סיציליה בשבעה ימים חלק ג'

ערים, אתרים ואטרקציות בסיציליה

ברשומה הקודמת סיפרתי לכם על הווילה הרומאית בקזאלה, ועמק המקדשים באגריג'נטו.
את הרשומות אני כותבת לאו דווקא על פי סדר הימים והמסלול המדוייק שלנו, אלא על פי חלוקה שבחרתי עבורן. ברשומה האחרונה אוסיף מפה עם המסלול אותו עשינו.
הפעם הרשומה תעסוק בערים ועיירות.

אריצ'ה – Erice 

העיירה המשולשת שיש לה ענן משלה.

אריצ'ה, עיירת ימי ביניים, ממוקמת במערבה של סיציליה בגובה 751 מטר מעל לים.
וידוי.
יש לי קצת פחד גבהים. לפעמים, כשאני לוקחת המון אויר, אני מצליחה להתגבר עליו, אבל יש פעמים שהוא מנצח.
אתם עוד תתקלו בבן הבליעל הזה בהמשך, כשתגלו שברוב המקרים, אם זה תלוי בי, אני נמנעת מעליה לתצפיות. (ואם אני כן עולה, אני מצלמת בלי להתקרב לגדר).

כשקראנו על אריצ'ה, כתוב היה שישנן שתי דרכים להגיע אליה. האחת בכביש פתלתל, תלול, מסוכן ולא נעים לנהיגה. האחרת באמצעות פוניקולר.
פוניקולר, למיטב ידיעתי, הוא הקרון החביב הזה, שנוסע על פסים ומביא אותך למחוז חפצך.
אפילו ויקיפדיה חושבים ככה:-
"פוניקולר הוא קרון הנמשך על ידי כבל תחתי במעלה תלול, בעזרת קרונות המונחים על מסילה. בניגוד לרכבל בו נישא קרון הנוסעים על ידי כבל עילי ללא מגע עם הקרקע".

הגענו לתחנת הפוניקולר שבטראפני, רכשנו כרטיסים ולגודל הזוועה גיליתי שמדובר ברכבל. לא "בדומה".
בכזה שאין לו פסים. אין לו כלום מלמטה רק תהום.

10 דקות שלמות של הלוך ו 10 חזור כשאנחנו בתוך קופסא שקופה תלויה על חוט.
בראשית עוד קיוויתי שאהיה אמיצה ואוכל לצלם את הנופים.
לחשוב – מותר הכל!
באשר לביצוע – הסחרחורת שתקפה אותי, החיל והרעדה, עשו יד אחת כדי להסביר לי שזה לא יקרה.
הצילומים המובאים כאן צולמו על ידי ציונה האמיצה!!

את העלייה והירידה עשיתי כשגבי אל התהום ומבטי אל העלייה בהלוך ואל…העלייה בחזור.
עלויות:- תוכלו למצוא כאן.

ואחרי התיאור המלבב הזה, אני מודיעה לכם שאריצ'ה משגעת. אהבתי אותה מאד.
ואם אתם כבר בסביבה – השתדלו לבקר אותה.

אריצ'ה הוקמה על ידי עם קדום עוד בתקופת הברונזה העתיקה. בעיר נתגלו שרידי מקדשים עתיקים עם הקדשה פיניקית לאלה אפרודיטה. אז, קראו לה אריס.
כמו חלק גדול מהערים והעיירות הסיציליאניות, גם אריצ'ה חוותה כיבושים ופלישות שונות כשכל אחת מאותן פלישות משאירה במקום את חותמה.
אדריכלות אריצ'ה מורכבת מתערובת יפה להפליא של מוטיבים איסלאמים עם עיצוב ביזנטי.

הרחובות היפהפיים צרים ומפותלים וזרועות בהן חנויות קסומות ועליזות וביניהן כמובן, חנויות המרציפן הידועות וחנויות של אומני קרמיקה.

כשביקרנו גם היה שם  פסטיבל אומנות רחוב.

קתדרלת האם – chiesa madre erice

נבנתה במאה ה 14. מגדל הפעמונים שלה, 28 מ' גובהו, היה בראשיתו מגדל השמירה על העיר.

למעט  גרם מדרגות וקשתות שפיציות שנוספו לה במאה ה 15, הכנסייה שמרה על המראה המקורי שלה עד המאה ה 19 אז, לאחר כמה וכמה קריסות, היא עברה שיפוץ יסודי וזכתה למראה הניאו גותי שלה.

