טיולים בטבע בעת קורונה
העיר קרלסרוהה בדרום מערב גרמניה ידועה בעיקר לאנשי הטכנולוגיה והמוסיקה, מכיוון שבתחומים אלה פועלות בעיר אוניברסיטאות בעלות שם.
לרוב, כשאני אומר לישראלים שאני מתגורר שם בשנים האחרונות, מגיעה התשובה:
מה? מה אמרת? איפה? אה, זה ברלין?
אז ככה – זה בהחלט לא ברלין, אלא רחוק ממנה (כ-700 ק"מ), בצד השני של גרמניה.
את היער השחור אתם מכירים? קרלסרוהה היא לא חלק ממנו, אבל ממש צמודה אליו מצדו הצפון מערבי. הערים הידועות הקרובות הן שטוטגרט, פרייבורג, שטרסבורג, מנהיים ופרנקפורט.
אתחיל לרגע בהשמצה.
הגעתי הנה ללימודי מוסיקה, בינתיים כבר סיימתי. העיר לא ממש סקרנה אותי בעבר, וכך גם היום.
היא משעממת יחסית ומרכז העיר חסר חן. מכיוון שאני רוב הזמן בנסיעות, סיורי קונצרטים בעיקר, בארצות ומקומות אחרים, לא תיירתי פה אף פעם.
בזמן שבראשי מסתובבות מחשבות על המשך הדרך, הגיעה הקורונה והטילה עלי צו סגר בעיר, לזמן ארוך חסר תקדים. אחרי כמעט חמישה חודשים אני בקושי מאמין, שבעצם קודם לא שהיתי פה אף פעם מעל שבועיים ברצף. ובמיוחד – שלא פקחתי את עיני לטבע הסמוך לעיר, שעליו אספר לכם מייד.
קורונה זו בטח לא חגיגה.
בתחילת מרץ חזרתי מאיטליה חולה, אחרי סיור קונצרטים שבוטלו ברגע האחרון לאור המצב המחמיר.
זמן ארוך התנדנדתי בין בריאות וחולי. אם הייתה לי קורונה או לא אני לא יודע, יש סימנים שכן ועוד הרבה שלא. הרופא סירב בתוקף לתת לי להיבדק, כי לא היה לי חום.
אחרי כמעט חודש בבית עם מספר יציאות אפסי לסופרמרקט, הרגשתי כבר שאני יוצא מדעתי, ומצב הרוח שלי נהיה מדוכדך. הייתי חייב לצאת מהבית. לצאת לרחוב היה מסוכן, אז החלטתי לנסוע לטבע, לבד על האופניים.
אחרי כמה פעמים זה הפך למנהג קבוע.
הטבע לייד קרלסרוהה הפתיע אותי ביופיו. לא יכולתי להאמין שאני כבר שלוש שנים פה ולא הגעתי למקומות אלו מעולם. נוסע בין העצים, שלרוב מכסים מעל הראש עם צל נעים, תחת השמש האביבית.
לעומת ישראל – שבילי האופניים כאן הם פשוט מעולים. הם רבים והם בטוחים. נעים להתנייד כאן באופניים. לנסוע מכפר לכפר ולתוך העיר, והכל בתוך יערות ושדות, בדרך כלל עם שבילים סלולים, ללא מכוניות.
כמובן שאפשר את הטיולים לעשות גם ברגל.
בתחתית הרשומה הזו תמצאו לנוחיותכם מפה שאותה הכנתי במיוחד, ובה תוכלו לראות את מיקומם המדויק של רוב הצילומים שלי, ואת המסלולים שאני ממליץ לכם לטייל בהם במיוחד.
בכדי לצאת ידי חובה...
מילה על העיר: שתי טירות – ואם תחפשו תמצאו גם כמה מוזאונים לא רעים, ויריד אמנות עכשוית חשוב.
במרכז העיר נמצאת הטירה של קרלסרוהה, ומסביבה רחובות/שבילים בצורת שמש (ישנן כמה גרסאות על איך ולמה זה נבנה כך). זו האטרקציה של העיר, מכל מקום במרכז העיר רואים את הטירה מרחוק, כי כל הרחובות האלה מובילים אליה.
