המושבה האמריקאית/גרמנית

הידעתם מי הקים את "המושבה הגרמנית"? ממשיכים לטייל ברחובות תל אביב.

במחצית המאה ה – 19, במקביל להקמתן של השכונות היהודיות הראשונות מחוץ ליפו, הוקמה על ידי קבוצת בעלי מלאכה שונים ממיין שבארה"ב, מושבה קטנה בת שני רחובות. כולם היו מורמונים. בראש הקבוצה עמד כומר ששכנע את צאן מרעיתו שבזכות התיישבותם בארץ הקודש, הם יזרזו את השבת היהודים לארצם, ישו יקום לתחיה ותבוא הגאולה.
הם הקימו במושבה 10 בתי עץ שנבנו במתכונת המוכרת והקבועה שהייתה נהוגה בצפון אמריקה, הוסיפו להם ייחוד ארצישראלי בדמות מרפסת, שלא הייתה נהוגה במקום מוצאם, כדי שיוכלו לראות את הנוף ולהרוויח קצת בריזה ים תיכונית, ובית אבן אחד שישמש כמלון.

תוך כשנתיים, לאחר שהקושי הפיזי, מחלות וקשיים כלכליים חמורים הביאו אותם לכלל ייאוש, הם כולל הכומר, החליטו לשוב על עקבותיהם לארץ מולדתם. כולם, למעט ברנש בשם רולה פלויד, שעם הכרכרה שהביא אתו החליט לפתוח עסק של תיירות והובלה שעד מהרה הפך לעסק משגשג. אך גם ברנש זה העתיק מקום מושבו לירושלים ולא נשאר במושבה.
כשלוש שנים עמדה המושבה בעיזבונה, עד שהחליטו אנשי כת הטמפלרים לרכוש את בית האבן ששימש כמלון, לשנות את שמו ל"מלון ירושלים" ולשפצו. רוב הצליינים שהגיעו לארץ בסוף המאה ה 19 ובראשיתה של המאה ה – 20, התאכסנו במלון. לאט לאט הם החלו רוכשים עוד ועוד מבנים במושבה ולפתח אותה. הם חיזקו חלק מהמבנים בתוספות אבן ובנו מבנים נוספים.
20 שנים לאחר נטישת המושבה על ידי בוניה, היו בה 26 בתים, מתוכם שלושה בתי מלון.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה – גורשו הטמפלרים מהמושבה (ומהמושבות הטמפלריות הנוספות בארץ), הבתים ננטשו ובסופו של דבר היו לחלק מעסקת השילומים עם גרמניה. ועכשיו מתחילים לטפח!

בואו נתחיל לטייל במושבה 

אוארבך 1 

המבנה שימש כמטה של הבולשת הבריטית בתקופת המנדט. עם תום תקפת המנדט שינה את ייעודו והפך לבית המשפט המחוזי עד סוף שנות ה 60. עקב סכסוך ירושה עתיק יומין ועתיר תסבוכות בין היורשים לבין עצמם, ובין היורשים לבין עיריית תל אביב, עומד המבנה נטוש.

הוא הוקף גדרות על מנת למנוע כל גישה אליו אבל, כשאנחנו היינו שם היו גם פיגומים. אולי, אולי משהו זז והמבנה ישופץ?
לא מצאתי כל מידע על כך.

אוארבך 4 

בית נורטון – מלון דריסקו אחד מבתי העץ שהובאו ממדינת מיין, נבנה בשנת 1866 כבית מגורים למשפחת נורטון, שהיו מחלוצי המושבה האמריקאית. העיצוב המקורי של המבנה נשמר, עד שנרכש על ידי הטמפלרים והם הוסיפו לו מעט משל עצמם.

במשך תקופה מסוימת שכנה בו מסעדת "קרן" היוקרתית, ב 2017 עבר שימור ושיקום והצטרף למלון דריסקו שלצדו – למרות שהתכנון המקורי היה להסב אותו למיזם דירות יוקרתי.