במרכזה מיצג שיש עצום ממדים ובו תיאור של סצנות שונות מחיי ישו.

פסל של המדונה והילד משנת 1513 וציורים שונים.

היא משמשת גם מעין מוזיאון קטן לאוצרות הכנסייה.

במבט מבחוץ קשה לחלוטין לצפות את העושר והיופי של הקתדרלה מבפנים, את העיטורים דמויי התחרה על העמודים והתקרה.

כתובת:- Piazza Madrice

כנסיית אס. סלבטורה chiesa ss.salvatore  

הכנסייה העתיקה הייתה במקורה ארמונו של הרוזן קיארמונטה, שבשנת 1290 החליט לוותר עליו לטובת מנזר הבנדיקטים, שהיה המנזר הנזירי הראשון שהתיישב באריצ'ה.
וכך הפכה להיות לחלק מהמנזר. בשנת 1711 עבר המבנה שיפוץ ורק חיצוניותו הפשוטה של המבנה נשארה.

בשנת 1935 חלקים מהכנסייה החלו מתמוטטים והפסיקו את השימוש בה. 82 שנים מאוחר יותר, לאחר ששופצה בעזרת תרומות, היא נפתחה מחדש לשימושם של אנשי המנזר
כתובת:- Via Vittorio Emanuele, 91

מגדל פפולי Torretta Pepoli 

טירת פפולי הייתה נטועה במקום עוד בתקופה האסלאמית של העיר.
בשנת 1870, בזכות מיקומה המבודד, היא שופצה על ידי הרוזן אוגוסטינו פפולי, שם היה עורך מפגשים שונים למדיטציה עם חברים.
עם השנים הוזנח המבנה והתחילו מתגלים בו נזקים שונים מנזקי הזמן.

הטירה עברה שיפוץ יסודי ובשנת 2014 נפתחה לקהל הרחב.
סיפרתי לכם שרק שוטטנו, כך שאין לי מושג מה יש בתוכה פנימה. מה שאני כן יכולה להבטיח הוא, שהיא נטועה בתוך נוף קסום וצופה אליו.

טירת ונוס – Castello di Venere  

טירת ונוס היא טירה נורמנית מהמאה ה 12 הממוקמת על צוק בפינה הדרום-מזרחית של הר אריצ'ה. משערים שנבנתה על חורבות בית מקדש פיניקי-רומי.

במהלך השנים שימש המבצר את המשנה למלך אראגון עד המאה ה 16, הפך לבית משפט ולבית כלא. ועוד. במהלך החפירות שנעשו במקום בשנות ה 30 של המאה הקודמת, נחשפו ממצאים שונים,
שנמצאים כיום במוזיאון פפולי בטראפני.

במקור, מחוברת הייתה הטירה אל הפסגה בגשר, שבהמשך הוחלף במדרגות ובמרפסת המקיפה אותו. גם הטירה, יחד עם המגדל שופצו על ידי הרוזן פפולי, שבנה מסביבה מערכת גינון יפהפייה.

הגן של באליו  giardino del Balio

גן ציבורי אנגלי.
שופע ערוגות עצי ברוש בני מאות שנים וצמחיה המורכבת בעיקר מינים האופייניים לאקלים הים תיכוני  כמו אורן, אלון ועוד, וכן פסלים נאים.

מהגנים נשקפים מראות פנורמיים יפים ומרשימים, לעתים קרובות טובלים הנופים בעננים המטפסים במעלה ההר, מחזה יפהפה.

את הסיור סיימנו לאורך הטיילת בדרכנו חזרה לרכבל לטראפני, ומשם המשכנו לפלרמו.

טיפטיול
יש חניה מוסדרת ממש למרגלות הרכבל. פשוט כתבו בווייז שאתם רוצים:- TRAPANI – ERICE CABLEWAY והוא יוביל אתכם היישר לחניון

פלרמו

פלרמו בירתה של סיציליה.
היא נבנתה במאה ה – 9 לספירה על ידי סוחרים פיניקים, בזכות הנמל הטבעי שהקל על קשרי המסחר השונים. עקב מיקומו האסטרטגי של אותו נמל, הגיוני היה שגם היא תמשוך אליה כובשים מכובשים שונים, במהלך השנים.
לא מעט עמים "הלכו מכות" כדי לזכות בה ובהם היוונים, הרומים, המוסלמים ועוד.
רק במחצית השנייה של המאה ה 19 הפכה סיציליה להיות חלק מאיטליה רבתי, ובהיות איטליה אחת ממדינות הציר, העיר ספגה, במלחמת העולם השנייה, הפצצות של בעלות הברית.
תוך כדי אותה מלחמה, וגם שנים אחריה, היא גם זוכה להיות נשלטת מבית על ידי המאפיה המקומית.

