נקודות חן קסומות בעמק יזרעאל
זכיתי להזמנה נוספת מעינת, בעלת מיזם "סיור סיקור" המשובח. בהכירי את המיזם מקרוב, ברור היה לי שאני אומרת "כן" עוד לפני שידעתי מתי ולאן. וזו המלצה מספר אחת שלי, אם עינת במקרה מזמינה מי מכם לסיור – קודם כל תגידו כן.
הפעם אספר לכם אודות נקודות חן קסומות בעמק יזרעאל. תוכלו לשלבן במהלך טיולים בצפון בכלל, ובעמק יזרעאל בפרט. אטרקציות מיוחדות כל כך, שאין ספק בלבי שתשמחו לשוב אליהן.
כבר בראשית הרשומה מתגלים קורים של קשרים, בין המקומות השונים בהם ביקרנו בעמק.
מזרע
בצפון עמק יזרעאל, יושב הקיבוץ שנוסד ב 1923 על ידי חלוצים מפולין, רוסיה וגרמניה. שש שנים מאוחר יותר הצטרפה אליהם קבוצה של השומר הצעיר מאוקראינה ולאט לאט הצטרפו קבוצות נוספות.
חמותי הייתה בין הילדים ניצולי השואה, שאומצו על ידי משפחות הקיבוץ בשנות החמישים.
שם נולד אוריאל, אלוף נעורי ואהבת חיי. אמנם את מרבית חייו בילה במחוזות אחרים, אך את סיפורי חופשות הקיץ שבילה שם כשהוא מטייל בשדות, ועל בוני כלבת הסטר האירי, שהייתה לו שם לחברת אמת, הוא מספר עד היום. גם את מגדל הסילו או מגדל התחמיץ שבצמוד לאסם עליו עוד נספר, הוא זוכר היטב.
אוריאל שלי נקרא על שמו של אוריאל אשל ז"ל, בן הקיבוץ שהוריו אנדה והנק, הם שאימצו את אמו, שהגיעה מן התופת. אוריאל אשל, יחד עם עודד שתיל ז"ל התרסקו עם מטוסם אל הים באוגוסט 1953. אחד משני המטוסים שנשלחו לחפש אחריהם, התרסק אף הוא באותו המקום. במשך שנים רבות, הם נחשבו לחללי צה"ל שלא נודע מקום קבורתם. את סיפור החיפושים אחריהם תוכלו לקרוא כאן. לפני כשש שנים, במסגרת העבודות סביב מאגר הגז לוויתן, התגלה מטוס קרב שלם וסבורים שזה מטוסם של השניים.
כמו שקורה לא אחת, מתקשר הסיפור של אוריאל אשל לסיפורו של השביל בהמשך.
פעם שניה
במזרע פגשנו את לילי שמש בעלת החנות הנפלאה "פעם שניה".
כמו להיכנס לתוך כמוסת זמן, העיניים לא חדלות מלעבור מפינה אל פינה ואינן שבעות.
אהבתה של לילי לחפצים עם נשמה, וותק וניסיון חיים, אינה יודעת שבעה, והיא ניכרת מכל פינה ופינה.
כשכל הפינות יחד יוצרות הרמוניה של פלאות. פעם שניה – גלגול הנשמות של החפצים.
פניתי אל לילי, כדי שתספר במילים שלה על עצמה ועל תולדות "פעם שניה".
"בעברי אני מורה לאומנות. מאז ומתמיד מתחברת לדברים מפעם, לסיפור שלהם וגלגולם. לאחר שליחות בצרפת,
חזרתי עם תשוקה לשנות מקצוע לגיל השלישי, משהו שמחבר בין אומנות, עיצוב ואהבה לוינטג' ועתיקות. ההשראה הגיעה מהשווקים באירופה. החלום הגדול, להביא אותם אלינו, עד כמה שניתן.
אנחנו מקיימים בכל שבת שלישית של חודש, באווירה כפרית נעימה, "שוקה פשפשים בעמק" בו מציגים כ 50 אספנים והשוק הפך לאטרקציה.
אני חולמת ומאחלת, שימשיכו להגיע אלינו המוני בית ישראל מכל הארץ עד כדי כך ש"אצטרך" להביא מספר מכולות בשנה!!!"
כאמור בכל שבת שלישית כ – 50 אספנים מתאספים ל "שוקה פשפשים בעמק" מהשעה 10:00 ועד 16:00. קהל רב של חובבי נוסטלגיה, אספנים וחובבי פריטים מיוחדים, מתכנסים יחד סביב הדוכנים לחגיגת וינטג' מיוחדת במינה, בעמק.
