לטייל ולהכיר את לוקה – פנינה קסומה בטוסקנה
כשסיפרנו לאנשים שאנחנו טסים לפירנצה, כולם כאיש אחד, הודיעו לנו שאנחנו חייבים להגיע לסן ג'מניאנו. כשנתקלים חזיתית בכזו אחידות דעות, לא אומרים לא.
התחלנו לחקור. מהר מאד גילינו שנסיעה ברכבת לסן ג'מניאנו תגרור אותנו על פני מסלול מטורף, מפני שאין שום רכבת או אוטובוס ישירים לשם. צריך להחליף רכבות ואוטובוסים ובסוף המסע לא מגיעים ישירות למרכז העיר.
לא וותרנים אנחנו, ולכן בדקנו טיולי יום לשם מפירנצה. אבל אז התברר שכולם עוברים דרך שני יקבים ויותר, ומתעכבים בהם יותר זמן משיכול לעניין אותנו, בהתחשב בעובדה שלא אוריאל ולא אני נמנים על המבינים ביין או אפילו על אותם שלוגמים ממנו.
ויתרנו (הפעם) על סן ג'מניאנו.
לזכותנו עמדו שבעה ימים מלאים, החל מיום ראשון בבוקר ועד מוצאי השבת שאחריו, ואחרי שקראנו שיש להזמין כרטיסים מראש לאתרים השונים בעיר (מה שמבחינתנו, אולי בגלל שהגענו אל סף העונה, התברר כלא הכרחי), והתאריכים הפנויים היו לקראת אמצע השבוע, החלטנו את היום הראשון לבלות בלוקה, שסקרנה אותי מאד, ואת השני בסיינה.
הרשומה הזו תעסוק בלוקה, וכבר עכשיו אני מגלה לכם שלא! יום אחד לא מספיק, והייתי שמחה לבלות בה כמה וכמה ימים.
Lucca – לוקה
תחנת הרכבת בלוקה
אל לוקה בחרנו להגיע ברכבת מפני שלאחר בירור וחקירה, גילינו שזו הדרך המהירה והקלה ביותר.
יוצאים מ Firenze S.M.N ברכבת Reg Lucca שמספרה 3074, נוסעים 16 תחנות עד ללוקה ומשך הנסיעה הוא כשעה ורבע.
*הקפידו לבדוק את זמני הרכבת הספציפית הזו, שמורידה אתכם ממש במרכז העיר, מפני שזו רכבת ישירה ויש מספר מועט של רכבות ישירות ללוקה ואתם הרי רוצים כבר להגיע, לא?
למלון בפירנצה הגענו בסביבות 10:00. את המזוודות השארנו לשמירה באי נחת, מפני שבניגוד למה שצוין בבוקינג, במלון טענו שאין להם חדר לשמירת חפצים אלא מאחורי דלפק הבר שבקבלה.
החלטנו שלא לשנות תכניות, קיווינו לטוב, ומהרנו אל תחנת הרכבת, רק כדי לגלות ש…פספסנו את הישירה ללוקה בדקה אחת שלמה, שעלתה לנו בשעתיים.
ניצלנו את הזמן כדי להסתובב קצת בסביבה הקרובה לתחנה ולהתחיל ללמוד את השטח. ללוקה הגענו קצת לפני השעה 14:00 ונראה לי שזו הייתה אהבה ממבט ראשון.
וכמו שגיליתי לכם כבר בהתחלה, היינו שמחים לשהות בה הרבה יותר ממספר השעות הזעום שהקדשנו לה. כך שאם אתם מתכננים טיול לאזור טוסקנה, קחו אותה בחשבון לפחות ליומיים שלמים ואני מאמינה שתרוו רוב נחת.
לוקה נוסדה בסביבות שנת 180 לפני הספירה. ברחובות העיר העתיקה עדיין ניתן לזהות את תכנון הרחובות הרומי , בשנת 56 לפנה"ס התקיימה בעיר ועידת לוקה שבה הוכרז הטריומוויראט הראשון. היא הייתה רפובליקה עצמאית, ובראשית ימי הביניים היא הייתה בירתה של טוסקנה. בסביבות שנת 1000 הועברה הבירה לפירנצה, אבל לוקה הצליחה לשמור על עצמאותה.
