טיולים בחו"ל

מטור עד אמבואז לטייל בעמק הלואר

מאת: ניני אטלס
ספטמבר 8, 2019

בא בלי גרביים – וקפאו לו אצבעות הרגליים

את הרשומה הקודמת, על טירות, שוק פשפשים ונהר סיימנו עם טעמה המתוק של הגלידה הנהדרת באז'אי לה רידו. משם שמנו גלגלינו לכיוון מקום הלינה הבא.

טור Tours

העיר טור היא בירת חבל לה טוריין הידוע בעיקר ביינותיו המפורסמים ומכונה "גינת צרפת", על שום עושר הגידולים שגדלים בו. העיר עצמה בנויה משני עבריו של נהר הלואר, והיא העיר הגדולה ביותר בעמק הלואר.

הגענו אליה לעת ערב. הצלחנו למצוא את הדרך אל המלון בו אמורים היינו להניח פדחתנו על כר ללינת לילה, רק לאחר שעשינו "סובו עיר והקיפוה".
התברר שהנ"ל, ממוקם בסמוך מאד לתחנת הרכבת בטור, אבל הרחוב בו הוא שוכן הוא מדרחוב.
עמוסי חוויות ומזוודות גילינו, רק לאחר מאמצים רבים, שצריך לבקש בקבלה שיורידו את העמודים שלפתחו, כדי לאפשר לנו להוריד את המזוודות, ואז לצאת לתור בטור אחר מקום חניה מוסדר.

תחנת הרכבת של טור

נבנתה בשנת 1846 על ידי האדריכל הצרפתי פידיאס ווסטייה. אך בניין הנוסעים נחנך רק ב 1898, והוא תוכנן על ידי ויקטור ללוקס. היא נחשבת לאחת מתחנות הרכבת היפות ביותר בצרפת.

על שום שעת ההגעה והטרטרת בדרך למלון, וגם מפני שהיו לנו תכניות ליום שלמחרת, עליהן ממש לא רצינו לוותר, כמעט ולא הספקנו לראות מהעיר כלום. שאלנו את פקידת הקבלה במלון מה אפשר לראות בעיר לעת ערב, והיא הפנתה אותנו לכיכר סמוכה ונאה להפליא.

Place Jean Jaurès

כיכר ז'אן-ז'וראס היא מקום ההתכנסות של תושבי העיר, בין אם לעת מחאה ובין אם לחגוג ניצחון זה או אחר במשחק כדורגל. כמו כיכרות העיר ברומא, משמשת הכיכר הזו לזירה חברתית הומה ופעילה. היא נמצאת על צומת כבישים בה עוברים כמעט כל קווי התחבורה הציבורית של העיר.
עד אמצע המאה ה 19 הייתה הכיכר, שהיום ממוקמת ממש במרכזה של טור, שטח אדמה בכניסה הדרומית לעיר, מוזנח עלוב ועצוב, ולב העיר שייך היה לצפונה.
הכיכר המגוננת לתפארת מאכלסת שתי מזרקות יפהפיות ומאז המאה ה 19 ממוקמים בה

בית המשפט של טור

בית המשפט של טור – שנבנה בין 1840 ו 1843 על ידי ז'אן-שארל שהיה אדריכל העיר טור באותה התקופה. זהו מבנה בסגנון נאו-קלאסי, עשוי לבנים לבנות.

Palais de Justice — *בית המשפט בטור ומזרקה בכיכר*

בית העירייה

בית העירייה שנבנה בין השנים 1896 ו 1904 על ידי האדריכל המפורסם ויקטור ללוקס, שבנה גם את מוזיאון אורסיי בפריס, וכזכור את תחנת הרכבת של טור.

את קתדרלת טור המפורסמת, לא הספקנו לראות בסבב הזה, אבל לא הרחק מבית העירייה מצאנו את

בזיליקת סן מרטין – Basilique Saint Martin

Tours Basilique Saint Martin — *בזיליקת סן מרטין*

הבזיליקה נבנתה מחדש בין השנים 1886-1924 על חורבותיה של בזיליקה אחרת שנבנתה בימי הביניים, עברה טלטלות רבות מיני ספור, חלקים ממנה נשרפו בזמן מלחמות הדת, והיא אפילו הפכה לזמן מה אורוות לסוסים ונהרסה בזמן המהפכה הצרפתית.

בשנות השבעים של המאה ה-19 נעשו חפירות במקום וגילו חלקים מהבזיליקה קבורים כ 3 מטרים מתחת לאדמה ושהיסודות ותוכנית המתאר שלה נשתמרו היטב והחלו במלאכת השחזור, הבניה והשיפוץ.
גם פה היה חלקו של ויקטור ללוקס ניכר, בתכנון החלק החדש של הבזיליקה.