אוארבך 6 

בניגוד לבית נורטון – שנבנה כבית מגורים, הרי שהבית שלצדו, שנבנה בשנת 1867 על ידי האחים דריסקו, היה היחיד במושבה שנבנה מראש באבן, ומראש הוגדר כבית מלון לאירוח צליינים.
הכוונות היו טובות אך המלון לא הצליח לעמוד בציפיות והאחים הפסידו את כספם.

קראו לו "לה גראנד הוטל" ו"מלון ירושלים". זה גם היה המבנה הראשון שנרכש על ידי הטמפלרים. ועכשיו החליטו לתת לו את שם הבעלים המקוריים. עבר שיפוץ ושימור יפהפיים. גם הוא וגם המבנה שלצדו נושאים את השם "מלון דריסקו"

אוארבך 7  

בית עמנואל ברייש + בית פרידל הם שני בתים סמוכים זה לזה עמנואל ברייש מראשוני המושבה הטמפלרית. ובית פרידל שהיה דווקא אחד הבתים שנבנו בתקופת ההתיישבות האמריקאית.

הבתים יושבים על שלושה רחובות הרבי מבכרך 34 אוארבך ובר הופמן, ונמצאים כרגע בעבודות שימור מחמיר.

אוארבך 8  

בית עמנואל – נבנה בשנת 1866 על ידי ארבע ממשפחות המתיישבים ממין. נרכש על ידי הטמפלרים בשנת 1871 והוסיפו לו שני אגפים. ובהמשך נוספה לו קומה שלישית. תקופה מסוימת היה מוזיאון עתיקות בקומתו הראשונה, ותלמיד "מקווה ישראל" תכנן למבנה גן יפהפה, שהפך להיות לאבן שואבת לאנשי האזור. בסוף המאה ה 19 נפתח מלון "פארק" בשתי הקומות הראשונות וכשביקר הקיסר הגרמני בארץ הוא ופמלייתו התארחו בו.

עץ פיקוס מרהיב ביופיו הוא מזכרת נהדרת לגן שהיה. כיום בית עמנואל משמש כבית הארחה ומרכז קהילת היהודים המשיחיים.

בר הופמן 9

בית הקהילה – לאחר שאדמות המושבה הפכו להיות בבעלות מלאה של מדינת ישראל, במסגרת הסכם השילומים, הפך המבנה להיות לבית קהילה ומגורים לאנשי כנסיית עמנואל.

אוארבך 10 פינת בר הופמן  

בית וונתוורת' – נבנה בשנת 1866 כבית מגורים משפחתי, כחלק מהמושבה האמריקאית, אבל רק חלקו הבנוי מעץ הוא החלק המקורי. משנרכש המבנה על ידי משפחה טמפלרית, הם הרחיבו אותו וכמובן שעברו לבניה באבן.

שנים לא מעטות עמד המבנה נטוש ואז נרכש על ידי זוג מצאצאי המתיישבים האמריקאים ההם, והם פתחו מוזיאון בקומתו הראשונה, בשם "בית ידידות מיין" .

כנסיית עמנואל בר הופמן 15 

בנייתה הושלמה בשנת 1904 הכוונה הייתה שהנחת אבן הפינה בנובמבר 1898 תהיה בנוכחות הקיסר וילהלם אך מסיבות שונות הדבר לא הסתייע.

עם שלושה בתי מלון וכנסיה – ניתן להבין שהמושבה הייתה מקום משגשג ביותר.

בר הופמן 17 בית רולה פלויד (כן או לא?) 

הזכרנו את שמו של רולה פלויד כבר קודם, הוא היה מהמתיישבים הבודדים שנשארו בארץ ואפילו הצליח להקים עסק משגשג. המבנה, שצמוד לכנסיה עבר שיפוץ והוא יפהפה.