צפונה מהטירה ישנה חורשה גדולה, ובה אינספור שבילי הליכה ורכיבה.
הטירה השניה היא בית הספר למוסיקה.
ועכשיו לטבע
בקצה המערבי של קרלסרוהה זורם נהר הריין המפורסם, אבל הסביבה שליידו לא בהכרח נעימה.
הרבה מבנים ומתקני תעשיה.
בעיר עצמה עוברים שני נחלים קטנים אבל יפהפיים. אורכם כ-50-60 ק"מ והם מתפתלים הרבה בדרך צפונה – נובעים בגבעות של סביבת הרנאלב (Herrenalb),חולפים דרך קרלסרוהה, ולבסוף מתמזגים זה עם זה ומייד נשפכים אל הריין.
שמם של אלו:
נחל אלב (Alb) ונחל פפינץ (Pfinz). את רוב הטיולים שלי עשיתי לאורכם.
מסלול 1 - לצד נחל אלב
סימנים ירוקים במפה
הטיול שמצא חן בעיני יותר מכל הוא זה לאורך נחל אלב, מהעיר צפונה.
האלב נותן לרוכבי האופניים יתרון אדיר:-
אין רמזורים!
המכוניות נוסעות על גשרים והפארק עובר מתחתם ללא עצירה.
כ – 20 קילומטרים של פארק יפהפה. מלבד שני עיקופים קצרים שנדרשים בדרך, הנסיעה היא תמיד לצד הנחל, וגם עיקופים אלה הם ללא רמזורים. סימנתי לנוחיותכם את המסלול במדוייק על המפה.
על הדרך לאורך נחל אלב מצאתי מראות יפים במיוחד :-
מסדרונות של עצים, ערבות בוכיות, בריכות ירוקות, פרחים מסוגים שונים, ארנבים, ביצות עם מים שחורים או אפורים עם בועות קצף, סירות, איים שבתוך הנחל ואת אגם קנילינגר היפהפה (Knielinger See), שמככב בתמונת הנושא לרשומה זו, ובו פגשתי משפחת אווזי-בר.
אם, אב ואפרוחים – שחו להם לגדת האגם ויצאו לדשא. כשהתקרבתי לצלם אותם מקרוב, פנתה לעברי האם ובקול חרוך קרקרה עלי את חרי-אפה, וכן סימנה לי תנועות אזהרה חדות בצווארה הארוך.
האב לעומת זאת, חלף ליידי באדישות מוחלטת ובחוסר דאגה לילדיו המתרוצצים מסביב בדשא.
אני לא מבין גדול באווזי-בר, אבל נראה לי שלא ניתן היה לפספס את ההבדל בין אמהות ואבות באותו רגע.
ליוויתי את האלב צפונה עד למקום השפך שלו ושל הפפינץ לריין.
שם עומד גשר צר וחלוד, שמאוד הרשים אותי.
בדרך צפונה נסעתי לאורך האלב ובדרך דרומה, לשם הגיוון, חזרתי לאורך הפפינץ.
הספקתי למצוא כמה נקודות מעניינות בדרך זו, למרות שנאלצתי לחלוף גם באיזורים תעשיתיים.
מסלול 2 - הטיול לגבול הצרפתי
טיול אחר, אבל לא רחוק – ראו במפה סימונים סגולים
מצפון לאגם קנילינגר יש גשר ענק וסואן שחוצה את נהר הריין הרחב. הגשר הזה תמיד עמוס בתחבורה, וברור מאוד למה – הוא הגשר היחיד באיזור שחוצה את הנהר (גשר יחיד על 60 ק"מ נהר).
בצידו השני, בין השאר, הדרך לצרפת דרך מחוז ריינלאנד-פפאלץ (Rheinland-Pfalz), שנמצא מעבר לגשר, שידוע אגב בתור האיזור עם היינות הלבנים הטובים ביותר בגרמניה.
נכנסתי לכפר מקסימיליאנסאוו (Maximiliansau) בו מצאתי בית קורות, חצרות פרחוניות וכנסיה יפה.
מצאתי משהו שאוכל להגדיר כה"טיילת של הריין" – אקרא כך לאיזור שבין הגשר הסואן, נהר הריין ואגם קנילינגר. נעים להסתובב שם ולא מלא בתעשייה.
