טיול ראשית אביב
מבוא
כמו העולם כולו, על בריוני קשקשיו המטורפים, שעושים שמות במדינות שכנות. מעבדות הווירוסים הבורחים, או אולי העטלפים הנוקמים שהפיצו בעולם מגיפה מטורללת, שהכתיבה לנו הלכות הליכה ונימוסין, החליטה בשבילנו איך, אם, ועם מי כן או לא נחגוג את החגים ואפילו, בחסות הממשלה קוששה קשישים…. גם מזג האוויר החליט, שאנחנו לא נחליט עליו מתי נופל עלינו אביב, אם הוא נופל, ובאיזו טמפרטורה נקבל את פניו. המזג החליט שאמצע מרץ הוא זמן ראוי להנמיך טמפרטורות ולהמטיר מימיו.
כאחת, שהעדר טמפרטורות מקומם אותה ומורט את עצביה, לא הערכתי את התנהגותו הפוחזת של זה המזג. מצד שני, הוא התגלה כמעורער סופית, כשהתברר שתוך יומיים אותן טמפרטורות צונחות, החליטו בבת אחת להרקיע לשחקים.
מאחר ומבורכים אנחנו במיני חזאים שיודעים להזהירנו לקראת סופה וקור, כמו גם לעת בעירת אביב או חודשים מהבילים של קיץ, החלטנו אוריאל ואני, לנצל את עונת המעבר בת היום וחצי, שבין קר לרותח, ולהצפין לרמת הגולן על מנת לחזות במאגרי המים.
הכנו לעצמינו רשימת מטרות, השכמנו קום ויצאנו למסע של 450 ק"מ הלוך ושוב.
לא אל כל המטרות הצלחנו להגיע. מזג האוויר אולי יודע להתחפש, אבל יוני היונדאי לא.
היא לא יודעת להיות רכב שטח, ואין טעם להתחנן, היא יודעת לעמוד על שלה.
גם החרמון, שהשקיף לעברינו בסקרנות לבנה, יודע לעמוד על שלו, והוא ליווה אותנו לאורך חלק מכובד מהדרך.
טיילת מצפה לשלום
להגיע אל מצפה השלום המליצה לי חברתי מלי אברמוביץ הטוריסטית.
דווקא ביום בו בחרנו לשים גלגלינו גולנה החליט אותו מזג עליו סיפרתי, לתת לנו לאורך רוב הדרך מופע ערפילים סמיך.
האתר נמצא בתחומי קיבוץ כפר חרוב לצד בקתות הנופש של המקום.
מדובר בנקודת תצפית ממנה נשקף נוף יפהפה לעבר הכנרת, שהחורפים האחרונים הטיבו איתה עד מאד והיא נראית למרחוק שלווה, תכלכלה ובוהקת, גם אם מגיעים למצפה כשערפילים מכסים אותה. השביל והטיילת נגישים לנכים ויש אפילו חנייה עבורם.
מהתצפית, גרם מדרגות תלול וירקרק שמזמין אתכם לרדת לעומקם של דברים אל שמורת סוסיתא. עקב עייפות יתר, החלטנו שלא להיענות להזמנתו המנומסת ולהסתפק במרפסת התצפית משובבת הלב והעין.
הגעה:- וייז יודע.
קוראי הוותיקים, שכנראה נשארו פעורי פה כששמעו שאני, שלא אוהבת לנהוג (בלשון המעטה) החלטתי לנהוג לגולן, יהיו מופתעים עוד יותר, כשיקראו שבחרנו לעלות לטיילת היפהפייה דווקא דרך הכביש המפותל והפסיכי משהו של כביש 98 מצומת חמת גדר. אירוע חד פעמי בעברי הקרוב.
ואם כבר הזכרנו את הכנרת, אתם מוזמנים לקרא על טיול סובב כנרת שכתבה מלי אברמוביץ וברשומה כנרת מיתרים אלפיים שם תוכלו לקרא על יער שוויץ, בית הקברות כנרת ועוד.