אחד הדברים שמייחדים את העיר הקסומה, הן החומות שמקיפות אותה. החומות נבנו בין השנים 1500 – 1645 ולמרות התרחבותה של העיר אל מחוץ לחומות, הן נשארו בשלמותן. לששוני, למרות היעדר הצורך בביצורים אלה – הוחלט לשמור על החומות ולהפוך אותן למסלול טיול רגלי ורכיבה על אופניים. החומה גם מאפשרת תצפית על העיר.
מעבר ליופייה הבלתי נגמר, היא קלה להפליא להידוס, בהיותה מישורית כמעט לחלוטין. הייתי אפילו מרשה לעצמי להגיד שגם אנשים עם קשיי ניידות, יכולים להרגיש בה נוח וכמעט ללא מאמץ.
פסטיבל הקיץ של לוקה
פסטיבל הקיץ של לוקה מתקיים מידי שנה מאז 1998, והוא אחד מפסטיבלי המוסיקה החשובים ביותר באיטליה. רובו נערך תחת כיפת השמים בין החומות היפות של העיר, בכיכר נפוליאון ואם יש ביקוש, אפילו באצטדיון הכדורגל של העיר.
במהלך השנים, השתתפו בפסטיבל אומנים חשובים כמו The Rolling Stones, Elton ,John David Bowie , Mark Knopfler ועוד..
השנה (2019), הפסטיבל מתחיל ב 28 ליוני וייקחו בו חלק אומנים כמו,,Take That Scorpions, Sting ועוד רבים וטובים.
עוד על הפסטיבל תוכלו לקרא כאן
la Patria Vincitrice
פסל ברונזה ענק של רוכב על סוס אוחז דגל, שניצב על מעמד אבן ועליו תבליטים שמתארים את הנופלים למען המולדת מצד אחד ואת הגלדיאטור המגן מהצד האחר. מאחר ובשנת 2008 התמוטט הדגל – אין אפשרות להתקרב.
מול האנדרטה – שער הכניסה לעיר
Lucca – Porta San Pietro
השער הדרומי בחומות העיר העתיקה של לוקה. הוקם בין השנים 1565-1566. שלוש דלתות מקושתות, כשהאמצעית גדולה ורחבה. מעל הדלת הרחבה, פסל של פטרוס הקדוש ומשני צדדיה שני אריות. נראה ששני הפתחים הצדדיים נעשו לאחר שנעשתה הדלת הרחבה. כיום הדלתות הצרות משמשות להולכי הרגל והפתח הרחב לכלי רכב.
Cappella Musicale S. Cecilia מרכז לאומנויות הבמה
כשאתם נכנסים בשערי לוקה, אל תמהרו. לכו לאט, הסתכלו סביב. העיר כל כך יפה, ובכל פינה שכיית חמד אחת (עוד אחת, אבל היא הייתה כבר בראשית הדרך אז מותר לי) היא הקפלה הזו. קטנה ויפהפייה ומשמשת מקום מושבה של המקהלה של הקתדרלה. ניתן לראות תיאור של הכנסייה הזערורית בתוכניות של לוקה משנת 1588. שימו לב לתבליטים סביבה היא מקסימה ו…הייתה סגורה, אבל אז מה? אהבנו אותה גם ככה.
