מטמורפוזה
פתיח
במרכז עמיעד ביפו מוצגת בימים אלה תערוכת צילום/ציור של אריק כרמון ואיקה אברבנאל.
שמה של התערוכה המרתקת "מטמורפוזה".
לאחר שיטוט בין מוצגיה צצו ועלו בי הרהורים – המובאים כאן לפניכם.
למעט תמונות העמודים, כל הצילומים ברשומה שלפניכם הם מהתערוכה.
מיקומם של הצילומים, על פי הפרשנויות שלי בלבד.
במיתולוגיה המטמורפוזה היא כוכבת
נרקיס – היה נער יווני יפהפה שכל רואיו התאהבו בו כולל הנימפות, וביניהן הנימפה "אקו", הד. נרקיס דחה את אהבתה של אקו וזו שבורת לב, נמוגה באוויר ונשאר רק הד קולה. שברון לבה ותוצאותיו עוררו את חמתה של נמסיס, אלת הנקמה, שהחליטה להעניש את נרקיס. היא פיתתה אותו לשתות מים ממי הנהר הרגועים. וכשראה את בבואתו התאהב בה, מבלי להבין שמדובר בהשתקפות בלבד. אהבתו הנכזבת לדמותו הנשקפת והבלתי מושגת הביאה למותו ובמקום בו מת צמח פרח הנרקיס.
דפנה – אפולו מתאהב בדפנה שנשבעה להישאר בבתוליה. הוא לוכד אותה ומנסה לכפות עצמו עליה ובו ברגע היא הופכת לעץ הדפנה
ארכנה – נערה שנודעה למרחוק כאורגת מופלאה. מינרווה הייתה אלת הרקמה והאריגה.
ארכנה התפארה שהיא מוכשרת יותר ממינרווה ועוררה את זעמה של האחרונה. מינרווה מגיעה לארכנה מחופשת כאישה זקנה. וממליצה לפניה לבקש את סליחת האלה. הנערה מסרבת, האלה חושפת את זהותה ומתחילה ביניהן תחרות אריגה בה מפסידה האלה. היא הופכת את ארכנה לעכביש.
הגדרות המילון אומרות כך:-
♦ שינוי צורה פיזית, מבנה או חומר, כמו לדוגמא חום ולחץ, לאורך אלפי שנים, עשויים להפוך בסופו של דבר אורגניזמים זעירים לנפט, ופחם ליהלומים.
♦ שינוי התפתחותי בולט בצורה או מבנה של חיים המתרחש לאחר בקיעה, כמו למשל המטמורפוזה של זחלים לפרפרים, של ראשנים לצפרדעים ועוד.
♦ שינוי בולט באופי או בנסיבות כלומר המטמורפוזה – הן המיתולוגית והן המדעית נמצאת בכל תחומי החיים של הפרט ושל הכלל.
מטמורפוזה פסיכולוגית
כל אחד ואחת מאתנו חווה לאורך תקופת חייו מטמורפוזות פסיכולוגיות שונות.
מפעוט לילד, למתבגר, להורה. שינויים בקריירה, מצבים בריאותיים קשים, הצלחות מרהיבות וכישלונות צורבים.
כל מעבר קיצוני, יש בו את היכולת לשנות במידה משמעותית את ההגדרה העצמית שלנו. לעתים זו יכולה להיות העצמה, ולעתים עינוי מתמשך. לא תמיד אנחנו צופים את השינוי המתרגש עלינו, ומאחר וכך אנחנו גם לא ערוכים לקראתו. הכרת תהליכים והכרת עצמנו וסביבתנו עשויים להקל על התמודדויות שכאלה.
מגפת הקורונה
השינוי הגדול והקיצוני, שעבר על כל העולם ככלל ועל כל אחד ואחת כפרט.
מבריות חברתיות ברמות שונות, למבודדים ומסוגרים.
העולם סביבנו החליף צורה.
האנושות, שחטפה זעזוע, שמעה מידי יום על מספר המתים, קריסת בתי החולים וקמה והתרגשה עלינו מגפת הבדידות שהייתה אולי אפקט נלווה ואולי פשוט הכירו פתאום בקיומה ונזקיה של זו?!?
מגפת הקורונה לימדה אותנו כמה חשובים ערכי הטבע לבריאותנו הפיזית והנפשית. על משמעות הסימביוזה שבין האדם לטבע והתלות ההדדית שלנו בו ושלו (האומלל) בנו.
ואם תרצו או לא, בעיני הקורונה העבירה את האנושות כולה סוג של מטמורפוזה פסיכולוגית.
