בקבוק עברי בחוף טנטורה

בשנת 1890 עלה יצחק חיותמן לארץ ישראל עליה חלם שנים רבות.
את רעייתו השאיר מאחוריו עד שימצא את המקום להתבסס בו. בקשתו להתקבל כפועל חקלאי בראשון לציון נדחתה והוא עבר למושבה רחובות שם היה מבין מקימי "אגודת העשרות" שבין מטרותיה הגנה על יישובי הסביבה.
חברי האגודה תכננו להתיישב בוואדי חאנין – נס ציונה אך התפרקה לאחר זמן קצר. הוא עבר לחדרה, חלה בקדחת ולפי המלצת רופאו עבר לזכרון יעקב. שם קיבל את הצעתו של דיזנגוף להצטרף אליו בניהול בית החרושת לבקבוקים.
יצחק חיותמן נשאר כמאסף, על מנת למכור את הציוד ולסגור את המפעל ואז עבר עם משפחתו למטולה והיה בין מייסדיה.
בשנת 1906 עבר לתל אביב והיה בין מקימי אחוזת בית.
חיים חיסין היה עיתונאי שכתב לעיתונות הרוסית. ובמשך השנים ששהה כאן, הוא שלח תיאורים בשם "מכתבים מארץ ישראל", על מראותיה וסיפורי אתריה.
הוא עלה לארץ עם הבילו"יים, ובראשית דרכו התגורר במקווה ישראל ויחד עם החבורה הוא עבר לעבוד כפועל בראשון לציון, השתתף בחפירת הבאר הראשונה ויש הטוענים שהקריאה, "מצאנו מים",
שעד היום מתנוססת על דגל העיר, פרצה מפיו משהגיע ראשון למים.
בהמשך הצטרף אל חבורת הבילו"יים שהקימו את גדרה.
בין יתר המקומות בהם ביקר חיים חיסין, ועליהם סיפר בכתביו, היה מפעל המזגגה אותו תיאר כמקום שמח ושוקק חיים. תיאר את ההוואי ששרר בין הפועלים, על תנאי המגורים הטובים שהיו שם. בקיצור, נראה היה שחיים חיסין התרשם.
בשל מצבו הכלכלי הקשה הוא עזב עם משפחתו חזרה לרוסיה ולמד רוקחות ומשם עבר לשוויץ שם השתלם ברפואה.  
חיסין חזר לארץ בשנת 1905 כמנהל הוועד הפועל היפואי של חובבי ציון ביפו.
הוא הצטרף לגרעין  מייסדי תל אביב – אחוזת בית, והיה רופא העיר החדשה.  
לתקופה קצרצרה אף שימש כיושב ראש ועד אחוזת בית. בפסיפס של נחום גוטמן לזכר גימנסיה הרצליה,  תוכלו לזהות את חיסין על חמורו.
דיזנגוף המנהל, חיותמן סגנו וחיסין העיתונאי  והרופא – היו בין בוני תל אביב.
וכך, כחוט השני שבין הרשומות, תוך ביקור במזגגה אחת טיילנו גם בגדרה, רחובות, ראשון לציון, טנטורה ואפילו גילינו "מי יבנה בית בתל אביב".