כתובת:- Via Francesco Carrara, 22, 55100 Lucca
חלפנו גם על פני
Teatro del Giglio
המרכז לאומנויות הבמה בלוקה תיאטרו דל גיגליו, הוא אחד התיאטראות העתיקים ביותר באיטליה. נבנה כתיאטרון ציבורי במאה השבע עשרה. בראשית, שימש גם כבית העיריה אבל בהמשך הפך משכן לאומנויות הבמה בלבד. במהלך מלחמת העולם הראשונה, שימש כמחסן צבאי לנשק ונסגר עקב פיצוץ שחל במקום. בראשית שנות ה 80 עבר שיפוץ יסודי שארך כשנה. לא נכנסנו פנימה, שהותנו בעיר הייתה קצרה מידי, אבל אנחנו יודעים שיש סיורים בעיר שכוללים כניסה וכאן תוכלו למצוא אחד מהם.
chiesa di san giovanni lucca
הכנסייה ממוקמת בפיאצה סן ג'ובאני. במרכז ההיסטורי של לוקה ובקרבה לקתדרלת סן מרטינו. זה היה מקום מושבו הראשון של הבישוף, והיא נחשבה לקתדרלה הראשית של העיר עד שהכבוד הועבר לסן מרטינו.
ראשית הקמתה במאה הרביעית. החזית הרנסאנסית הנוכחית נבנתה ב 1622. בתוך הכנסייה ניתן לראות חפירות גלויות של הקתדרלה העתיקה, שנתגלו בחפירות שנעשו שם בשנות ה- 70 של המאה הקודמת.
משך תקופה ארוכה היא הוסבה לארכיון ולא תפקדה ככנסייה, אולם ב1828 נחנכה ונפתחה מחדש ככנסיה ומקום פולחן. ואפילו הפכה בין השנים 1840 – 1870 למוזוליאום לנכבדי העיר והאזור.
כתובת:- Piazza S. Giovanni, 55100 Lucca פתוח בין השעות 10:00-18:00
הקתדרלה של סן מרטינו Duomo di San Martino
למרות שהקתדרלה איננה ממוקמת במרכז העיר היא מקום הפולחן העיקרי והנחשב ביותר בלוקה. היא נחשבת לאחת הכנסיות העתיקות ביותר בטוסקנה, כשהיסודות להקמתה נטועים בראשית המאה השישית, על ידי סן פרדיאנו – נזיר שהפך בהמשך לבישוף.
שלוש מאות שנים מאוחר יותר נעשו במבנה שינויים, ומהמבנה המקורי נותרו רק מגדל הפעמונים והכניסה הרחבה. חזית רומנסקית עם קשתות גבוהות וקישוטים מרהיבים. יתר חלקי הקתדרלה ניבנו במהלך המאה ה-14.
לצערי, כשהיינו שם חזיתה הרחבה עברה שיפוצים ולא יכולה הייתי לצלם, אבל אני כן בוחרת לספר לכם עליה מפני שהחזית מעניינת ביותר על שום היותה א-סימטרית בצורה בלתי מובנת, במיוחד עקב הדרישה לשלמות בבניית בזיליקות כדי להלל את אלוהים וכל מה שאינו מושלם, נחשב כמקדש לשטן. אחד הסברות אומרת שהסיבה לא-סימטריה הזו היא חישובים שלקחו בחשבון את מגדל הפעמונים שכאמור נשתמר מהמבנה המקורי.
בקתדרלה, בתוך מקדש מוזהב שוכן פסל עץ שמושך אליו עולי רגל כבר מימי הביניים, לפסל העץ הזה מיוחסים כוחות מאגיים שונים, כשהאגדה מספרת שהוא פוסל על ידי פסל שהיה עד לצליבתו של ישו והחליט להנציח את פניו – מאחר והמלאכה הייתה לא קלה, הגיע מלאך ונחלץ לסייע לו להשלים את הפסל. אגדה זו היא שהחלה מושכת צליינים רבים ללוקה עד היום, למרות שככל הידוע, הצלם הזה שנמצא בסן מרטינו איננו המקורי, אלא העתק שנעשה במאה ה 13
כתובת: Piazza Antelminelli, 55100 Lucca עלות 3 יורו לקתדרלה פתוח:- 10:00 – 18:00
כנסיית סן מיקלה/סן מישל
כנסיית סן מיקלה ממוקמת בכיכר העונה לאותו שם במרכז לוקה.
עד 1370, כיכר סן מישל היוותה מקום המפגש של הגוף המחוקק העיקרי של לוקה. את הכנסייה הנוכחית החלו להקים ב 1070, ובנייתה ארכה זמן רב ביותר, מה שהביא ליצירה בת כלאיים מרהיבה ביופייה שילוב של גותי ורומנסקי.