נגישות:-

מסלול סיור בטור כולל מפת נגישות
אתר פנטסטי ובו מסלולים שבוצעו וממולצים על ידי נכים בטירות בעמק הלואר

וילנדרי Chateau de Villandry

זה הזמן לפרש לכם את כותרת המשנה?
אישי, מחמד נפשי, האיש ששכניו וגם סתם עוברי אורח נוהגים לכנות "האיש עם הכלבה והכפכפים", לא אוהב גרביים או נעלים. "נעליים אנ'לא אוהב ודי, רק כפכפים אנעל לרגלי".
וכך יוצא אהוב לבי למחוזות חפצו בכל עונות השנה, גם אותן שממטירות גשמים לעתים, ומעלימות טמפרטורות חדשות לבקרים – כשהוא נעול בכפכפים.
יש לו נעלים ויש לו גרביים, ואנחנו אורזים אותן במזוודות כשיוצאים חו"לתה. אבל..
אוקטובר 2016 מוקדם בבוקר, אנחנו יוצאים מטור לכיוון גני וילנדרי. קר! הטמפרטורות העדיפו להישאר מתחת לשמיכות, ואוריאל מצדו, התעקש להשאיר את הנעליים והגרביים במזוודה.
כשאנחנו מגיעים לוילנדרי, ערפל כבד עופף אותה ואת גניה היפהפיים. אנחנו מתחילים לטייל בין השבילים. שלושה עטופים במנעלים ומעילים, ואחד במעיל וכפכפים. די מהר הוא התחיל לטעון שהוא לא כל כך מרגיש את אצבעות רגליו, וחלפו שעות עד שהן הסכימו להתעורר מעלבונן ולהפשיר. לקח? לא! זה לא בלוג חינוכי. סתם סיפרתי לכם כי אני טובת לב.

במרחק של כ 15 ק"מ מטור, נמצאת טירת וילנדרי שנבנתה ב 1563, והיא האחרונה מבין הטירות שהוקמו בתקופת הרנסאנס. היא אינה מושכת אליה את המבקרים על שום יופייה או הארכיטקטורה שלה, אלא בעבור הגנים המעוצבים והנפלאים שלה.

בוילנדרי מובא הכינוי "גינת צרפת" לידי ביטוי במלוא הדרו.
לא רק פריחה ועצים, אלא גם גינת ירק, גינת תבלינים וצמחי מרפא, מבוך עשיר,
ושפע של מים.

את כל הפלא הנפלא הזה מקיפה חורשה מרהיבה, ממנה ניתן להשקיף על כל המראות.
המקום יפהפה, אם יתמזל מזלכם תוכלו לראות את ברבורי האגם נוזפים במאכילם, שיתכבד ויזדרז, כי הם רעבים, ואת הגננים שוקדים על מלאכתם.

פתוח:- הגנים פתוחים יום יום בכל עונות השנה (כולל חגים) החל מהשעה 09:00 בבוקר עד 17:00 בחורף ועד 19:00 בקיץ הטירה משעה 09:30
עלות: לטירה ולגנים – 11 יורו לגנים בלבד 7 יורו (אנחנו בחרנו בגנים בלבד) רכישת כרטיסים באינטרנט

נגישות:-

הסברים והבהרות לבעלי מוגבלויות בוילנדרי הפעם תוכלו לקרא גם באנגלית
ואין ספק שבטירה ובגנים השתדלו מאד לקבל בכבוד את בעלי המוגבלויות השונות.

Chateau Gaudrelle

בדרכנו לאמבואז קפצנו לבקר ביקב בשם שאטו גאודרה, שנמצא בין טור לאמבואז. הם עושים במקום סיורים אל תוך המרתפים שלהם.
כבר סיפרתי לכם ברשומה קודמת שחברינו הטובים ציונה ויוני, מבינים ביין ולכן היה זה הגיוני בהחלט לקפוץ לביקור ביקב אחד לפחות במחוז טוריין שידוע ביקביו המעולים.
אז סיירנו, סיור חביב ונעים במרתפי היקב. עיקר התלהבותי מהמקום נתונה הייתה לכלב היפהפה שליווה אותנו בסיור והבין מהר מאד שנפלתי שדודה לרגליו, ולבסוף רכשנו גם אנחנו שני בקבוקי יין לבן (חצי יבש)
ושני פקקים צבעוניים ומשובבי לב (שלי) שקנינו עבור בקבוקי יין שנפתחו.

