אחת לכל כמה שנים
כך בפירוש כתוב בעיתונים –
 שוב תתפרץ הלבה מן ההר
ותאיים לקבור את כל הכפר
מדוע זה לחזור הם מתעקשים?
מדוע את הכפר אינם נוטשים
אחת ולתמיד?!
יש לפעמים, אתה פוגש תייר,
והוא שואל:- אמור נא לי, מדוע –
מדוע מתעקשים אתם לחיות
דווקא לפתח הר הגעש?
הרי ניתן למצוא עוד בעולם
פינות שקטות, ללא עשן ורעש,
ואדמה מוצקת וטובה
שלא תרעד מתחת רגליכם.
מדוע זה אינכם זזים מכאן,
ומחפשים מקום יותר בטוח,
שבו תוכלו לחיות, סוף סוף בשקט
אחת ולתמיד
הרי אחת לכל כמה שנים
כך בפרוש כתוב בעיתונים –
שוב מתפרצת הלבה מן ההר
ומאיימת שוב על כל הכפר.
מדוע זה אתם כה מתעקשים,
מדוע את הכפר אינכם נוטשים
אחת ולתמיד?
ואז פתאום – אתה מבין אותם:
את האיכר שעל הצ'ימבוראסו,
ואת האם שעל הפוג'יסאן,
ואת הילד על הוזוב.
גם הם יודעים, ודאי שבעולם
פינות שקטות יותר מהר הגעש,
ואדמה המוצקה מזו
גם הם יכלו, אולי, לזוז משם,
ולחפש מקום יותר בטוח,
שבו יוכלו, סוף סוף, לחיות בשקט
אחת ולתמיד.
אך הם דבקים למדרונות ההר,
ומחכים אולי, אולי מחר?
ומקווים ליום, שעוד יבוא,
שבו ההר ישקוט מזעפו.
ואז על הבזלת השחורה
איך אז יוריק הדשא ויפרח
אחת ולתמיד!

נכון להיום בפסגת ההר ישנם ארבעה לועות:-
הלוע הצפון מזרחי נוצר בשנת 1911,
"לוע הסדק" נוצר ב-1945,
"הלוע החדש"  נוצר ב-1968,
והלוע הדרום מזרחי אשר נוצר בהתפרצות בשנת 1971.

יש המטפסים אל ההר טיפוס רגלי

ציונה ויוני עלו ברכבל למעלה. הכותבת הנאמנה (ע"ע אני) ואהוב ליבה החליטו להישאר למטה.
עלויות העליה להר:-
הרכבל עולה 30 אירו לאדם ושם ניתן לטייל ולצפות.
למעלה – כדי לראות את הלוע, עולים עם רכבי שטח גדולים יותר מג'יפים, בקיצור אוטובוס שטח, עולה עוד 35 אירו.
ושם יש כחצי שעת סיור מודרך, עם הסברים על ההר, תקופות התפרצות והתוצאה של ההתפרצויות עם מדריך. על ההר רואים גם התפרצויות קטנות.

אבל להיות לפתח הר געש בלי לפגוש לוע?
ועל כן ממגרש החניה שנמצא ברום של כ-2000 מטרים, טיפסנו  טיפוס קליל אל-

מכתשי סילבסטרי

שנוצרו בעקבות ההתפרצות הגעשית הרוחבית בשנת 1892
מכתשונים געשיים קטנים ובלתי פעילים בצדו הדרומי של האטנה.

הגישה אל המכתשים שמצידו הדרומי של כביש הגישה, קלה בעוד שמצידו הצפוני של הכביש, על ההר, מצוי לוע נוסף אליו מובילה עלייה תלולה ומפרכת כפי שראיתם בצילומים.
מהמכתשים ניתן להשקיף אל נוף פנורמי נהדר לכיוון קטניה ואל פסגתו המרכזית של הר הגעש עצמו.