פתוח:- שישי ושבת 10:00-14:00 ובאמצע השבוע, אם אתם בסביבה, הנה לכם מספר הטלפון של לילי שמש כדי שתוכלו לפנות ולתאם אתה 052-7950766
ביום הבחירות הקרב 09/04 יפתח שוקה פשפשים בעמק וכמובן שגם לילי תהייה שם כדי לקבל את פניכם.
גילגול
בצמוד ל"פעם שניה" חנות, שאף היא עוסקת בגלגול נשמות והפעם של בגדים. ושמה, איך לא, "גילגול"
בתוך אסם תבואות ישן, שעל הקיר שלו מבחוץ הכתובת "אשרי הלוחמים לקוממיות ישראל", נמצאת חנות בגדים קסומה.
הבגדים ברובם יד שנייה, אך לאחרונה החלו מצטרפים אליהם מעט בגדים חדשים. החנות מסודרת כחנות ממתקים קסומה ומזמינה. המקום עבר שיפוץ, תוך הקפדה אוהבת על שימור עברו המכובד.
גילת מספרת, במילים שלה, על "גילגול".
"שמי גילת, ומכאן שם החנות – "גילגול". גילגול – בגדים שעוברים מיד ליד
את החנות פתחתי לפני 9 שנים, כשהקיבוץ עבר שינוי והחלטתי שבא לי ממש להגשים חלום לפתוח חנות של בגדים יד 2. התחלתי בחנות קטנה, משקיפה בכל יום על אסם התבואות הישן וחולמת על חנות שם. לאחר מספר שנים בהן חלמתי וצברתי ניסיון ולקוחות, החלטתי שאני "הולכת" על זה, ובעזרת המשפחה הפרטית שלי – הגשמתי
מאז שהיתי נערה, אהבתי שווקים, אהבתי את הפשפוש וההפתעות שאפשר למצוא רק בשווקים. אהבתי את האלתורים שאפשר לעשות עם הבגדים. שילובים של צבעים, הדפסים וטקסטורות, מרגשים אותי.
בהמשך לפתיחת החנות, עברתי גם קורס סטיילינג ע"מ שאדע לדבר בשפה מקצועית יותר.
לאחרונה הכנסתי גם מעט בגדים חדשים. יבוא מאיטליה במחירי אאוטלט. כשהרעיון מאחורי הייבוא הוא לפנות לקהל לקוחות נוסף של כאלה המעדיפים חדש וכאלה שרוצים לשלב ישן עם חדש".
פתוח:- שישי ושבת בין השעות 10:30-15:00 באמצע השבוע בתיאום מראש 052-7950615 גילת.
אם אתם כבר בסביבה, אל תפספסו את שתי האטרקציות הנפלאות האלה שבקיבוץ מזרע.
תל שמרון
שמרון הייתה אחת ממספר ערים כנעניות שכולן נבנו בצמוד לדרכים מרכזיות. העיר מוזכרת כאחת הערים שיהושע בן נון כבש, בתקופת המרד הגדול התבצרו בה לוחמים יהודים כדי להילחם בצבא הרומי.
תל שמרון המזוהה כשמרון המקראית, נמצא בעמק יזרעאל בשיפוליהם הדרום מערביים של הרי נצרת, צפונית מזרחית לנהלל. בשנת 1867 התיישבה קבוצת טמפלרים בשמרון אבל המלריה גירשה אותם משם.
ההתיישבות היהודית הגדולה בעמק, החלה לקראת סוף שנת 1921. תוך פחות מעשור הוקמו בעמק הנפלא 23 ישובים שהם יותר ממחצית ההתיישבות היהודית בארץ באותה התקופה. הראשון מכולם היה מושב נהלל.
מהשומר הראשון לאסטרונאוט הראשון
על התל שוכן בית הקברות של נהלל ושם פגשנו את תת אלוף במיל' רמי בן אפרים שסיפר לנו את תולדותיו של שביל הליכה ורכיבה מיוחד במינו, חלק מ"שביל ישראל" ושביל סובב עמק יזרעאל, שלא רבים מכירים, וחבל. זהו שביל מיוחד במינו , שיזם רמי בן אפרים, שמתחיל בכביש 70 ומסתיים בבית הקברות של נהלל. סיפורו של השביל כולל בתוכו את סיפור ההתיישבות, הטבע, סיפורי התנ"ך וההיסטוריה של העמק. השביל מותאם גם לרכיבה על אופניים.
