רבוי עֵינות מים וסחף אלוביאלי מרכסי כרמל ואמיר (אום אל פאחם) אל הקער ביניהם הנו סוד העושר הגדול של צומח וחי בחבל ארץ זה. בלב השטח שני מעברים חשובים איסטראטגית מדרך הים המיקראית אל לב הארץ – נחל עירון הוא ואדי ערה, והשני ואדי מילק העובר בתואי נחל דליה, נחל תות ונחל יקנעם. כמו שיבהיר לכם יוסי מנכ"ל היי הג'יפ – היו הסטורית 3 דרכים ראשיות: דרך הים (דרך חיפה נמצאת בתוואי שלה), דרך ההר (באר שבע, חברון, ירושלים, שכם עמק דותן יזרעאל), ודרך המלך – תימן כרך מידבא גרש רבת עמון דמשק חמה חומס חאלב אל הפרת ולאורכו אל הסהר הפורה. נתיבי רמות מנשה מהוים חבור בין דרך הים לדרך ההר, ובצירוף העמקים לכיוון מיזרח אל דרך המלך.
רוב אזור רמות מנשה משמש כקרקע חקלאית או כשטחי מרעה אך בערוצי הנחלים ובאזורים מסוימים נשמרה הצמחייה הטבעית הכוללת סירה קוצנית, אלון התבור, חרוב, תורמוס ההרים, כלנית מצויה ורקפת מצויה (בחורף ובאביב), תות עץ ויערות מחטים בנטיעת קק"ל. בין בעלי החיים ניתן למנות את טריטון הפסים, חתול הקרקל שהצפין בדרך פלא , צבי ארץ ישראלי, בז ומיני זוחלים. מדריכ היי הג'יפ טיולי ג'יפים יכירו לכם את העץ הגדול בארץ – הברוש הגדול הנימצא שם. בעבר היתה זו אלה אטלנטית עצומה בשמורת הדן, אבל קצין שריון פזיז נתן הוראה לכרות אותה כדי לפנות מקום לדרך טנקים.
ביוני 2011, אחר עמידה בקריטריונים של אונסקו, הפכו 84,000 דונאם רשמית ובינלאומית לפארק בשם "מרחב ביוספרי רמות מנשה", זה המרחב הטבעי שנהגי /מדריכי הי הג'יפ טיולי ג'יפים באילת יובילו אתכם אליו ובתוכו לחוויות חזותיות (ובהתאם להזמנה – גם גסטרונומיות: ארוחות דשנות ניפלאות).
בתחומי פארק טיולי ג'יפים ברמות מנשה ניתן למצוא ריבוי אתרים שרכבי השטח האיכותיים של היי הג'יפ טיולי ג'יפים יובילו אתכם אליהם במיומנות ובנוחיות: יער מחטני, יער של אלון התבור, יער מעורב, שטחי בַּתַה, שטחי חקלאות ומרעה, גבעות געשיות, אתרים ארכאולוגיים, נחלים ומעיינות. בין האתרים הבולטים בפארק: עמק השלום, מערת הפלמ"ח, אנדרטת הקיבוצים, נחל השופט, מעין עין ריחניה, גבעת הרקפות ויער הזורע. אגב, גם חוות סוסים בה אם תיבחרו תוכלו לשלב רכיבה מהנה וארוחת כיף איכותית.
ועוד אגב – מה מקורו של השם יקנעם? נו? ובכן המקור הינו "עין קין". זה מסורתית המקום בו נהרג קין בשוגג בחץ מקשתו הכבירה של נכדו הישיש לֶמֶךְ שחולשת עיניו לא הפריע לשרירי זרועו "כי איש הרגתי לפצעי" – הוא מספר לנשותיו. אבל תל יקנעם היה גם מיבצר צלבני "מונט קין" שכמדומה הוחרבה ע"י סלאח א דין, ומאות שנים אחר כך מושל הגליל הבדואי דהאר אל עמאר בנה שם אף הוא מצודה ששרידיה ניצבים.