מאגר בני ישראל
מאגר "בני ישראל" הוא מאגר המים המלאכותי הגדול ביותר בדרום רמת הגולן. הוא נמצא בשטח הישוב חיספין. מחנים את הרכב ליד "יד שרה" ונכנסים בשער הולכי הרגל. צועדים עד שנתקלים בשלט שמכריז על סכנת טביעה. לא. זה עוד לא זה. פנו ימינה עם השביל בסופו גבעה. טפסו על הגבעה ותוכלו להשקיף דרך גדר גבוהה על מאגר המים העצום.
כשהמשכנו את טיולנו ראינו שלצד הדרך משמאלנו ישנם מספר רכבים חונים ודייגים יושבים מתבוצצים לגדות המאגר, שלא רחוק ממנו חורשה. הכביש כולו מסומן בפס הפרדה מלא ועל כן לא יכולים היינו להתקרב ולבדוק את החלק הזה של אותו המאגר. אם מגיעים היינו מצפון, יש להניח שהיינו מנסים להכירו מקרוב.
ואם אתם כבר בסביבה, אל תשכחו להיכנס ל שמורת אחו נוב היא על הדרך, בחיי.
מאגר בנטל
מאגר בנטל, שנמצא בסמוך לקיבוץ מרום גולן, נחשב לאחד המאגרים המלאכותיים הגדולים.
אמנם, יש המשתמשים במאגר כדי לטבול במימיו החמימים לעת פתיחתו של צינור זה או אחר, אבל אנחנו נסענו כדי לראות את כחול המים והשמים, ולא על מנת לטבול את הגוף או הרגלים. קובץ שלטי האזהרה ששם מתחנן שנתייחס אליהם בכבוד.
חונים בחניית עפר לא גדולה מידי ממש לצד הדרך ונכנסים דרך שער לצדו שלט לאמור "הכניסה אסורה⛔"…
אני, מיובשת שכמותי, רציתי להישמע להוראות השלט, אבל אז ראינו לא מעט מטיילים גם בקבוצות של בתי ספר, ובאנו גם אנחנו בשעריו.
אניעם
אניעם הוא מושב במרכז רמת הגולן כחמישה ק"מ מדרום מזרח לקצרין שהוקם בשנת 1978.
אנחנו הסתקרנו לבקר בכפר האומנים שממש בכניסה אל המושב. לפי מה שקראנו, חנויות האומנים שבו נפתחות בשעה 11 בבוקר ונסגרות סביב השעה שלוש.
עוד החלטנו, שאנחנו מאד רוצים לבקר ב"קפה לשבט" ולשבת לספל קפה ונלווה.
מדובר במדרחובצ'יק קטון וציורי שרוב חנויותיו היו סגורות.
חבל, דווקא התחשק לי להוציא אי אילו מעות על חידושים והמצאות.
קפה לשבט
מספיק השלט על הדלת, כדי לספר את סיפורו של המקום הקסום הזה.
מדובר במיזם שכולו של בני נוער. הם מתחזקים את המקום, הם אלה שמחליטים על תפריטו ואף טורחים סביבו ומתקינים אותו. הם שמכינים ומגישים. יצירות האומנות שבמקום, כולן מעשי ידי בני הנוער. ביקשתי רשות לצלם. אני מקווה שהצילומים מצליחים להעביר ולו רק מידה קטנה מקסמו של המקום.
והיה ואשוב לעשות מעשה ואגיע לאזור, אין ספק שנכנס ל קפה לשבט לשאוב קסם מהמקום לצד ספל קפה מעולה וסנדוויץ טעים.
חבל שגם אחרי שסיימנו להרוות צימאון ולשבוע, עדין היו רוב החנויות סגורות ומסוגרות.
ואם אתם כבר בסביבה כמובן שאני ממליצה בחום על ביקור במפל עיט היפהפה
פארק מאגר עורבים
מגרש חניה נוח וממנו שביל נגיש שיורד אל חורשת אקליפטוסים זרועה בשולחנות פיקניק, כולל שולחנות נגישים, מספר מתקני שעשועים לילדים ופסלי בזלת מקסימים, לאורך זרזיפו של נחל צר. למרות שהחורף היה גשום, ואף ביומיים שלפני הביקור שלנו במקום המטיר האביב ממטרים מרשימים, לא נראה היה שהנחל התרשם.
