מרוסיה לסין
לפניכם הרשומה השלישית, המסכמת והאחרונה בה מספרת אורחת מלון האורחים, עדי אדלר, על הטיול שעשתה ברכבת הטרנס סיבירית.
התחלנו את הטיול ברוסיה, שבעבר הובילה את ברית המועצות, אותה מעצמה שהיוותה את כוח הנגד לארצות הברית הדמוקרטית, ומסיימים אותו בסין, שהיא המעצמה המתפתחת שמהווה כוח נגד לארה"ב בימינו
סין
בניגוד לברית המועצות שהמעבר שלה מכלכלה קומוניסטית לכלכלה קפיטליסטית היה מהיר מידי והיה אחד הגורמים לפירוקה, סין השכילה לעבור לכלכלה מודרנית יותר בצורה הרבה יותר מדורגת, תוך דיכוי קשה של האוכלוסייה. היא נשארה מדינה קומוניסטית במובן הרע של המילה דיקטטורית ששולטת באזרחים באלימות, אבל בעלת כלכלה מודרנית וצמיחה כלכלית גבוהה עבור התושבים. עבור רובם, עלתה רמת החיים משמעותית בגלל השינויים הללו וההצלחה הכלכלית של סין. ולא מעט מהם הם אזרחים פטריוטיים שלא מחבבים במיוחד את ארה"ב בגלל התחרות הכלכלית בין המדינות. למרות שכפי שניתן לראות בתמונה הבאה, רשתות אמריקניות מצליחות לא רע גם בסין.
חלק גדול מההצלחתה הכלכלית של סין נובע מכך שהיא הפכה בשנים האחרונות למרכז שופינג אדיר. הממשל עצמו מעודד את התופעה, ושמעתי ממישהי שמצאה טיסה וטיול מאורגן בסין במחיר מצחיק, פשוט כי חלק ניכר מזמן הטיול הוקדש לשופינג, ובתמורה לכך הממשל הסיני השתתף בעלות הטיסות והמלונות.
שוק המשי
בטיול שלנו לא הייתה ממש הזדמנות לשופינג למעט "שוק המשי" של בייג'ינג. לא מדובר על שוק אקזוטי, אלא על קניון ענקי בן קמות רבות עם שפע חנויות בגדים, נעלים, תכשיטים, או אלקטרוניקה. כפשרה בין אלו שהשתוקקו כבר שופינג והביאו מזוודות ריקות לבין אלו ששנאו שופינג, היינו שם בערך שעתיים וחצי בדיוק לפני שטסנו חזרה לארץ.
הגיינה והמרחב האישי
מי שרגיש בכל נושאי ההיגיינה, ירגיש מאוד לא נוח בסין. שנה לאחר הטיול הזה הייתי בטיול מקיף לסין ובהחלט היו כמה נשים שסבלו לכל אורך הטיול מתנאי ההיגיינה של סין עצמה.
בנוסף, סין תהיה מאד לא נוחה לאותם שזקוקים למרחב אישי מינימלי. הסינים מרגישים בנוח להצטופף ולגלות סקרנות לגבי מי שנראה "חריג". כמערביים נראינו כמובן חריגים (למרות שתושביי ערים גדולות כבר "התרגלו" למערביים), כל אדם גבוה מאוד, גבר שעיר מאוד, או אדם שמן יקבל המון תשומת לב, ולא פעם סינים יבקשו להצטלם איתו (או איתה) כולל לעיתים חיבוק כזה או אחר.
עוד נקודה חשובה היא המיטות: המיטות בסין נוטות להיות מאוד קשות לעומת מה שאנחנו רגילים.
בייג'ינג
הגענו לבייג'ינג בשעות הצהרים אחרי נסיעה בת יממה וחצי ברכבת.
מטרת העל הראשונית הייתה לצאת מתחנת הרכבת כדי להגיע לאוטובוס שלנו.
משום מה, לאורך כל הטיול בסין המתין לנו האוטובוס במרחק של לפחות 10 – 15 דקות הליכה מנקודת היציאה של מקומות שונים. במקרה של תחנת הרכבת היו שהתמרמרו על ההכרח ללכת ברגל עם כל הציוד.
הגענו רעבים.
