מחוץ לפריים
הכל מהכל... מה שבא לראש
בלוג כללי - כל שבא לראש
כי מי אמר שבלוג צריך להתמקד רק בדבר אחד? כאן אפשר למצוא הכל מהכל.. ללא נושא מוגדר.
את החלק הזה אני שומרת לשאר הדברים שמתרוצצים לי בראש, דעות, מחשבות חולפות, תחושות, רגשות, חוויות ועוד. במחוץ לפריים אני מניחה את המצלמה בצד ופשוט נותנת לכתיבה לקחת את הפיקוד, אבל אני בהחלט לא מבטיחה שלא יתלוו תמונות לכתבות : ). כי אם כבר יש בלוג אז למה לא לסחוט את הלימון ולהשתמש בו כבמה לכל דבר שעולה על רוחי. מקווה שתהנו ושתמצאו כאן תוכן שתאהבו!
הופעות חיות. לראות, או לא לראות?
מי לא אוהב לצאת מהבית ולשים פעמיו לראות הופעה של אמן או להקה שהוא מעריך? מי לא שמח לקראת ערב כזה, שעל פי רוב יהיה
מי חמד את הכד?
פרידה מכד תמיד הוא היה שם – ה"כד היווני העתיק". כשהורי נישאו הם קיבלו אותו כמתנת חתונה מדוד של אמא. דוד שאהבה מאד, שנהג לאסוף
הביכורים – סוף האביב
לכבוד חג הביכורים כשאני חמושה בעדשה כדי לבדוק אם החיים סילאן? יצאתי מביתי למסעותי לטעום טעמים מקצה העולם אני בלוגרית. אני מצלמת שהיא גם בלוגרית.
השושו הגדול של שושן הבירה
שושן פרסי בלב מדבר – גילויים מפתיעים על הבירה (ושאר משקאות) פרס העתיקה כללה גם חלקים מאפגניסטן של ימינו מה שהפך אותה לאימפריה עצומה. הבירה
פריחה – רשומה מצולמת
שדה בר ממש ליד הבית, בלב שכונת מגורים, שדה נטוש. אין יוצא ואין בא, איש לא שת לבו אליו ומבחינתנו טוב שכך. שדה הבר הזה
הדברים הקטנים גדולים
לזיכרונות הילדות יש טעם וריח וצלילים משל עצמם. היצירה הזו, בביצוע הספציפי הזה. ואפילו התקליט הזה. זו היצירה שאמא שלי אהבה יותר מכל היצירות בעולם.
החיים בהחלט יודעים להפתיע
למה "חמושה" ולמה "עדשה" ואיך זה מתקשר לתמונה שלמעלה. לאורך השנים העליתי צילומים שצילמתי לפייסבוק, בעיקר על מנת לשתף אנשים בחוויה שחוויתי דרך העיניים שלי.
לפרק את החבילה
אחרי 15 שנים יחד, החלטנו לפרק את החבילה. לא, זה לא היה הדבר הכי קל עבורנו לעשות. לקח לנו המון זמן להגיע להחלטה
לזכרה של חברה אהובה – אדית אבן – חן
הפוסט הזה וגם הפוסט הזה מוקדשים לזכרה של חברה שהייתה ואיננה עוד. ארבע שנים של געגוע. לצחוק, לתבונה ולציניות המתפרצת ומלאת ההומור שלה.
בחיאת כמה את מצלמת?
את בכלל רואה משהו? צריך להתרגל לטייל אתי. אני רואה בכל פינה – סיפור. אוריאל, אהוב לבי שיודע לפרש כל תו וכל ניע גבה –
הופעות חיות. לראות, או לא לראות?
מי לא אוהב לצאת מהבית ולשים פעמיו לראות הופעה של אמן או להקה שהוא מעריך? מי לא שמח לקראת ערב כזה, שעל פי רוב יהיה
מי חמד את הכד?
פרידה מכד תמיד הוא היה שם – ה"כד היווני העתיק". כשהורי נישאו הם קיבלו אותו כמתנת חתונה מדוד של אמא. דוד שאהבה מאד, שנהג לאסוף
הביכורים – סוף האביב
לכבוד חג הביכורים כשאני חמושה בעדשה כדי לבדוק אם החיים סילאן? יצאתי מביתי למסעותי לטעום טעמים מקצה העולם אני בלוגרית. אני מצלמת שהיא גם בלוגרית.
השושו הגדול של שושן הבירה
שושן פרסי בלב מדבר – גילויים מפתיעים על הבירה (ושאר משקאות) פרס העתיקה כללה גם חלקים מאפגניסטן של ימינו מה שהפך אותה לאימפריה עצומה. הבירה
פריחה – רשומה מצולמת
שדה בר ממש ליד הבית, בלב שכונת מגורים, שדה נטוש. אין יוצא ואין בא, איש לא שת לבו אליו ומבחינתנו טוב שכך. שדה הבר הזה
הדברים הקטנים גדולים
לזיכרונות הילדות יש טעם וריח וצלילים משל עצמם. היצירה הזו, בביצוע הספציפי הזה. ואפילו התקליט הזה. זו היצירה שאמא שלי אהבה יותר מכל היצירות בעולם.
החיים בהחלט יודעים להפתיע
למה "חמושה" ולמה "עדשה" ואיך זה מתקשר לתמונה שלמעלה. לאורך השנים העליתי צילומים שצילמתי לפייסבוק, בעיקר על מנת לשתף אנשים בחוויה שחוויתי דרך העיניים שלי.
לפרק את החבילה
אחרי 15 שנים יחד, החלטנו לפרק את החבילה. לא, זה לא היה הדבר הכי קל עבורנו לעשות. לקח לנו המון זמן להגיע להחלטה
לזכרה של חברה אהובה – אדית אבן – חן
הפוסט הזה וגם הפוסט הזה מוקדשים לזכרה של חברה שהייתה ואיננה עוד. ארבע שנים של געגוע. לצחוק, לתבונה ולציניות המתפרצת ומלאת ההומור שלה.
בחיאת כמה את מצלמת?
את בכלל רואה משהו? צריך להתרגל לטייל אתי. אני רואה בכל פינה – סיפור. אוריאל, אהוב לבי שיודע לפרש כל תו וכל ניע גבה –
קצת עלי
קוראים לי ניני ובין תחביביי אני אוהבת לטייל, לצלם ולכתוב. את מרבית האתר אני מנצלת לכתיבה על החוויות שלי מטיולים, אבל אני גם אוהבת לכתוב באופן כללי מחוץ לכללים ומחוץ למסגרות תוחמות. זוהי מטרת מדור מחוץ לפריים וכאן תוכלו לפגוש ולקרוא על כל שבא לראש.
מה עוד נמצא באתר?
תוכלו למצוא כאן טיפים לטיולים, המלצות על טיולים בארץ שכוללות גם מקומות מרכזיים וגם פינות חמד נסתרות, חוויות וסיפורי דרך מחו"ל ולבסוף גלריית צילומים עם חומרים אישיים שלי אותם ניתן לרכוש למגוון מטרות ובהתאמה אישית דוגמת מידות לתמונות ממוסגרות לבית.
