על מבנים וקשרים בתל אביב
תימן מממוקמת בדרום חצי האי ערב, חלק מיבשת אסיה. מבחינת שטחה, היא המדינה השנייה בגודלה בחצי האי ערב. ההיסטוריה הארוכה של תימן רצופה בכיבושים שונים, בשל מיקומה המוצלח בין הודו לאפריקה, ורוב עיסוקם של תושביה היה במסחר ובחקלאות (חלקים ממנה גשומים שלא כמרבית חצי האי המדברי).
עוד בחייו של מוחמד, בשנת 628, הגיע האיסלאם אל תימן והפך אותה לסוג של פרובינציה מנותקת בתוך הצי האי. לאחר מותו של מוחמד, המשיכו לשלוט שם חליפים אסלאמיים ואז נכבשה על ידי העותומנים ששלטו בצפון תימן עד מלחמת העולם הראשונה.
על חלקה הדרומי, החל משנת 1832 שלטו הבריטים.
למרות שתימן היא אחת, הרי שמאחר והייתה אז מפוצלת לשתי פרובינציות שונות בעקבות שולטים שונים, הוחלט להפריד אותן, שמית לפחות, לשתי ישויות מדיניות שונות – תימן הצפונית והדרומית.
ב-1990 בוטלה ההפרדה והוכרזה הרפובליקה של תימן.
את פרובינציית עדן, שבדרום המדינה, חמדו לא מעט על שום מיקומה המשובח על מפרץ עדן, ובשנת 1850 נעשתה לנמל חופשי.
על יהדות עדן
על פי המסורת, נראה שהיהודים הראשונים הגיעו לעדן עם חורבן בית ראשון. ישנן עדויות כתובות שמספרות על קהילה יהודית שם במאה העשירית. הם עסקו בסחר בעיקר עם הודו, וזכו לשגשוג כלכלי ותרבותי, כשמקצוע הצורפות מככב.
במהלך השנים חוותה הקהילה היהודית בעדן גזירות, פרעות, ושפל כלכלי, שגרמו לתנודות גדולות במספר היהודים במקום.
עם הפיכתה של עדן לנמל חופשי החלה הגירה משמעותית מרחבי תימן אליה, מספר היהודים בקהילה עלה בהתאם ומאחר והקשר שלהם עם השלטון הבריטי היה טוב הם זכו לתפקידים מתפקידים שונים והקהילה צמחה.
היו בה כ 15 בתי כנסת, בתי ספר לבנים ולבנות ולקראת סוף המאה ה 19 החלה בה גם פעילות ציונית, שהגיעה לסוג של שיא לקראת שנות ה- 30 של המאה ה 20. אז גם נפתח בעדן משרד עלייה והחלה העלייה מעדן לארץ ישראל. עם הכרזת האו"ם, על הקמת מדינה ליהודים בארץ ישראל, אירעו בעיר עדן פרעות, בהן נרצחו ונפצעו כ-150 יהודים, שלא זכו להגנה מהשלטונות הבריטים.
מרבית הנותרים רוכזו במחנות בתנאים קשים, ולבסוף הועלו ארצה במספר שלבים במסגרת מבצע "כנפי נשרים", בו הועלו ארצה כ-50000 מיהודי תימן כולה. בעדן נותרו כ-300 יהודים שעזבו את עירם מיד לאחר מלחמת ששת הימים, רגע לפני שהבריטים עזבו אותה. רוב רכושם נשאר מאחוריהם, ובזאת בא הקץ על המושבה היהודית במקום.
בית הכנסת "קול יהודה"
נבנה בתל אביב, ברחוב לילינבלום 5 בשנת 1938, עבור קהילת העולים מעדן, על מנת שיוכלו להמשיך ולהתפלל בנוסח אותו הכירו.
הוא הוקם על קרקע שנרכשה בשנת 1925 על ידי יהודה מנחם משה שהיה נשיא קהילת יהודי עדן, והיה אחד ממקימי בית הספר לבנים שהיה שם.
בני המשפחה בנו עוד מספר מבנים לא מבוטל בתל אביב ובהם בית נתנאל באלנבי 82 וקולנוע אסתר בכיכר דיזנגוף בשנת 1935 – ועליו בהמשך הרשומה.