ממונות רבים הושקעו בחזית הכנסייה מה שלא הותיר די מעות לבניית שאר הכנסיה.
יש לציין שהחזית יפהפייה ומרשימה במיוחד, בחזיתה דמותו של המלאך גבריאל.
סיפור מעניין סביב מגדל הפעמונים של הכנסייה, מספר על כך שהדוג'ה של פיזה ג'ובני (כיהן בין השנים 1368-1364) רצה למוטט אותו מפני שהיה גבוה יותר ממגדל הפעמונים בפיזה וקול פעמוניו הגיע עד פיזה.
כתובת :- Piazza San Michele פתוח:- 07:40-12:00 ו 15:00 – 18:00
בזמן שהותנו בלוקה, רחובות העיר אירחו תערוכת פסלים מקסימה של הפסל Jimenez deredia מקוסטה ריקה.
פסלי אבן גדולים ויפים, ואולי זה מצחיק להשתמש בביטוי הזה על אבן, אבל אני מצאתי בפסלים האלה המון רכות. התערוכה עצמה כבר לא מוצגת ברחובות לוקה, שלטים שם אמרו שהיא תסתיים בספטמבר 18, אבל אם יש לכם הזדמנות לראות את הפסלים שלו – אני מרשה לעצמי להמליץ.
חנות הקומיקס Il Collezionista – אחד המקומות אליהם נכנסנו בחדווה, היא חנות קומיקס עצומה בגודלה ובה אוסף ענק ועצום של קומיקס מכל העולם. חובבי ואספני הקומיקס, אם יבואו בשעריה – לא ידעו את נפשם. בכל השפות. ירחונים, משחקים, ספרים, תקליטורים ועוד. אפשר בקלות לטבוע שם לשעות אם לא ימים. שלטים במקום מבקשים שלא לצלם. אז נשאר לכם להאמין לי ולרוץ לשם בהזדמנות הראשונה.
כתובת:- Piazza S. Giusto, 1/2, 55100 Lucca LU
אכזבה קלה ספגנו כשהגענו אל פתחו של ארמון פאפאנר palazzo pfanner שעל חצרו שמענו המלצות רבות. כשהגענו התברר שיש בו אירוע פרטי ועל כן הכניסה אסורה. נסו לברר לפני שאתם מגיעים לשם, אם יש שם אירוע וגם אם לא, מקסימום הדסתם עוד קצת ברחובות העיר.
I Gelati Di Piero
ה– גלידה אתם בלוקה, אל תרשו לעצמכם לוותר על העונג הזה. זו הייתה הגלידה הכי הכי טעימה שאכלנו. לא משנה איזה טעם תבחרו – דעו שצדקתם – הוא הכי טעים. וגם זה שתבחרו אחריו וגם זה שבחר מי שלידכם ו…הבנתם. כבר אכלנו גלידה בכל מיני מקומות בעולם, והיה לנו טעים, אבל אף לא אחת עומדת בתחרות מול הפלא הזה. שירו שיר הלל!
כתובת:- Via Roma, 25, 55100 Lucca
Pan di strada
Pan di strada
Pan di stradaPan di strada רעבים? תור ארוך ומוצדק לפתח החנות הזעירה. סנדוויץ וקפה. יש גם לצמחונים. קחו בחשבון שאם אתם רוצים לשבת וללעוס תהיו נאלצים למצוא מקום על שפת המדרכה או על ספסל (אם תמצאו אחד פנוי), אין למסעדונת הזו שולחנות משל עצמה. אבל טעים.
כתובת:- Corso Garibaldi, 34, 55100 Lucca
עד כאן על הטיול שלנו בעיר הקסומה לוקה.
אם ביקרתם בעיר ויש לכם מה להוסיף או אם, לשמחתי, תשתמשו בהמלצות שלי, אשמח לתגובות.
נהניתם? אשמח אם תציצו בכתבות נוספות במדור טיולים בחו"ל.