אז, למה אני שואלת "כן או לא"? מפני שמשום מה, על מבנה אחר שנמצא ברחוב אליהו קשאק עמיקם 16 כתוב למעלה "בית רולה פלויד". אמנם, המילה BEIT מעידה על כך שהכיתוב מאוחר ולאו דווקא המקורי, ובכל זאת סקרנותי, שגם ככה לא הולכת אף פעם לישון, התעוררה. ניסיונות שלי להבין מי הוא, מה ולמה, רק בלבלו אותי יותר.
בכתבה נהדרת שקראתי, מופיע בית פלויד כאילו הוא המבנה שברחוב אליהו קשאק עמיקם 16. ואילו במקומות אחרים כמו למשל בויקיפדיה הוא מופיע כאילו הוא בבר הופמן 17. שני המבנים ניצבים זה מול זה, אך אינם דומים. שניהם יפים ומסקרנים.
מי מהם הוא אכן בית רולה פלויד? מה פשר הכיתוב על הבית באליהו קשאק עמיקם?

רחוב אליהו קשאק עמיקם
אליהו קשאק עמיקם 16

אתם יכולים להגיע למתחם הזה מייד לאחר פניה שמאלה מבר הופמן 17, (המבנה במספר 16 נראה לי אוטנטי אבל…), או לעלות במדרגות כשאתם הולכים ברחוב נחמה. כך או אחרת, מדובר במתחם יפהפה באמת.
אחרי שלא הצלחתי למצוא שום פרט שמספר על המבנים, שנראו לי כל כך אותנטיים ויפים, מצאתי את הכתבה:-
האם הכסף יכריע את קסמה של השכונה האמריקאית־גרמנית בת"א?
הכתבה מספרת על מיזם מגורים יוקרתי בשם “The Village” שתוכנן על פי רוח התקופה. ייתכן ויהיה מי שיתקומם נגד תופעה שכזו.
לדעתי האישית, אם כבר לבנות בתוך שכונה וותיקה ומיוחדת כל כך, השמירה הקפדנית על צביונה ראויה להערכה. ואכן, הרחבה הרבועית על מבניה, נראית לחלוטין כאילו קמה בימים ההם.

הרבי מבכרך 32

בית גולמר – כרגע לפי מה שהצלחתי לאתר – נמצא תחת מיזם שיקום.

יפים שראינו בדרך

תחנת הטרנספורמציה ברחוב אילת – נבנתה בשנת 1928 המבנה עדין פעיל וכתוב שהוא עבר שימור.

לוינסקי פינת אילת

העיר מלאה בבתים יפים ומיוחדים, לא על כולם מצאתי פרטים.
בעצם, על רוב הבתים שמשכו את תשומת לבי ואת עדשת המצלמה, לא מצאתי פרטים – למעט פה ושם את שם הבית.
לאחר מעט הסוסים, החלטתי בכל זאת להעלות את הצילומים של היפהפיים הללו,
כי אולי מישהו ידע לתת לי פרטים ולהסביר לי למה, לכל הרוחות והשדים, הם לא משופצים.

לוינסקי 4 תל אביב  

בית אליוף לוינסקי 11 

לוינסקי 8

לוינסקי 13

לוינסקי 17

לוינסקי 19

רענן 11

הקישון 6

הקישון 10 

הקישון 11

הקישון 12

כפר כלעדי 11

אלה תמונות נבחרות של בתים שמשכו את תשומת לבי. אם אתם יודעים להנפיק לי פרטים, אשמח ואודה מאד.

♦  עוד רשומות על סיורים בין בתים יפים ברחובות תל אביב  ♦

בתים יפים בתל אביב – נחלה בדרך למנוחה

מי יבנה בית בתל אביב

בכל זאת יש בה משהו – בתים יפים בתל אביב

תל אביב הקטנה, חולות אדומים, ביאליק אחד ועוד קצת

לטייל בשדרות

טיול בשוקכרמל – בין קולות צבעים וריחות

מכיכר המושבות – לכיכר הכנסת

מדרך יפו ועד הדרך אל הים

טיילנו במושבה האמריקאית-גרמנית, טיילנו אליה וממנה, מקווה שניהנתם. אשמח מאד לתגובות