המכתשים קרואים על שמו של אורציו סילבסטרי. אחד הגיאולוגים וולקנולוגים האיטלקיים החשובים ביותר אי פעם. בשנת 1879 בעקבות ההתפרצות הדו-צדדית של אטנה החל שוקע באינספור מחקרים מדעיים  לחקר תופעות וולקניות  בכלל ובאטנה בפרט.
בשנת 1881, לאחר שמונה למנהל המכון המלכותי לוולקניקולוגיה "רויאל אטנו", קידם התקנת מכשירים סיסמיים ויצר רשת מצפי כוכבים בנקודות שונות על הר הגעש,  על מנת לנסות ולאתר קשר בין פעילות הכוכבים לפעילות האדמה.
רשת המכשירים הזו החלה פועלת בינואר 1883, חודשיים בלבד לפני ההתפרצות הרוחבית של 22 במרץ, והתפרצות זו הייתה למעשה הראשונה שצפו מספר שעות מראש, בזכותם.

תוצאות מחקר, שנעשה בין השנים 2001 ו-2012  מראות שהאטנה גולש לאיטו לכיוון הים התיכון, מה שעלול בעתיד לגרום למפולת שתגרור בעקבותיה  צונאמי.
קצב התקרבותו של ההר אל הים שממזרח לו, הוא כ 14 מ"מ בשנה ולפחות נכון לעכשיו, אם הקצב הנוכחי ימשך, מדובר על תהליך של עוד כמה אלפי שנים.

Gole Alcantara   פארק גולה אלקנטרה

טיפטיול:-
עוד המלצה של יוני על הדרך הטובה ביותר מהאטנה לפארק:-
מהאוטוסטרדה בין טאורמינה  לקטניה  e45  לפנות במחלף giardini naxos  לכביש  ss185 עד הפארק.

היו לנו את כל הכוונות לבקר בפארק הבוטני והגיאולוגי שנמצא כ -15 ק"מ מטאורמינה. ולראות את כל מה שיש לו להציע. אבל בסופו של דבר נאלצנו להסתפק רק בקניון הטבעי שלו.

Gole Alcantara  הוא קניון שנגרם כתוצאה מהתפרצותו של הר הגעש אטנה. בקניון של גולה אלקנטרה ערוצים זוויתיים בגובה של מעל 40 מטר וברוחב  של שניים עד חמישה מטרים.

במקומות העמוקים ביותר, נהר אלקנטרה שמקורו בהרי פלוריטני  ונברודי  זורם בעוצמה גדולה מההרים, אך ניתן ללכת לאורכו עד שהוא מגיע  לעומק של 150 מ',  כשקירות הקניון משמשים תפאורה מרשימה להפליא.

הוא שופע צמחיה וניתן או להשתכשך קלות במים, או, אם אתם הרפתקנים במיוחד, יש סביבו מסלולי טיול שונים, מקל ועד…פחות.

כאמור, הצוקים הללו הם חלק מהפארק הבוטני והגיאולוגי, אז איפה הגן הבוטני?

הגענו, לאחר תלאות הGPS, אל מגרש חנייה חולי, שלא ברור היה אם הוא בתשלום. נטול מדחנים, או דבר בוטקה מאוישת. כשזכר הדו"ח מסירקוזה חרוט בזיכרוננו, התחלנו תרים אחר נקודת התשלום, כשאנחנו מקווים להגיע אליה, לפני שאיזה דבר פקח תועה, יגיע אל רכבנו.
בתנועות ידיים מרשימות והבעה משועממת משהו, הראתה לנו אישה שעלינו לחצות את הכביש וללכת לשם… יש שם שני "שמים", אנחנו בחרנו את הימני.
הגענו אל נקודת המידע לתייר, שם ישבה גברת שלא ידעה מילה באנגלית ושלחה אותנו לברנש שישב בתא לצידה, שגם הוא לא היה חבר טוב של השפה הבינלאומית הזו.
שאלנו כמה עולה הכניסה לפארק, אם התשלום כולל את החנייה והגן הבוטני, ואפילו ניסינו להבין ממנו, איפה הכניסה לגן הבוטני. קבלנו תשובות מקרטעות עם תנועות ידיים שהסבירו לנו שהכניסה לגן הבוטני שם (ימינה) והקניון שם (שמאלה). לא נאמר לנו, שכדי להיכנס לגן הבוטני יש לגשת לקופה אחרת…
נתבקשנו לשלם יורו וחצי לאדם, כדי להיכנס לאתר (שכוללים את דמי החנייה כנראה), ונשלחנו להקיף קלות את עמדת המידע לתייר דובר האיטלקית, ולרדת 170 מדרגות, תלולות.