השומר הראשון
אלכסנדר זייד נמנה על מקימי ארגוני השמירה היהודיים. אחד מהם, "השומר", הוקם במטרה להרחיב את יכולת ההגנה לכלל המושבות בארץ ישראל. אנדרטת אלכסנדר זייד, פסל של זייד רכוב על סוסתו, נמצאת ליד בית שערים ומשקיפה על עמק יזרעאל. ושם מתחיל השביל.
האסטרונאוט הראשון
השביל, שהתחיל בשומר הראשון, מסתיים בנקודה עצובה וכואבת. ליד קברם של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון, בנו אסף והמצבה של רעייתו רונה.
רבות הן המילים שנכתבו על אילן רמון, ועל הטרגדיה המשפחתית הכואבת. אין טעם שאכביר מילים. אתם יכולים פשוט להגיע לתל שמרון לגשת ולהניח אבן לזכרם, להשקיף על העמק, או שאתם יכולים לדווש את מקטע הדרך המיוחד.
פינה קסומה בעמק, שראוי גם להולכים וגם למדוושים שידעו עליה.
מקצה השביל המשכנו אל ביתם של רמי בן אפרים, יוזם השביל, ורעייתו לי שביישוב הקהילתי תמרת. תמרת הוא יישוב קהילתי צעיר למדי, שנולד בראשית שנות ה 80 של המאה הקודמת ולפניו ישב שם קיבוץ תימורים שעקר לדרום הארץ.
Nurit & Lee cuisine
את ארוחת הצהריים אכלנו בבית יפה ומיוחד.
דרכן המשותפת של נורית ולי ארוכה ומפותלת. מידי פעם היו נפרדות דרכיהן ואז שבות ונפגשות. משגילו שהן שכנות גם במושב תמרת, החליטו השתיים לפתוח יחד עסק מיוחד במינו בו תוכלנה להביא את שלל כישרונותיהן, בעיצוב, ובאומנות – לאחד.
כך נפתח Nurit & Lee cuisine תפירת עילית, מדויקת ומהודקת של ארוחות מסוגננות ומותאמות אישית. פעם בביתה של לי ובפעם אחרת בביתה של נורית.
לא מדובר במסעדה שאתם יכולים להגיע אליה סתם כך לארוחת צהריים, אבל אם יש אירוע שאתם רוצים לציין, ואתם מבקשים שיהיה קצת אחר משל כולם, מיוחד ומתאים לכם, כזה שישאיר את האורחים שלכם ואתכם עם טעם של עוד, אלה הן תופרות העלית שאתם מחפשים.
כשהאירוע תפור על פי המידות והחלומות שלכם, ומתקיים בבתים קסומים שמאפשרים לכם להיות המארחים באווירה ייחודית – לא צריך יותר.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לטלפון:- 052-674-5254
עליית הגג של ג'וד
לאחר שאכלנו, שבענו, והכרנו חלק מנפלאות הבית, המשכנו ל "הסוללים". קיבוץ, שבצמוד אליו שכונה קהילתית, ויחד הם מהווים ישוב שלם אחד. הגענו כאורחיה של ג'וד ויינמן, המלווה שלנו לאורך כל הסיור, אל המיזם האישי והקסום שלה- "עליית הגג של ג'וד".
המוטו של ג'וד "אם אני חולמת על זה – אני יכולה לעשות את זה" בא לידי ביטוי בכל פינה.
ביקשתי מג'וד לספר על עצמה ועל עליית הגג במילים שלה:-
"נשואה לגלעד, אמא לזהר בת כמעט 14, סבתא לאיתמר ולנעמי (מנישואיו הקודמים של גלעד), אוהבת את תל אביב, חיה בעמק, ולא מפסיקה לחלום.
נולדתי בארגנטינה, עליתי לארץ עם הוריי ואחד מאחיי בשנת 74. גדלתי באשדוד, עיר קולטת עלייה. למדתי באוניברסיטה העברית לימודי מזרח , אסיה, מוסיקולוגיה ולימודי מגדר.
בסיום לימודיי חשבתי שאצליח לכבוש את שוק העבודה, אבל מהר מאוד התבדיתי.
אחד הדברים שהנחו אותי כל חיי היו תעוזה, ספונטניות וזרימה. כל אלו פתחו בפניי דלתות רבות והזדמנויות נדירות במהלך חיי.
