בולסנה – קסם על ימה
טיול קסום לעיירה על גדות אגם
בולסנה היא עיירה מתוקה במרחק נהיגה של שעה וחצי עד שעתיים מרומא בדרכים יפהפיות של הרים, כרמים, שדות חמניות וחוות ציוריות. שהינו בבולסנה למשך שלושה לילות בתנאי מזג אוויר מאד קיצוניים. הטמפרטורות טיפסו ל-38 מעלות בצל ואחוזי הלחות היו מאד נמוכים בסביבות ה-20%, כלומר טיול מעט כבשני ניתן לומר, אבל קיץ הוא העונה המושלמת לביקור.
אגם בולסנה
האטרקציה המרכזית של בולסנה היא אגם בולסנה. האגם נוצר לפני 340 כ-אלף שנים כתוצאה מהתפרצות געשית. למעשה מדובר בלוע הר געש מלא במים. חופי האגם שחורים (בזלת). לכן מומלץ לצעוד עליהם בנעליים המיועדות להליכה במים או סנדלים. המים לא פחות ממושלמים. הם לא קרים מידי, לא חמים מידי, נקיים והכי חשוב, לא עמוקים. רק אחרי הליכה דיי ארוכה לתוך האגם הגעתי לנקודה בה הייתי צריכה להיות על קצות האצבעות. זה אומר שבשמחה רבה אפשר להיות עם ילדים במים.
איפה טיילנו
אתחיל בעיירה עצמה. מדובר בעיירה מימי הביניים עם סמטאות מקסימות, מסעדות חבויות והמון קסם. כמו מרבית העיירות באיטליה, היא בנוייה במעין מפלסים במעלה גבעה או הר. בפסגה נמצאת הטירה של בולסנה והדואומו. החנייה של הטירה מצוייה למעשה במפלס מתחת לטירה. מהחנייה ישנו שביל בו עולים רגלית והליכה של כחמש דקות לטירה עצמה. הנוף שנפרס מהעליה למעלה מדהים.
הטירה הוסבה למעין מוזיאון. כרטיסים ב-3-6 יורו. ניתן לעלות לגג הטירה ולהכנס למבנה. המדרגות מעט מפותלות, אז בזהירות עם קטנטנים. הנוף מלמעלה לדואומו ולאגם מדהימים, ואפילו בחום הכבד, ישנה בריזה שמקלה מאד.
במבנה עצמו ישנו מוזיאון לתולדות האזור, הסברים על האדמה הגעשית והיווצרותו של האגם וכן ממצאים ארכאולוגים אטרוסקים ורומאים. זה מוזיאון קטן מאד, אבל חמוד ומעניין. אחרי סיבוב בחדרי המוזיאון ניתן לרדת לקומה מתחת לאדמה. שם ישנו מוזיאון-אקווריום המציג את הדגה ובעלי החיים הימיים של אגם בולסנה.
בין סמטאות בולסנה הציורית
אחרי הסיור החלטנו לשוטט מעט בסמטאות העיירה. בגלל הצפיפות של הבניינים, יש הרבה צל. העיירה מנומנמת בשעות הצהריים (כמו כל איטליה למעשה). הרחובות שקטים מאד. אני מתחרטת שלא צילמתי את תיבות הדואר המצחיקות שניתן למצוא לצד דלתות הבניינים הכבדות.
ישבנו בבית קפה קטן למשקה קר באחת הסמטאות ומשם חזרנו לאוטו וירדנו למפלס התחתון של העיירה. שדרה מרשימה של עצים ובתים פרטיים הובילה אותנו לכיכר רחבה. ברחובות היוצאים ממנה ישנם מגרשי חנייה, התשלום הוא על ידי מדחנים. רצוי שיהיה עליכם כסף קטן, כי לא תמיד המכונות מקבלות כ.אשראי. ניתן להחליף שפה לאנגלית במדחנים. על החוף הציבורי של בולסנה ישנה מרינה קטנה שם ניתן לשכור סירות מנוע פרטיות או סיור מודרך (מותנה במינימום של 15 אנשים שלא היה לנו לכן, אני לא יכולה לספר לכם על הסיור עצמו). הסיור ייקח אתכם לשני האיים באגם או לאי אחד ויכלול אפשרות לשחייה מסביב לסירה עם קפיצות למים מהסירה. משך הסיור בין שעה ורבע לשעה וארבעים וחמש דקות.
