נווה צדק - בית רוקח
הימים החורפיים, שעטו עלינו כעל מוצאי שלל רב, שולחים אותנו למקומות מסתור. לטעמי, אין מקום מסתור נפלא ומרתק יותר מביקור במוזיאון.
אבל רגע לפני שאני משגרת אתכם אל הנפלא והמתוק, אני מבקשת לפתוח את פי ולצעוק.
אני מבקשת לזעוק על חדלון פושע והזנחת מבנה היסטורי בנווה צדק.
על בית רוקח המשגע סיפרתי לכם ברשומה נווה צדק וחברים . המבנה, שנבנה בשנת 1887, שימש במשך שנים רבות כביתו של שמעון רוקח והיה אחד המפוארים בשכונת נווה צדק.
המבנה, נתרם על ידי משפחתו לבני ברית על מנת שישרת את הציבור, ואכן, למשך מספר שנים בודדות פעלה במקום ספרייה. (אזכור קלוש, אך יפהפה יש לפני הבית עד היום, בדמות כוננית ספרים קטנה ועליה ספרים לרשות הציבור) עם השנים החליטו בבני ברית, מסיבות השמורות איתם, שאין להם יותר צורך במבנה היפהפה והם זנחו אותו לאנחות ולהזנחה. עיריית תל אביב מצדה , לא טרחה לקחת ולעשות בו מעשה שימור וטיפוח.
הייתה זו נכדתו של רוקח, הפסלת לאה מג'רו מינץ שעשתה מעשה, רכשה את המבנה ושיפצה אותו באופן עצמאי. בחלק ממנו היא התגוררה ואת חלקו האחר, כפי שתכננו בני המשפחה לעשות מבראשית, הפכה למוזיאון לתולדות נווה צדק וגלריה לאומנות.
פסליה היפהפיים היו מפוזרים במקום והעניקו לו חיים וחיות שאין דומה להם. הם היו שותפים לכל דבר ועניין, להתנהלות המקום המרשים.
ויהי ערב ויהי בוקר….וזה המראה שנגלה לעינינו…זוג פסלים בודדים מסתתרים מבוישים בין ענפי השיחים ופתחים חסומים, אטומים עם אזהרת סכנה.
אין אני יודעת איפה נמצאת היום לאה מג'רו מינץ. ובשום מקום לא הצלחתי למצוא ולו גם שמץ מידע על התוכניות לשיפוץ ושימור המבנה היפהפה.
ברשומה "מי יבנה בית בתל אביב" סיפרתי על ראשית ימי העיר ועל חורבן גימנסיה הרצליה. פתחתי אותה בציטוט איתו אני בוחרת לסיים את הפרק הזה ברשומה הזו:-
"העתיד הוא מאה אלף חוטים, אך העבר הוא אריג שאי אפשר לטוותו שוב"
מוזיאון נחום גוטמן
גם המבנה בו שוכן כיום מוזיאון נחום גוטמן הוקם בשנת 1887 והוא בעל היסטוריה מרתקת.
גם הוא ננטש ונזנח לאנחות וגם מעליו רחפה החרב המתהפכת, זו שנוגסת בשיניה בכבוד עברה של עיר, של מדינה. הוא ניצל. הוכר כמבנה לשימור, שופץ ובהמשך הפך לבית חם לעזבונו של נחום גוטמן. בשנת 2009 צורף אל המוזיאון, כאגף נוסף מבנה ששימש כנקודת משטרה בתקופת התורכים והבריטים. לפני כשנתיים הוקם גשר המחבר את שני אגפיו.
על גן ורוחות כדים
כן, זוכרת שכבר המלצתי בעבר לבקר במוזיאון נחום גוטמן, אבל בכל פעם מחדש המוזיאון הקסום הזה מצליח לשובב את נפשי.
בקומת הקרקע תוכלו לחזות בתצוגת הקבע החדשה והקסומה של נחום גוטמן. באיורים שעשה ל"דבר לילדים", ציור משגע של רחוב אלנבי ובו תוכלו לראות עוד מבנה שנהרס לטובת…לא יודעת לטובת מה…
העבודות בתערוכה תלויות בצורה מרווחת, כזו שמאפשרת לעמוד בנחת ולהתבונן ואפילו לתת קפיצה דמיונית אל תוך כל אחת מהן. חלק מהתצוגה מתוכנן כך שיאפשר תערוכות מתחלפות. קומה של קסמים ונפלאות
הגן של הדברים
בקומה השניה, תערוכת יחיד יפהפייה ומעוררת סקרנות של מיטל כץ-מינרבו.
קחו את הזמן, הביטו טוב במוצגים. בכל אחד מהם תוכלו למצוא סיפור קטן ויחד הם מציגים עלילה שלמה. אני לא יודעת, באמת שלא, אם התחושות והסיפורים שעלו בדמיוני תואמים את כוונותיה. כעובדה, בכל פינה מצאתי סיפור, וכציידת סיפורים אני חייבת להודות שהייתי מרותקת.
התערוכה תוצג עד מאי 2022
רוחות כדים – פסלי החרס של נחום גוטמן
הזדמנות לעבור במסדרון, המקשר בין שני אגפיו של המוזיאון.
"בשנת 1968, הצייר נחום גוטמן עבר ניתוח בעיניו ולא יכול היה לצייר. הוא חיפש תחום יצירה שלא יאמץ את עיניו, והחל ליצור פסלונים בחומר. הפיסול משך את ליבו ולזמן מה הפך לאפיק היצירה המרכזי שלו, גם לאחר שראייתו שבה".
פרוע, נושם, חי. אין שום ניסיון נראה לעין להיות מדויק ולהחליק את פני החומר. ככה, כמו שהוא, תחת ידיו של נחום גוטמן, קמות להן דמויות וכל אחת מהן וכולן יחד מספרות סיפור.
אופן הצגת הפסלים, והמוזיקה המלווה את התערוכה, תורמים תרומה משמעותית להתרגשות שמעוררת ההתבוננות בפסלים.
התערוכה תוצג עד 30 לאפריל.
המוזיאון נגיש
אני לא יכולה לסיים את הרשומה הזו בלי להביע תקווה ומשאלת לב,
מי ייתן ובית רוקח ינצל, ישוחזר וישוב ויהיה בית למוזיאון תולדות נווה צדק
ולפסליה הנפלאים של לאה מג'רו מינץ.
לתפארת נווה צדק ולתפארת עברה המרתק.
לפוסט הזה יש 4 תגובות
איכשהו יש לי תחושה שלאף אחד בתל אביב לא ממש אכפת ממה שלא משלם ארנונה גבוהה כדוגמת ההיי טק או העשירים בגורדי השחקים היוקרתיים. אני חושבת שחוסר האכפתיות בשימור ציביון העיר העברית הראשונה מתבטא גם בחוסר שימור בתים, אבל גם בחוסר שימור אוכלוסייה מגוונת ומעניינת.
גם אני מסתובבת עם התחושה המאד קשה הזו. והתסכול הוא נוראי.
לא ידעתי שבמוזיאון נחום גוטמן מתקיימות גם תערוכות מתחלפות. אחרי שהיתי בו פעם אחת לא מצאתי לנכון לשוב והנה מסתבר שכדאי להכנס לבדוק.
כל הכבוד לך ניני שאת בלתי נלאית
🙂 תודה תמר. מוזיאון גוטמן מפתיע ומרגש בכל פעם מחדש והתערוכות שבו תמיד מיוחדות במינן. ממליצה