שני גשרונים מתוקים מאפשרים מעבר מעל הזרזיף הצר מובילים אל עבר בריכה נאה שרובצת להנאתה לפני שרידי ארמון האמיר, שנבנה במאה ה-19 על ידי האמיר מחמוד פעור, כארמון הקיץ שלו.
אם קודם לכן ציינתי שהנחל לא התרשם מהממטרים שירדו, הרי שהשבילים סביב הארמון, המרשים חיצונית, ואותם אלה שאמורים להוביל אל המאגר/אגם התרשמו עד מאד.
קצרין – טיילת החצבים
השעה כבר הייתה שעת אחר צהריים ואני כבר הייתי עייפה לתפארה. למרות שחשבנו להסתובב ב קצרין ולבקר באי אילו אתרים שבה, ואולי אפילו לחקור את התכנות המגורים בה, בשלב הזה כבר היה ברור שאישית, אני מעדיפה את נופיו של העמק.
רצינו לבקר במפל קצרין אבל במקום מצאנו את עצמנו מהדסים קלות ועייפות בשביל החצבים.
פגשנו תורמוסים, כלניות יפהפיות וחרדונים. לאורכה של הטיילת פזורות מעין שוחות קסומות, פינות ישיבה מוצלות וספסלים.
במחצית הדרך נתקלנו בחבורת נערים שאמרו שאין טעם לרדת אל המעיין כי עכשיו הוא בקושי שלולית. רגלינו, שהיו כבר רפות, צרפנו אליהן את ידינו וויתרנו על המשך הירידה.
סוף דבר
תענוג לראות שפע מים, וחרמון מלבין באופק, אבל נראה לי שלהבא נתכנן טיול שיכלול מעט יותר גישה וקרבה אליהם ואל הטבע.
לסולדת נהיגה סדרתית כמוני – זה רעיון לא מבריק לנהוג 450 ש"מ ביום.
גם כשקמים מאחורי גלגל ההגה ופוסעים כה וכה…זה לא זה.
בשלב מסוים נדמה היה לי שרגל ימין שלי מחולקת לשלושה חלקים, כשחלק אחד כאב, אחד החליט שהוא נרדם והשלישי שהוא לא מכיר בקיומם של השניים האחרים.
הימים מתחילים להיות חמים יותר ויותר.
אנא, כשאתם יוצאים לטייל
הקפידו לאסוף שאריות הנאותיכם אחריכם.
הקפידו על שתיית מים, ומשיכת גופכם בקרם הגנה בלי מכות שמש והתייבשות
יש באמתחת "חמושה בעדשה" המלצות רבות נוספות לטיולים בארץ ואתם מוזמנים לחקור אותן כולן. לטייל, לחוות וליהנות.
לפוסט הזה יש 8 תגובות
תענוג היה לטייל איתך דרך לשונך הציורית והמושחזת ודרך צילומייך משובבי הנפש. ותודה רבה על הפרגון😍
🙂 תודה רבה על התגובה המהירה והמחמיאה
נהניתי מהכתיבה השנונה כתמיד, מהצילומים המרהיבים ומרעיון הטיול שלא היתי חושבת עליו בחיים. רשומה להתגאות בה.
🙂 תודה על התגובה ועל המחמאות
ניני איזה טיול מרהיב! בהרבה מהמקומות הללו אני מתכננת לטייל, ומאד מקווה לעשות כן. אני ממש לא מתכננת לנהוג ככ הרבה, גם לא אבי, ואני בטוחה שזו הזדמנות ללון באזור. תודה על השיתוף המצויין, נהנתי לקרוא ולראות את הצילומים הנהדרים, המרהיבים.
תודה רבה, ציפי:-) שמחה מאד שאהבת 🌹
אני מודה שאני לא מטיילת בארץ, ובמיוחד לא בגולן ספציפית (ובצפון בכלל) אחרי אי אלו טיולים שנתיים טראומטיים בחטיבת הביניים ובתיכון. חבל שבתי הספר לא מצליחים ללמד אהבת הארץ.
תמיד את יכולה להחליט, עבור עצמך, שאת לומדת את הארץ בעצמך 🙂