חוף בולסנה
החוף הציבורי בבולסנה עצמה הוא מעט סלעי, אבל נוח. יש איזור עם דשא וצל, למי שרוצה לעשות פיקניק על החוף. כמו-כן ישנם הרבה בתי קפה, מסעדות ובתי מלון באיזור. הם נחמדים לישיבה קצרה עם גלידה או קפה, אבל מדובר באיזור הכי מתוייר בעיר, איכות המסעדות והמחירים בהתאם, וכדאי לשים לב.
הצטיידות ומסלול הליכה
על הכביש הראשי ישנם שני "סופרים" למי שצריך להצטייד או לקנות משהו. אני ממליצה על קרפור שנמצא ממש בכניסה לעיר. ממולו מעבר לכביש, ישנה חנות של כל מיני. כל מה שאתם צריכים במקום אחד. כלומר ניתן לקנות קרם שיזוף, כובע, צעצועים למים או כל דבר שאתם צריכים במחירים מצחיקים.
ניתן לחנות באחד ממגרשי החנייה לאורך הכביש ולהתחיל לטייל בסמטאות העיר מלמטה.
אם אתם צריכים להוציא כסף, עדיף להוציא בכספומט של הדואר על הרחוב הראשי. הכספומטים האחרים לוקחים עמלה גבוהה.
אחד ממסלולי ההליכה היפים באזור בולסנה הוא parco comunale di turona – טראק של 5 ק"מ ביער משגע עם נחל ומפל שניתן להכנס ולשחות. החום הכבד גרם לנו לחזור לאוטו אחרי הליכה של כשעה. אבל אם אתם מגיעים במזג אוויר אידאלי יותר, אני ממליצה מכל הלב, ללכת לשם ולהביא בגדי ים או בגדים להחלפה.
לינה וארוחת בוקר
שהינו במלון Hotel Lido Beach & Palace שש דקות נסיעה מהעיר. המלון מספק חנייה לאורחים. המלון מחולק לשני בניינים משני צידי הכביש הראשי שיוצא מבולסנה מערבה. ה-Palace הוא בצד המרוחק מהאגם. ה-Beach בצד הקרוב לאגם. למעשה, הוא נבנה ממעל על גדות האגם. שהינו ב-Beach שלושה לילות במחיר של 170 אירו לחדר זוגי ללילה. היתרון הגדול ביותר (ואולי היחיד) של המלון הוא – שיש לו חוף פרטי משלו. חוף חולי נטול סלעים ורחוק מההמולה של החוף הציבורי בעיר. אנחנו שהינו בו בתקופה שלפני שיא התיירות, כך שמרבית הזמן החוף היה שלנו בלבד. מושלם. ביקשנו חדרים עם נוף לאגם ואכן קיבלנו אותם. לכל חדר מרפסת גדולה מאד עם שני כיסאות לאונג' ושני כיסאות רגילים, שולחן ושמשייה. התמונה היא הנוף מהחדר שלנו לאור ירח שמנצנץ על האגם.
החדרים מעט מיושנים וקטנים. חדר המקלחת גדול, אבל המקלחון עצמו קטן וגובל באי נוחות. החדרים ממוזגים, אבל בבוקר המלון מכבה את המזגנים מסיבה לא ברורה בחדרים, והמסדרונות הם המקומות היחידים שממוזגים.
ארוחת בבוקר קונטננטלית ופשוטה, המבחר לא גדול אבל, וזה אבל גדול, ישנו איזור עם מוצרים ללא גלוטן. לטעמי, זה מקסים שיש את האפשרות הזו וזה לא מובן מאליו. אני ממליצה על המלון לזוגות או לחברים שנוסעים יחד. למשפחות – יכול היה להיות אידיאלי אם החדרים היו בנויים אחרת. אבל מהסתכלות באתר שלהם, החדר הכי גדול יכול להכיל עד שלושה אנשים. כלומר אולי זוג עם ילד.
מבחינת נגישות, צר לי לומר המלון לא נגיש. לפחות לא בניין ה-Beach. הכניסה לבניין עוברת דרך מדרגות ללא רמפה. גם הגישה אל החדרים שבקומה הראשונה עם גישה של מדרגות בלבד וכך גם הירידה לחוף.