לא שיש לנו משהו אישי נגד מדרגות, כשהן באות בבודדת. זה המספר שלא היה חביב עלינו. מה גם שטבען של כאלה הוא שהן גם מתעקשות, שאם חשקה נפשך לשוב אל המקום ממנו התחלת את דרכך, עליך לשוב ולהשתמש בשרות אותו הן מציעות.
ציונה נזכרה שקראה באיזה מקום שיש שם מעלית. שאלנו איפה היא ממוקמת.
השאלה עלתה לנו ב 6 יורו נוספים לנפש. זו עלות השימוש במעלית, שנמצאת בצד השני. לא, לא הורד היורו וחצי ששילמנו כבר על הכניסה. כניסה לחוד, מעלית לחוד.

צא וחשב:-
שילמנו 7 וחצי יורו – כדי לרדת במעלית לקניון (היפהפה) ועל הדרך גם לתת לי לצלם כמו פסיכית (מה חדש?) ולציונה ויוני לקיים מצוות טבילה. (המים קרים מאד)
בדרכינו למעלית, ראינו את הכניסה לגן הבוטני. מאחר ואין שם דוברי אנגלית, ואנחנו אנשים הגיוניים בד"כ, הנחנו שבדרכינו חזרה נוכל, בתמורה לסכום שכבר שילמנו, לבקר גם בו.

אז חשבנו.
ראשית, כך סחה באוזנינו הבוטקאית שישבה לפתח מה שאנחנו חשבנו שהוא הכניסה לגן הבוטני, על מנת להיכנס אל הגן הבוטני עלינו להוסיף עוד ארבעה יורו.
שנית הסבירה לנו אותה גברת, שהכניסה אל הגן הבוטני בכלל לא משם. זו בכלל היציאה. עלינו לצאת חזרה אל הכביש ולגשת אל המקום האחר. זוכרים? ההוא מול החניה  שלא בחרנו בו בהתחלה. לשלם שם ולהתחיל את הסיור בגן.
השעה כבר הייתה קרוב לחמש אחר הצהרים. החלטנו לחפש את הפתח העלום עליו הצביע הקופאי המשועמם. למותר לציין שלא מצאנו אותו.
ולסיכומו של עניין, נראה לי שסידרו אותנו קצת.
זה מה שקורה למי שלא לומד איטלקית לפני שהוא מגיע לפארק אלקנטרה. ולמה אני חושדת שסידרו אותנו?
כי כאן באתר הרשמי שלהם, תוכלו לקרא שטיול בפארק כולל המעלית והמוזיאון (ואפילו טעימות של ריבות) אמור לעלות 4 יורו. ואתם אפילו יכולים לקנות את הכרטיסים מראש.
שעות פתיחה ועלויות תוכלו למצוא באתר.

נגישות

תוכלו להזמין סיורים נגישים באטנה המותאמים במיוחד למשתמשים בכיסאות גלגלים, ולאנשים עם מוגבלות ניידות.

עד כאן על המפגש עם האטנה והפארק שלידו.
ברשומה הבאה אספר על טאורמינה הקסומה, אצ'ריאלה הנהדרת וקטניה המעניינת

? ראיתם, שהיתם, ביקרתם, או סתם נהנתם לקרא, אשמח לתגובות ?