אמבואז

עיר ימי-ביניימית על גדות נהר הלואר ממוקמת כ 25 ק"מ מזרחית לטור על הדרך לבלואה.
גשר לקלארק המקשר בין שני חלקי העיר, עובר דרך האי סאן ז'אן, מה שאפשר את פיצולו לשני חלקים.

pont du Maréchal Leclerc — *גשר לקלארק על הלואר*

לטובת הנוסעים בזמן הקרוב, שימו לב יש עבודות על הגשר
אמבואז שימשה כמקום משכנם של בתי המשפט של מלכי צרפת בין המאות ה 15 וה 16 והיא רובצת למרגלות מבצר וארמון.

טירת אמבואז

בנייתה של הטירה, הבנויה על צוק החלה במאה ה-11 ובמשך השנים הורחבה ובוצרה. החל ממחציתה של המאה ה-15 היא עברה לידיו של שארל השביעי, מלך צרפתבשנת 1492 החליט המלך שארל השמיני לבנות אותה מחדש בסגנון הגותי המאוחר, אך עם הצטרפותם, בשנת 1495, של צמד בנאים איטלקיים עם ראייה משל עצמם, הפכה הטירה לראשונה בצרפת לבעלת שפע סממנים רנסאנסים. פרנסואה הראשון הזמין לכאן את ליאונרדו דה וינצ`י בשנת 1516 והוא חי ופעל כאן עד סוף ימיו, וקבור במבצר.

במהלך המהפכה הצרפתית הטירה נהרסה ברובה. המלך לואי פיליפ החל בבנייה מחדש של הטירה, אך כשנאלץ לוותר על הכתר בשנת 1848, הטירה הוחרמה על ידי הממשלה ועבודות הבנייה הופסקו.
בשנת 1873 הטירה הושבה ליורשיו והם פצחו שוב במלאכת הבנייה. ב 1940, במהלך מלחה"ע השנייה נפגעה הטירה קשות מההפצצות, ועבודות השיקום שלה, על ידי יורשיו של המלך לואי פיליפ, המשיכו רק החל משנות ה-50 של המאה הקודמת. עבודות אלה נמשכות עד עצם היום הזה. הטירה, העצומה בגודלה, מהווה רק כדי רבע מגודלה של הטירה המקורית.
חברינו הנמרצים עלו, ועל כן יש לי להנפיק לכם מהנוף הנשקף ממנה, צילומים פרי מצלמתם.

*Château d'Amboise ציונה ויוני חברינו הנמרצים*

עלות:- 8.8 יורו לילדים (חינם מתחת לגיל 7) 11 יורו למבוגרים
פתוח:- יום יום למעט ה 1 בינואר וה 25 בדצמבר בין השעות 09:00-19:00

מפה עם מסלול נגיש
ביקורים מותאמים לבעלי לקויות

אוריאל ואני לא עלינו לטירה. גם כי שבענו טירות וצפויות היו עוד שלוש בדרך, וגם (ובעיקר) מפני שלא התחשק לנו כל כך לטפס את כל המדרגות בדרך אליה, למרות הנוף המרשים שהובטח לנו ממנה.
מאידך דווקא כן בא לנו, סתם לשוטט בעיר היפה.

מגדל השעון

נמצא באמצע המדרחוב Rue Nationale.
במאה השלוש עשרה במיקום זה היה אחד משערי העיר, והוא זה שמשמש את חלקו התחתון. העבודות על המגדל החלו בשנת 1445 והסתיימו בשנת 1495. השעון הותקן עליו בשנת 1500.

המקום פתוח למבקרים אך ורק בימי מורשת וגם אז, רק עם הזמנה מראש ובקבוצות של עד חמישה אנשים בכל פעם. ימי מורשת נערכים, מאז 1984 מדי שנה, בסוף השבוע השלישי של ספטמבר.

סנט פלורנטין

Église Saint-Florentin Amboise — *סן פלורנטין*

כנסיית סן-פלורנטין היא אחת משתי כנסיות הקהילה בעיר ושוכנת למרגלות הטירה המלכותית.
נבנתה בשנת 1470 לבקשת לואי ה- 11. כדי למנוע מאזרחים לעלות לכנסייה שנמצאת בטירה, מחשש להדבקות בזמן מגיפות. היא נחנכה בשם נוטרהדאם אן גרווה בשנת 1484 (שנה לאחר מותו של אותו לואי)

הכנסייה נזנחה עם השנים אך במאה התשע עשרה, שוחזרה בסגנון ניאו-גותי. והוזנחה-שוב.
עברה שיפוץ נוסף וחלק מהויטראז'ים שבה נוצרו במחצית השנייה של המאה ה 20. הוכרה כאתר מורשת ב 1963 וכיום היא משמשת לקונצרטים ולתערוכות.