אני ממליצה על המלון בגלל החוף. אבל לא ממליצה עליו למשפחות או למי שזקוק למקום נגיש.
אוכל, קדימה אוכל
באיטליה מסעדות וחלק מהחנויות נסגרות בצהריים. הארוחה העיקרית ביום היא ארוחת הערב. מכיוון שבילנו הרבה מהיום במים או בהליכה, היינו עוצרים לקפה/משקה קר בבתי קפה קטנים ואוכלים פירות או מאפה במהלך היום. אני אמליץ כאן על שתי מסעדות. האחת "פאנסי שמאנסי" והשנייה משפחתית איטלקית של נונה (סבתא).
Ristorante il Pinzale
נתחיל בפאנסי שמאנסי Ristorante il Pinzale ניתן להזמין שולחן דרך גוגל מאפס. מאד יעיל ונחמד. המסעדה נמצאת גם על אותו כביש ראשי שהוביל למלון. מרחק של שתי דקות נסיעה או רבע שעה הליכה. המסעדה מאד מיוחדת. הישיבה בחוץ בגינה מהממת ופרחונית עם תאורה מקסימה. זו למעשה היתה הארוחה הסוגרת של השהייה שלנו בבולסנה. רצינו לקנח במשהו מפנק. לשם שינוי החלטנו לא להזמין אפרול שפריץ, למרות שאין טיול באיטליה בלעדיו. המלצר המליץ לנו על spritz violetta. זה היה מושלם. טעמים של לוונדר עם פורסקו. מאד מרענן ולא חזק (או לא מרגיש חזק) ותראו גם כמה הוא יפה!
לאנטיפסטי (מתאבנים*) הזמנו מנה של טעימות מאכלי ים מהאזור. זו הייתה מנה מצוינת ובול לשלושה אנשים. למנות ראשונות חלקנו פסטה בולונז ופסטה וונגולי (צדפות). שתיהן מעולות. למנות עיקריות הזמנו טונה צרובה, דג לבן וחזה ברווז. מנות הים היו מצוינות. מנת הברווז מעט פחות, אבל עדיין טובה מאד. המחירים במסעדה לא זולים מחירי תל אביב מה שנקרא. התפריט משתנה מידי פעם, כך שאני לא יכולה להבטיח שהמנות שאנחנו הזמנו בהכרח יהיו. האווירה מאד חגיגית ונעימה. הגענו בשעת שקיעה, והרוח מהאגם היתה מאד נעימה. היין מעט יקר (הכל יחסי לאיטליה, עדיין הרבה יותר זול מבארץ). המסעדה מאד ידידותית לבעלי חיים. היינו מוקפים בחברים על ארבע. אפילו קיבלתי חיבוק מבוקסר ענק העונה לשם המושלם Potato. מעצם היות המסעדה בקומת קרקע ובלי מדרגות, היא גם נגישה.
Albergo Toscana – המסעדה של סבתא אלדינה וסבא מונדו
למסעדה הזו הגענו בערב הראשון שלנו בעיר והיא דווקא לא נמצאת בבולסנה. אלא מרחק נסיעה של כחצי שעה בנופים מקסימים עד למרכז העתיק של העיר אקוופנדנטה (Acquapendente). על הגבול בין המחוזות של לציו וטוסקנה. העיר מנומנמת מאד, אבל כשנכנסים לאלברגו טוסקנה, כל הנמנום נעלם. מדובר במסעדה שהיא גם בית מלון. נראית קטנה מבחוץ וגדולה מבפנים. סבתה אדלינה וסבא מונדו כבר מזמן אינם. אבל הדורות הבאים מנהלים אותו בשמחה בדיוק כמו נונה ונונו (סבתא וסבא). כשהגענו למסעדה היא היתה מלאה עד אפס מקום. עשינו טעות שלא הזמנו שולחן מראש. כמעט שבנו על עקבותינו לאוטו כשהחלטנו לאלתר. בכיכר העיר מול בית העירייה היה פתוח בית קפה. ישבו בו מעט מאד אנשים ושולחן פרלמנט שמנהל את ענייני העולם, כמו בתי הקפה השכונתיים בארץ. עשינו את הדבר הבא שהוא טיפ לכל מקום באיטליה:
טיפטיול איטליה
אפרטיבו Aperetivo – האפרטיבו הוא המשקה שלפני הארוחה. מלשון אפריר (aperire) לפתוח, כלומר לפתוח את התיאבון. לרוב מדובר במשקה אפרול שפריץ קליל שמלווה במעט חטיפים מלוחים כמו עוגיות מלוחות (אה לה עבדי), חטיפי צ'יפס, אגוזים ועוד. המחירים מצחיקים, מאד מצחיקים. והאווירה לקראת ערב, משקה מרענן, שיחה נעימה, קרח מצלצל בכוסות. מה עוד אפשר לבקש?