חוויתי, טיילתי, עבדתי עבודות ייחודיות (אקספו 92' בסביליה ספרד), ותמיד ידעתי שמשהו מאוד חזק ועמוק טמון בי. לקח הרבה מאוד שנים עד שהדבר הזה פרץ החוצה.
הוא פרץ עקב משבר אישי. בעקבות המשבר פרץ הר געש שלא כבה עד היום. הר געש של רעיונות, של עשייה, מחשבות, מילים, יוזמות…
את הסיפור שלי אפשר לשמוע בהרצאה שאני עובדת עליה בימים אלו "כמוסה של תעוזה".
אני לא הולכת בתלם ואני תמיד מזכירה לעצמי ולאחרים שיש עוד המון שבילים שאפשר לבחור בהם".
אחת מתוצאות "הר הגעש" עליו מספרת ג'וד הביא ליצירת שילוב קסום של גלריה – בית – ומלון אורחים.
כל פינה מזמינה, כל פינה מחייכת. שילוב של חדש וישן, פריטים שעוצבו על ידי בעלי הבית, וכאלה שנרכשו במיוחד עבורו.
גם אם הגעתם רק כדי להתארח, אבל התאהבתם בחפץ, גדול או קטן, אתם מוזמנים לרכוש אותו.
בגלריה מתקיימות סדנאות שונות, מפגשים אומנותיים וחברתיים והרצאות מרתקות. החלל והמארחת מחייכים ומזמנים אליהם בחום רב ובאהבה.
כשאתם מחפשים נקודת חן בצפון כדי ללון בה באווירה מיוחדת במינה, או סתם כך מתכוונים לצאת לטיול בעמק יזרעאל, אני ממליצה לכם בחום להתקשר אל ג'וד 052-2230988 ולקבוע אתה פגישה.
כתובת:- אלה 92 הסוללים.
מי לא אוהב קפה, תוך צפייה אל נוף רגוע ויפה?
ממש בצמוד לשביל רכיבת בודדים בסוללים מקום מנוחה נפלא ומושלם
קפה79
קפה יזרעאלי בטבע, כך סמדר וירון כתבו על כרטיס הביקור.
עגלת קפה על תל כורכר, מעל כביש 79 ולצד שביל הסינגל של הסוללים. תוכלו לעצור, לשתות קפה משובח מול נוף העמק, שמשנה את צבעיו וגווניו מידי פעם.
סמדר וירון ישמחו לארח אתכם.
אל תשכחו להקיף את העגלה המשגעת. מכל צדדיה, גרפיטי משובב נפש.
המקום מיוחד מתאים גם לצילומי חתונה או בר/בת מצווה, וכנקודת מפגש מעולה, כשכמה משפחות יוצאות לטייל ממקומות שונים, כדי לאכול ארוחת בוקר ולהתחיל את הטיול בעמק שבעים ורגועים.
הגעה:- מכיוון מחלף המוביל, על כביש 79 לכיוון הכניסה לקיבוץ סוללים, כ 2 ק"מ מהמחלף סטייה ימינה בוויז:- לרשום – קפה 79.
סיימנו את היום באלוני אבא מושב שיתופי, שראשוני היושבים בו היו בני תנועת הטמפלרים שהקימו במקום, בראשית המאה הקודמת, מושבה חקלאית בשם וולדהיים. עם גירוש הטמפלרים מהארץ נעזבה גם המושבה הזו. על השטח עלו חברי תנועת הנוער הציוני יוצאי רומניה ואוסטריה, והקימו שם קיבוץ בשם "נווה יער". כשלוש שנים מאוחר יותר, מסיבות שונות, החליטו שאורח החיים הקיבוצי אינו חביב עליהם, הכריזו על המקום כעל "מושב שיתופי", ושינו את שמו ל"אלוני אבא", גם כדי לרמז על שפעת עצי האלון בסביבה וגם לזכר חבר הגרעין שלהם, אבא ברדיצ'ב שנרצח המחנה הריכוז באוסטריה, כשנתפס בעת פעילותו כשליח היישוב היהודי בארץ.
מקום השראה
לא לפני זמן רב, שכרו שלוש יזמיות קומה, במבנה טמפלרי קסום, שישמש להן כסטודיו. אבל החלומות שלהן המריאו קצת רחוק יותר מסטודיו רק לעצמן והן החליטו לממש את החלומות.
בית אומנים מיוחד במינו הוא מקום השראה. בקומתו הראשונה בית קפה מקסים ושובה לב, וגלריה יפהפייה, בה נערכות גם הרצאות והופעות. בקומתו השנייה חדרי סטודיו לאומנים שונים.