בסין נהוג לאכול ב"סגנון משפחתי". המנות מוזמנות ומוגשות למרכז השולחן, וכולם מתחלקים בהן. שנה לאחר מכן, כשנסעתי לסין הוזמנו לכל שולחן מספר קבוע של מנות והיינו צריכים ללמוד להתחלק בהן. הראשונים לאכילה היו צריכים להתחשב באנשים שעדיין ממתינים למנה.
בטיול הזה, כשנגמרה מנה המדריכה הזמינה עוד צלחת שלה.
שכונת הוטונגים
אחרי ארוחת הצהרים ביקרנו ב"שכונת הוטונגים". מדובר על בניה מסורתית בסין, ובימינו מדובר על שכונות עוני בעיקר. נסענו ברחבי השכונה בריקשות. רבות מהשכונות האלו נהרסו לטובת הקדמה. למשל לקראת אולימפיאדת 2008 נהרסו שכונות רבות ותושביהן פונו לטובת בניית התשתיות לאולימפיאדה או כדי להרחיק את שכונות העוני מאתרי תיירות.
החומה הסינית
למחרת ביקרנו בחומה הסינית, חומה שהוקמה במשך מאות שנים להגנה מפני חבורות נוודים שודדים. בגלל שנסענו לאזור שהיה קצת מרוחק מבייג'ינג, חלק גדול מה"נסיעה" הייתה בפקקים די קשים, בכל מקרה החוויה הייתה שווה את זה והחומה והאוויר הצח באזורה, לעומת זיהום האוויר בבייג'ינג הייתה מרשימה.
כדאי לדעת שבחומה יש לא מעט מדרגות, שרובן גבוהות מאוד ולרוב לא אחידות בגובהן כך שחשוב להיזהר כשעולים ויורדים בהן.
סיור בביג'ינג
ביקור במרכז העיר שהחל במקדש השמיים – אתר סגידה לקיסרי סין, שנחשבו לבני השמיים, והשתמשו באתר כדי להתפלל לתבואה טובה. האזור מכיל מספר מקדשים וגנים נרחבים שמשמשים בין הייתר להתעמלות בוקר של רבים שמבצעים בו תרגול אירובי או טאי צ'י.
הביקור הבא שלנו היה בכיכר טיאננמן (או טיאן אן מן), הכיכר המרכזית של בייג'ינג הכיכר הגדולה בעולם (אפילו יותר מהכיכר האדומה).
כמו בכיכר האדומה, כיכר טיננמן מוקפת במשרדי ממשלה שונים ויש בה מוזיליאום שבו מאוכסנת גופתו של מאו, שליטה הראשון של סין הקומוניסטית.
הכיכר ידועה לשמצה בשל ההפגנות השקטות שהיו בה ב 1989 ושהממשל בחר לדכאן באלימות. עשרת אלפים מפגינים, כולל סטודנט שנעמד מול טנקים ועיכב את נסיעתם נרצחו.
בצמוד לכיכר ישנה "העיר האסורה" ארמון קיסרי סין, שאסור היה להיכנס או לצאת ממנה ללא רשות הקיסרים. מתחם מגורים ענק שבנוי בארכיטקטורה סינית אופיינית. כיום תלויה תמונה של מאו בכניסה, כנראה כמייצג של מי ש"העיף" את השחיתות הקיסרית ובעצם מי שמקביל אליהם במשטר הקומוניסטי.
בערב, אחרי ביקור של כמה שעות במרכז קניות לטובת אלו שרצו לקנות דברים בזול – נסענו לשדה התעופה של בייג'ינג הגדול והמודרני, ובו שפע חנויות יוקרה מערביות.
אחרית דבר
תמו 16 ימי טיול מרתקים.
לסיכום, מדובר על טיול מיוחד מאוד ולמרות שבזמן הטיול הרגשנו שאנחנו ממהרים בכל המקומות, לטעמי לנסיעה ברכבת היה חלק חשוב בחוויה, ובמיוחד בנסיעה בין אולן באטור במונגוליה לבייג'ינג בסין.
יש משהו מרשים בנסיעה ברכבת, שנעה באזורים מבודדים, שרק קו הרכבת עובר בהם ובמרחבים הגדולים והפתוחים שלא רגילים אליהם בארץ, גם אם הנסיעה "גוזלת" יום וחצי מהטיול.
שתי הרשומות הקודמות על הטיול ברכבת הטרנס סיבירית:-