להיות בסיציליה ולא להגיע לפלרמו? נשמע מאד לא הגיוני. עד כדי כך זה נשמע לנו לא סביר, שהזמנו שני לילות בעיר. אולי היה זה המלון המזוויע שנפלנו עליו. או הלכלוך שהזכיר לי את נאפולי. אולי היינו עייפים  ואולי עוד כל מיני פרטים מפרטים שונים. היא הייתה המקום הכי פחות חביב עלי בטיול הזה.
כבר עכשיו, עוד לפני שאני מספרת לכם על המקומות היפים שראינו בה, אני מרשה לעצמי לכתוב שלדעתי מספיק להקדיש לה חצי יום, גג יום שלם. לא צריך יותר מזה.

יש לה רחוב אחד נאה, כניסות עלומות, כיכר יפהפייה ומזרקה נהדרת, והעיירות סביבה הרבה יותר חביבות, יפות, נקיות ונעימות להידוס ממנה.
טוב, מבאסת שכמותי – בואו נעבור בכל זאת למקומות היפים והשווים שלה

ארמון נורמני –  Palazzo dei Normanni

נבנה במאה ה 9 לספירה ושימש כמקום מושבם של מלכי סיציליה.

כיום משמש ארמון נורמני, הממוקם במקום הגבוה ביותר בפלרמו העתיקה, כמשכן הפרלמנט של סיציליה. מסביב למתחם גנים (שימו לב הם לא כלולים בכרטיסים אלא אם כן שלמתם תוספת).

הסיור בארמון, על כל חדריו הפתוחים לקהל, מרתק.

אך ללא כל ספק החלק המרשים ביותר שבו הוא הקפלה פלטינה, שנחנכה בסוף אפריל 1140. בפסיפסים הביזנטיים המרהיבים והשמורים בצורה נפלאה, ניתן לראות שפע סצנות הן תנכ"יות והן מחיי היומיום.

זוכרים שסיפרתי לכם איך הלסת נשמטה לי בסנט שאפל? אז שם זה קרה לי שוב.
באתר תוכלו ללמוד על סוגי הכרטיסים והעלויות  וכן על שעות הביקור
כתובת:- Piazza Indipendenza

הקתדרלה של פלרמו cattedrale palermo

הקתדרלה שנבנתה בראשית המאה ה 12 עברה לא מעט שינויים ותוספות.

היא אפילו זכתה לשמש כמסגד. במאות ה 14 וה 15 נוספו לה המגדלים, במאה ה 17 המרפסת ובמאה ה 18 היא עברה שינוי ושיפוץ במהלכו הרסו חלקים ממנה ושינו את המבנה הפנימי. ולכן, מבחינה ארכיטקטונית ניתן  בה לראות עירוב של שלל סגנונות. והמבואה של הפסל האיטלקי אנטונלו גיגיני

לטעמי האישי, עיקר יופייה של הקתדרלה הזו הוא מבחוץ. זה לא שהיא לא יפה מבפנים, אבל ראינו לא אחת כנסיות וקתדרלות יפות ממנה.

כיכר ארבע הפינות Quattro Canti

כיכר בארוקית מרהיבה ביופייה, שהוקמה בין השנים 1608-1620 במפגש בין שני הרחובות הראשיים בעיר. המבנים הבארוקיים שבה זהים מבחינת חזיתותיהם ומה שמבדיל ביניהם הם הפסלים בגומחות שבהם.

מזרקת פרטוריה fontana Pretoria

מזרקת פרטוריה, שפוסלה על ידי פרנצ'סקו  קמיליאני, נוצרה ב 1554 עבור גנו של האציל דון פדרו די טולדו, שחי בפירנצה.
המזרקה, נרכשה על ידי עיריית פלרמו מידי אותו ברנש, ששקע בחובות ועל כן מכר פריטים מאחוזתו, הועברה לעיר ב 644 חלקים, וחוברה יחדיו בסמוך לכיכר ארבע הפינות בשנת 1574.

במזרקה מעל 50 פסלים של בעלי חיים, נימפות, טריטונים ודמויות אלים.

במשך תקופה ארוכה כונתה הכיכר בה היא הוקמה מחדש "כיכר הבושה" בשל אוסף הפסלים הערומים שבה.