בחיי הרגילים אני נמצא הרבה מחוץ לגרמניה, בדרך כלל בסיורי קונצרטים.
ההרגשה שאני תקוע בבית גרמה לי לתסכול, והפיצוי הכי מספק שמצאתי, היה להרחיק באופניים עד לגבול הצרפתי, ולהביט בצרפת מעברו השני של הריין. כך עשיתי בהמשך הטיול הזה.
בתמונה למעלה המראה של אגם קטן שמחובר לריין, כשהעצים הרחוקים במרכז התמונה הם כבר צרפת. אם תסתכלו על מפת צרפת, תראו שהאיזור המזרחי ביותר שלה הוא שפיץ שכזה, שמתחבר לגרמניה. השפיץ הזה הוא העצים הרחוקים, בתמונה זו.
מסלול 3 - טיול לכיוון מזרח
במפה – סימונים צהובים
נחל פפינץ הוביל אותי אל הגבעות (לייד Pfinztal – עמק הפפינץ). למענן קשרתי את האופניים וטיפסתי הלאה ברגל. על הגבעות יער יפהפה, פה ושם גם בקתות.
לקח לי זמן למצוא נקודת תצפית כלפי מטה כי לרוב העצים הסתירו, אבל לבסוף מצאתי. הכפר זולינגן (Söllingen) נראה יפה מאוד ממנה.
מצאתי שם גם עץ שהסתכל עלי בתמיהה, ועל גדות הפפינץ מצאתי אוסף פטריות מרשים וחבצלות מים.
אמליץ גם על אגם יפה וקרוב לקרלסרוהה, מדרום, שמוקף ביער יפה ונקרא אגם ארלאך (Erlachsee).
מסלול 4 - טיולי אגמים
במפה סימונים חומים
מדרום לגראבן נוידורף (Graben Neudorf) מצאתי שני אגמים יפהפיים:-
אגם Kohlplattenschlag שהוא סגור אך יש עליו תצפית טובה מכיוון דרום (ויש בו אי מקסים)
ואגם Baggersee Spöck שבו פגשתי קבוצת צעירים שענן עשן מתקתק נתלה מעל ראשיהם.
את המסלול לסביבה הזו נוסעים מקרלסרוהה דרך החורשה שמעל הטירה של העיר. כל הדרך כמעט בקו ישר (כ-19 ק"מ לכיוון). זה אמנם קצת משעמם לנסוע בקו ישר אבל זה מהיר!
מסלול 5 - בין אגמים לבריכות
במפה מסומן בכתום
טיול אגמים נוסף באיזור שטוטן-זה ורינטהיים בו מצאתי כמה פנינים.
אני מאוד אוהב בריכות ירוקות, ובטיול הזה מצאתי אחת שצבעיה היו בין ירוק בהיר בוהק לכמעט סגול והיא הייתה יפהפיה ממש. היא אפילו לא מסומנת במפה, אבל בזאת שלי דווקא תמצאו אותה.
כמו כן נקודת תצפית מצויינת על הפפינץ ועל ההרים שבכיוון מזרח. רחוב "דרך הגננים הקטנים" (Kleingärtnerweg) מלא גינות פרטיות מושקעות, אגם באגר-זה בלאנקנלוך עם חוף חול ואגם באגר-זה שטאפורט (Baggersee Staffort) עם מראות יפים ורומנטים.
מסלול רגלי לכיוון דרום
בצד הדרומי של האלב אמליץ בעיקר על הליכה ברגל.
החל מאיזור רופור (Rüppur) הדרך דרומה פחות סלולה, ויותר תלולה. אחרי שחוצים את העיר אטלינגן לאורך האלב שחוצה אותה, מתקרבים לסביבה מאוד יפה והררית. אני ממליץ להסתובב שם ברגל. שם האיזור הוא Albtal und Seitentäler ובו ערוצי מים רבים ומפלים בתוך שדות וטבע.
* ניתן להגיע בטראם S1 או S11 ולרדת בתחנת Busenbach
אסיים בתמונות של האלב מהאיזור המרכזי שלו בסביבת תחנת הרכבת של קרלסרוהה.