במשך שנים רבות שימש בית הכנסת כמרכז התכנסות לבני קהילת יוצאי עדן שהתגוררו בשכונת "מחנה יוסף".
בית מורשת יהודי עדן
החל משנת 2011 שוכן בקומת הקרקע של הבניין "בית מורשת יהודי עדן".
מוצגת בו תערוכת קבע מרתקת ומרשימה של צילומים מקוריים, מסמכים נדירים, ספרים, פריטי לבוש וחפצים, שמנסים לספר את סיפור קהילת יוצאי עדן.
על הקמת בית מורשת יהודי עדן אחראי ההיסטוריון והיזם דני גולדשמיד, נכד נכדו של יהודה מנחם משה.
בית הכנסת מוקם בקומה השנייה של המבנה.
את המבנה תכנן האדריכל הידוע יהודה מגידוביץ', והוא מיועד לשימור.
מלון בוטיק "סינמה", לשעבר קולנוע "אסתר" המיתולוגי
הקשר נוסף ליהדות עדן, הוא בנין קולנוע אסתר שנבנה בשנת 1939.
אסתר ומשה נתנאל עלו לארץ בשנת 1924. יחד עם בני משפחתם, (ובהם בני משפחת יהודה מנחם משה) הקימו בתל אביב יותר מ 20 מבנים (שרובם הוכרזו כבתים לשימור), וביניהם גם את בית הקולנוע שקרוי על שמה של אם המשפחה.
בבית הקולנוע היו 1000 מקומות ישיבה, כשביציע תאים לפרנסי העיר ובהם כורסאות שכיום מאכלסות את לובי המלון.
קולנוע אסתר היה המבנה הראשון בארץ בו הותקנה מערכת מיזוג אויר מרכזית. בשנים הראשונות שימש אולם הקולנוע גם כבית לכנסים פוליטיים שונים ואפילו כבית כנסת בחגים.
בשנת 1998 הוסב הבניין לבית מלון בשם מלון סינמה.
מבנה הבאוהאוס המדהים, פרי עבודתו של האדריכל יהודה מגידוביץ' האגדי, עבר עבודות שימור מוקפדות ומעוררות הערכה והשתאות.
תוך הקפדה על שימור מראהו החיצוני של המבנה, כשהעבודה כולה נעשית בתוך המבנה פנימה, נבנו קומות המלון כלפי מעלה, תוך שימוש עקבי בעמודיו ופתחיו של המבנה המקורי.
לובי הכניסה, מדרגות השיש וחלל חדר המדרגות של הקולנוע, יחד עם המעקה היפהפה שלצדם שומרו, כמו כן נתלו מחדש הנברשות המקוריות, החלונות הבלגיים המקוריים ועוד.
המקום פורט פריטה עדינה ומרגשת על מיתרי הנוסטלגיה. פה ושם פזורים כסאות העץ עליהם ישבו בבית הקולנוע, מקרנים ומצלמות ישנות.
על קירותיו כרזות ישנות של סרטים וצילומים וגזרי עיתונים ממוסגרים. כל המקום כולו מכבד הן את חלוצי תעשיית הקולנוע בארץ והן את סגנון הבאוהאוס.
מגג המבנה ניתן להשקיף לעבר כיכר דיזנגוף, המזרקה המחודשת וקולנוע חן הותיק.
* אחד מיזמי המלון הוא דני גולשמיד, נצר לקהילת יוצאי עדן וליזמי המלון והוא הדריך את הסיורים בשני האתרים, במסגרת בתים פתוחים בתל אביב 2019.
לעיון וקריאה נוספת ברשומות על תל אביב:-
בתים יפים בתל אביב – נחלה בדרך למנוחה
מי יבנה בית בתל אביב
בכל זאת יש בה משהו – בתים יפים בתל אביב
תל אביב הקטנה, חולות אדומים, ביאליק אחד ועוד קצת
לטייל בשדרות
טיול בשוקכרמל – בין קולות צבעים וריחות
מכיכר המושבות – לכיכר הכנסת
מדרך יפו ועד הדרך אל הים
המושבה האמריקאית גרמנית
נווה צדק וחברים
בעקבות הטמפלרים