בית העיריה Palazzo Pretorio

הארמון, הידוע גם כארמון הנשרים, נבנה בשנת 1463. במהלך השנים הוא הורחב ועבר שינויים, כשהגדול והנרחב שבהם היה לקראת סוף המאה ה 19.
ניתן לראות על חזיתו תבליט של נשר שיש, את פסלה של סנט רוזליה ושעון ענק ומעוטר שהובא מפריז בשנת 1864.

כיום משמש את ראש העיר ואת משרדי עיריית פלרמו.

השער החדש Porta Nuova

השער החדש לעיר פלרמו נבנה בשנת 1460, והיווה במשך שנים רבות את הגישה היבשתית אל העיר. השער נהרס כמעט לחלוטין ב 1667 כשמכת ברק גרמה להתפוצצות מרבצי אבק שריפה שהיו לצדו.

שנתיים מאוחר יותר הוא שוחזר על ידי אותו אדריכל, שהוסיף לו גג משובץ קרמיקת מאיולקה.
נגישות בפלרמו

תיירות נגישה לתיירים על כסאות גלגלים

מונריאלה

כ-8 ק"מ דרומית מערבית לפלרמו. יש הטוענים שזו עיירה בפני עצמה, ויש הטוענים שמדובר בפרוור של פלרמו. אנחנו נסענו אליה במיוחד כדי לראות את הקתדרלה.

הקתדרלה של מונריאלה Duomo di Monreale 

במרכז כיכר Vittorio Emanuele עומדת מזרקה יפהפייה המקבלת את פני הבאים.

סמוכה אליה כיכר ווילאם השני (Guglielmo II), שהיה מלך סיציליה ויזם את הקמת הקתדרלה.
הקתדרלה והמנזר הסמוך לה נבנו במאה ה -12 בין השנים 1174 – 1183, כשהמנזר עצמו היה בנוי כבר ב 1176.
הקתדרלה נחשבת לאחת הדוגמאות היותר מייצגות של האדריכלות הנורמנית בסיציליה ואחת הגדולות שנשתמרו מאז ימי הביניים.

עיקר תפארתה ותהילתה על שום הפסיפסים המדהימים שנמצאים בתוכה.

6000 מ"ר של חיפויי פסיפס, שמתארים 130 סצנות שונות מהברית הישנה והברית החדשה.
בגומחה המרכזית של הקתדרלה עבודת פסיפס בגובה של 12 מ'

כמו בקתדרלה שבאריצ'ה, גם כאן מראה המבנה מבחוץ לא מסגיר ולו במעט את הפלאות שבפנים.

כדי לדעת את שעות הפתיחה אני ממליצה להתעדכן באתר הקתדרלה מאחר והן לא אחידות וקבועות.
עלות:- 4 יורו
הרחובות המתוקים של מונריאלה הם תמהיל מענג של חנויות בגדים, מזכרות, דוכני ירקות ומבנים מסקרנים.

המנזר הבנדיקטני Chiostro Benedettino 

ממש ליד הקתדרלה נמצא הקלויסטר המרהיב של המנזר הבנדיקטיני.
המקום לא נראה נזירי משום בחינה שהיא.

עם הקשתות המחודדות שלו, העמודים שלכל אחד מהם עיטור שונה, שיבוצים, וגילופים, בסיסים שונים. והגינון המרשים הוא מסקרן ויפה לתפארת.
כל עמוד זכה לשפע צילומים, כל כותרת ובסיס ולאורך ופרטים. כמו ילדה בחנות ממתקים, התרוצצתי, חקרתי וצילמתי את העמודים.

ברצינות? כשאתם מבקרים שם, לכו לאט לאט והסתכלו על כל אחד. הנאה מובטחת.

בתשלום נוסף תוכלו לעלות לגג המנזר. הכניסה לגג נמצאת בפינה הדרומית – מערבית.
אם יש לכם חשק וכוח לטפס 180 מדרגות ואין לכם פחד גבהים, תוכלו להלך עליו לצפות בנופי מונריאלה ולהציץ אל הפסיפסים הגבוהים בקתדרלה.

ציונה ויוני, טיפסו. ושוב, בזכות הנמרצות, האומץ והכושר שלהם, אני יכולה להראות לכם צילומים שצילם יוני מהתצפית.