אז החלטנו להזמין שולחן לזמן המדויק: "מתי שנראה להם שיתפנה" ובינתיים לשבת לאפריטיבו. הרי ברומא התנהג כרומאי ובאיטליה התנהג כ…. זה היה ערב מושלם. האפריטיבו בבית הקפה בכיכר המרכזית באקוופנדנטה כולל את המשקאות, קערה קטנה של עוגיות מלוחות וקערה נוספת של תפוצ'יפס. שלושה משקאות + סודה + החטיפים = 15 יורו. אחרי ששתינו ופתחנו את התאבון, חזרנו למסעדה.
חוזרים אל המסעדה של סבתא אלדינה וסבא מונדו
האוכל הוא טוסקני מסורתי. ביתי, פשוט וטעים. המומחיות של המקום היא טרטר וקרפצ'יו בקר.
הזמנו קרפצ'יו עם תפוחים וגזרים – לחלוק למנה הראשונה. למנות העיקריות והתוספות: רחל הזמינה פסטה בולונז שהיתה מעולה, בעלי הזמין סינטה עם כמהין ואני הזמנתי סינטה עם ארטישוק בגריל וגבינת פיקורינו. חלקנו תוספות של ירקות בגריל וסלט ירקות חי. לקינוח הזמנו Zuppa Inglese וטירמיסו. שניהם היו מאד טעימים וקלילים. מושלמים לסוף ארוחה ביתית איטלקית עם האספרסו המסורתי.
האוכל היה כל כך טעים. כל מנה היתה כל כך טובה שהמשכנו לדבר על המסעדה הזו גם ימים לאחר מכן. המחירים שוב מצחיקים. מנות הסינטה עלו 13 יורו. זה 51 שקלים בערך. האווירה המשפחתית במסעדה גרמה לאוכל להיות אפילו טעים יותר . השוטרים בשכונה עצרו לומר שלום, הנונה החייכנית (דור שלישי או שני) ישבה עם הכלבלבה המתוקה שלה ולא היה מי שלא ניגש אליה לומר לה שלום. דבר נוסף ששמתי אליו לב: מכל המקומות בהם ביקרנו באיטליה. "Albergo Toscana" נגישה למי שצריך עזרה במדרגות – עם מעלון. מסעדה שמקבלת בחיוך כל מי שבא. אנשים מגיעים אליה מכל הכיוונים ואיכשהו היא שומרת על צביון של מקום ביתי ומקומי. מומלץ בחום ובאהבה.
סיכום קצרצר
בולסנה השאירה עלינו רושם עז. למרות חומה של השמש שהיווה אתגר לא קטן. אני שמחה שלא וויתרנו על הסיורים הרגליים שעשינו בה. בולסנה – איזור מיוחד עם אנשים חמים, היסטוריה מרתקת, וימה כחולה כחולה.
לפוסט הזה יש 8 תגובות
כמה שאיטליה יפה, בכל עונה. נראה ונשמע כמו כיף אחד גדול, אפילו שמזג האוויר לא היה מושלם. מאחלת לכם עוד הרבה טיולים כאלה. תודה על השיתוף.
תודה רבה
עושה חשק לסוע לשם 😍
לגמרי
אין על איטליה. מושלם לישראלים.
מושלמת בהחלט – ונראה לי שגם לאיטלקים 🙂
היי איילת, הגענו הרגע לבולסנה, ההמלצה שלך הגיעה בול בזמן.תודה
תודה רבה. כיף גדול לקבל תגובה שכזו. המשך בילוי מהנה באיטליה היפה.