מטמורפוזה חברתית
העולם חווה שינויים קיצוניים ותמורות מטלטלות, כמעט בכל תחום בו אנחנו עוסקים ובכל היבט של חיינו, כפרט וכציבור הכלל עולמי.
כמעט כל מה שפעם נראה היה מוכר, ידוע ותקני מתפרק לנגד עינינו, כשלא בטוח כלל ועיקר שהטרי והחדש כבר מסוגל לתפוס את מקומם.
כשלא מובן שדיונים ראויים בשינויים הטריים והתמורות שיביאו (לטוב ולרע), נעשו לאורך זמן, תוך בדיקת התאמתם לטווח הרחב ביותר של האוכלוסייה העולמית על גווניה וצרכיה, כמו גם מידת השפעתם החיובית או השלילית על מרקם היחסים שבין האומות והפרטים.
משהחל דפוס אחד מתפורר והבא אחריו טרם הבשיל, חווה העולם החברתי טלטלה שמולידה תסכול וחוסר שביעות רצון גלובלית, שתוצאותיהם אינן ידועות.
נראה כי המאה ה 21 תתאפיין במטמורפוזה חברתית שעשויה (או עלולה) לשנות את חיינו ואת חיי הדורות אחרינו.
מאחר ומטמורפוזה היא שינוי קיצוני ורדיקלי עלינו למצוא דרכים לבצע את השינויים הנדרשים באופן כזה שלא ישברו את המבנה המוכר של המערכת החברתית המוכרת לנו, אלא ישנו רק חלקים ממנו, תוך בניית דפוסים תקניים חדשים ותוך כדי בחינתם המדוקדקת והזהירה.
המשבר העולמי, הכלכלי, הפוליטי והחברתי דורש ליקוט ואיסוף של רעיונות חדשים, תוך הגדרת כוונות ומטרות. וזאת מתוך מטרה לערוך שינויים במצב החברתי של זמננו, שנראה כי נמצא במשבר שסופו אינו נראה באופק וכמובן שאינו בר חיזוי. לאחר בחינתם של כל אלה ניתן יהיה אולי להתחיל לתכנן ולגבש לפחות חלק עיקרי מתוך עקרונות היסוד של החברה המתחדשת, או המחודשת.
השמעת כל הקולות הייחודיים מכל הגוונים והקצוות בגלוי וללא חשש, תאפשר תחילתה של מיני מטמורפוזה חברתית, מעצם העובדה שהם יהפכו להמון רב ולא יישארו כפרטים בודדים.
זהו.
אלה היו מחשבותיי בעקבות תערוכה מסקרנת אחת…
התערוכה פתוחה לקהל הרחב בתאריכים 2-13/3/2023
שעות הפתיחה:- 11:00-21:00.
שישי- 10:00-13:00,
שבת -11:00 -15:00- ו- 18:00-21:00.
כתובת:- "מרכז עמיעד"- עמיעד 12, תל אביב-יפו.
לפוסט הזה יש 6 תגובות
ללא ספק תערוכה טובה אם הביאה אותך לכל כך הרבה הרהורים😉
רשומה שיש בה גם הרבה מיידע וגם הרהורים אישיים
זה למה אנחנו קוראים בלוגים וכותבים רשומות
תמר, תודה על התגובה. זו באמת תערוכה נהדרת. העיקר שמצאנו סיבה ראויה, לכתיבה וקריאה 🙂
תודה על השיתוף, רעיונית וצילומית. בימים טרופים אלו של שינויים, אכן נצטרך ראיה חדשה. כרגע אני מרגישה שמעבירים אותנו מטאמורפוזה פסיכית, שאין לדעת מה ישאר אחריה. כל פעם שאני רואה אומנות מוצגת אני חושבת האם זו הפעם האחרונה. אני מודה למי שמעז לתת דרור לאומנות שלו, ומודה שקשה לי לכתוב בקלילות, ובטח שלאמר את מה שאני חושבת בקול רם. מפחדת מהגרוע מכל. אני מנסה להיות אופטימית ולקוות שתהייה התפכחות. חשבנו שהקורונה ששינתה אותנו, כמו שכתבת, היתה המצב הכי גרוע וכשהיא עוברת נשתחרר, כל העולם, ואז…..המלחמה באוקראינה ואצלנו המלחמה על הבית. אני מקווה לטוב.
תודה על התגובה, ציפי. נראה, שמעבר לתקווה לטוב, מעט מאד נשאר בכוחנו לעשות.
מצטרפת לתקווה.
מעניין היה לקרוא את הרהורייך ולאן המטאמורפוזה לוקחת אותך. מייחלת למטאמורפוזה מהפן החיובי בלבד.
תודה על התגובה, מלי. שותפה לתקוותך לשינויים ותמורות חיוביים.