והנה סיפורן של היזמיות במילים שלהן:-
הסיפור שלנו:- יפעת גולן, נשואה, אמא לארבעה ציירת מאז ומעולם, מרפאה בעיסוק בעברה.
לפני ארבע שנים הרגישה שהיא חייבת לצאת עם הציור מהבית. מצאה שבמושב יש בית טמפלרי שקומתו העליונה מוצעת להשכרה. בקומה העליונה שלושה חדרים.
היא הציעה לחמוטל קציר, מעצבת פנים ולי, שירלי – לשכור יחד.
אני, שירלי ברלב, אלמנה, אמא לשלוש בנות, אמנית מיקס מדיה. בעברי מהנדסת חשמל ומעצבת פנים.
לפני ארבע שנים, כשהבעל שלי היה חולה מאד, הבנתי שהסטודיו שלי חייב לצאת מהבית ונעניתי להזמנה של יפעת.
עבדנו בקומה העליונה של המבנה במשך שנתיים וחצי, כשיפעת כל הזמן אמרה שהמבנה צריך להיות בית אומנים.
כשהקומה מתחתינו התפנתה, מייד שכרנו את כל המבנה והתחלנו לבנות את הרעיון של המקום.
לא ראינו כזה מקום לפני כן, למרות שרעיון של אוסף אומנים, שעובדים אחד ליד השני יש בהרבה מקומות בארץ וגם בעולם (אניעם, עין כרמל ועוד..). דברנו הרבה, חשבנו על המון רעיונות, חלמנו הרבה. כל אחת זרקה את המראות שישבו לה בראש. ובסוף נולד מקום השראה בית אמנים.
שתי קומות של חללי עבודה לאומנים (9 אומנים עובדים היום במקום)
בקומת המרתף בית קפה קטן, חנות גלריה וחלל להופעות, הרצאות וסדנאות.
החלומות לעתיד :- לבסס את מעמדנו כמקום שהוא בית לאומנים. מקום שמוערך במקום של אומנות ותרבות.
להיות נקודת עצירה לתיירי פנים ותיירים מחו"ל, לנקודה מרכזית במושב, מרכז לקהילה ולהמשיך ולקדם אומנים ואומנות בעמק.
בין אם אתם מטיילים בעמק יזרעאל ובין אם אתם יושבי העמק, כדאי לכם לבקר במקום השראה. לספל קפה, לרכישת שי בגלריה, להופעה, או סתם כדי לראות את היופי.
כתובת:- רחוב האלונים 3 אלוני אבא שעות פעילות ניתן לברר בטלפון 050-743-4019
תודות רבות לג'וד מ"עליית הגג של ג'וד" שליוותה אותנו במהלך כל הסיור והכירה לנו את פינות החמד, שעכשיו גם אתם מכירים, ולמועצה אזורית עמק יזרעאל, שתמכה, סייעה ושלחה נציגה מטעמה.
עד כאן על אטרקציות מיוחדות למטיילים והמדוושים בעמק יזרעאל. גם ליושבי העמק, פינות החמד הללו יכולות להוות מוקד משיכה של יופי וחן.
ועל העמק בעיני המשתתפים האחרים בסיור תוכלו לקרא ברשומות הבאות:-
עינת הרשקו בבלוג "אלטר-נע–טיבה" בפוסט "חלוצות מזן חדש"
תמר גרינברג – בבלוג "החיים סילאן?" – “לחיות את החלום חלק 2“
מלי אברמוביץ’ – בבלוג "הטוריסטית" “פה ושם בעמק יזרעאל“
יערה גדרון מרגלית – בבלוג " eatnresting" – "עמק יזרעאל – המקום בו חלומות מתגשמים"
אילנה בר – בבלוג "יצאתי מביתי למסעותי" “חלום_של_מקום – גלויות מהעמק“
נועה בר-נס – בבלוג " "arterminal “חופשה בעמק – וינטג’, עיצוב וקפה“
עופר קידר – בבלוג "המצלמה מוסיפה חמישה קילו" “עורה עמק! עולם חדש בעמק יזרעאל“
ויקי גורשטיין – בבלוג "טעמים מקצה העולם" "פרגיות צלויות ברוטב טקילה ולימון"
ציפי לוין – בבלוג "מה יש לך, גברת לוין" "המסע הרומנטי בעקבות הנשים של העמק"
טיילתם במקומות האלה? הכרתם אותם קודם? אתם מיושבי העמק ורוצים לספר לי על עוד פינות קסומות? תמיד שמחה מאד לתגובות.