פתוח שני עד חמישי 09:00-18:30
עלות:- 6 יורו לחצר ו 2 יורו לתצפית

נגישות

* בכניסה לקתדרלה יש מדרגות, אך על פי בקשה , מניחים אנשי הצוות במקום רמפה.
* בתור לקופת הכרטיסים ניתנת עדיפות לבעלי מוגבלות בניידות, ישנו דלפק מותאם ועם רכישת הכרטיסים ניתן  לקבל מפות ומדריכי שמע.
* הקלויסטר – יש אליו כניסה מיוחדת לאנשים עם מוגבלויות והוא עצמו נגיש.

צ'אפאלו – Cefalù

לחופה הצפוני של סיציליה, כ 70 ק"מ מפלרמו, שוכנת עיירת חוף זעירה ויפהפייה שחוסה בצלו של צוק בגובה 270 מ' ועליו ניצב מקדש דיאנה מהמאה ה – 9 לפנה"ס.

שמה מוזכר לראשונה בכתבים בשנת 396 לפנה"ס, כעיר משגשגת תחת שלטון קרתגו.

כמו כל סיפורי סיציליה, גם צ'פאלו עברה כיבושים שונים. הביזנטים, והערבים, הנורמנים ועוד. פעמיים היא אפילו הועתקה ממקומה. פעם על ידי הביזנטים ובפעם השנייה על ידי מלך סיציליה שהעביר אותה אל מתחת לצוק,
קרוב יותר לנמל הקטן.

קתדרלת צ'פאלו   

בנייתה של הקתדרלה החלה בשנת 1131. על חורבות חצר כנסייה מוקדמת יותר ששימשה כבית קברות. היא ניצבת בראש גרם מדרגות מרשים ויש לה שני מגדלים גבוהים שנוספו לה רק במאה ה 15.

 

בית הרחצה Lavatoio medievale di Cefalu 

ירידה בגרם מדרגות מאחת הסימטאות, מובילה אל בית רחצה ציבורי מימי הביניים שנשמר ללא כל פגע.

חלל מכוסה בחלקו, ובו כמה בריכות אליהן מגיעים המים הקפואים מנהר צ'פאלינו. בעבר זרם תחת השמים אך במאה ה 17 העבירו צינורות שאיפשרו מעבר שלו ישירות לים תוך שהשאירו לו פתח קטן.

22 פיות ברזל יצוק מהן זורמים המים ומתוכם 15 ראשים של אריות לאורך קירות בית המרחץ.
כתובת: Via Vittorio Emanuele

מבצר קפו מרצ'יפאבה bastione di capo marchiafava

נבנה כחלק ממערכת הביצורים של העיירה במאה ה 17 והוא הקדמי ביותר צפונית  למערכת הביצורים של העיר. מבט יפה על הסלעים למרגלותיו ואל הים.

סמוך לכניסה לתצפית, שתי כנסיות.

עוד קצת תמונות מצ'פאלו הקסומה.

פינת הערך המוסף

בכל רשומה אני משתדלת להוסיף משהו שיהיה קצת אחר. תוספת שאני מוצאת למרתקת, או סיפור בעקבות מקום ששהינו בו. פעם קטנה, בגוף הרשומה, ופעם גדולה יותר.
לדוגמא לרשומות על הטיול בצרפת כתב אוריאל, אלוף נעורי, רשומה על מוזיקה ומוזיקאים בצרפת. כשעיקרה כמובן התייחס, באופן טבעי, לאימפרסיוניזם.
גם הפעם מצטרפת רשומה, פרי עטו, מסקרלטי הנגן עד סקרלט הגוון וכמובן שעיקרה מוזיקה, אך לא רק. יש בה פרטים מרתקים נוספים, שמעבר למוזיקה ומלחינים.
אוריאל אטלס, בנוסף להיותו רעי מעל 45 שנים, וקרוב ל 40 מתוכן מתפקד כאישי במשרה מלאה, הוא מוזיקאי, גיטריסט, מעבד ומורה לגיטרה.
אתם כמובן, יותר ממוזמנים לבקר ולבלות באתר שלו.

עד כאן חלקו השלישי של הטיול בסיציליה.

הרשומות הקודמות על הטיול בסיציליה
סיציליה – סיקרוזה וערי הבארוק
הווילה הרומאית בקזאלה, ועמק המקדשים באגריג'נטו

ברשומה הבאה נגיע לאטנה וננסה להגיע לפארק אלקנטרה.

קראתם ונהנתם? ספרו לי.
ביקרתם ויש לכם חוויות לשתף? שתפו אותי.
תגובות תשמחנה לבב בלוגרית.