גלויה מירושלים
מטרת הנסיעה, הייתה לראות את הדגמים של קונרד שיק בכנסיית המשיח.
החלטנו לפני כן לשוטט מעט בירושלים.
חלק מהמקומות אליהם ביקשנו להיכנס היו סגורים, למרות שבאתרי האינטרנט שלהם הופיעו שעות פתיחה. לשמחתנו, כנסיית המשיח והמוזיאון הקטון והמקסים לצדה, היו פתוחים והטיול שלנו השיג את מטרתו.
הכניסה למקום ללא תשלום, והיא עוברת דרך בית הקפה. את פנינו קבלה נינה, שהעניקה לנו סיור והסברים ברוחב לב וחיוך חם.
כנסיית המשיח היסטוריה (בקטנה)
מיכאל שלמה אלכסנדר היה בנו של רב. ובעקבות אביו הוסמך גם הוא לרבנות. שנתיים לאחר שמונה לחזן ושוחט באנגליה, נתקל בארגון המסיונרי של הכנסייה האנגליקנית, והמיר את דתו.
הקהילה היהודית הוקיעה אותו והדיחה אותו ממשרותיו.
הוא החל ממלא תפקיד כשליח מסיונרי בדנציג שברוסיה, שם לימד עברית, ולאחר מספר שנים הפך לפרופסור מן המניין ב קינגס קולג' לונדון, שם לימד בין השנים 1831-1841, תרגם לעברית ספר תפילה משותפת והאמין שעם ישראל כולו, ישוב לארץ המובטחת.
בסוף 1841 הוא הוסמך לבישוף ונשלח לירושלים כדי לייסד בה את הבישופות הפרוטסטנטית, ותוך התחייבות לפתוח מכללה לחינוך היהודים והנוצרים ברוח הכנסייה האנגליקנית.
מאחר והגיע אל מצב לא קיים, החל עוסק במרץ בעבודה המסיונרית, ובבניית הכנסייה ובית חולים מודרני לצדה, שלימים הועבר לרחוב הנביאים.
לא מעט עיכובים ומכשלות עמדו בדרכו. פוליטיות ודתיות מצד השלטונות העות'מאנים, מציאת בנאים (הוא נאלץ לייבא בנאים ממלטה), אך בסופו של דבר הושלמה בנייתה ב 1849. הוא עצמו לא זכה לראות את הכנסייה עומדת על תילה, מאחר ונפטר בפתאומיות ב 1845
הכנסייה
מראשית דרכה של CMG הייתה מטרתה המוצהרת של הכנסייה – להזכיר לנוצרים את חובם לעם היהודי. ולהפיץ את אמונתם שהנצרות בנויה על יסוד ההבטחה הבראשיתית לאבות ושהעם היהודי ישוב אל הארץ המובטחת. לדעתם, אמונתם היא שתזרז את שובו של העם היהודי אל ארץ אבותיו.
המבנה הניאו הגותי מזכיר יותר בית כנסת יהודי מאשר כנסייה. על הקיר המזרחי הפונה אל הר הבית, סמלים יהודיים וכתובות בשפת הקודש של דברי ישו.
גילה אמנם "צעיר" יחסית לכנסיות אחרות בירושלים, אך היא הכנסייה הפרוטסטנטית הוותיקה ביותר במזה"ת והראשונה שנבנתה בין החומות במאה 19, לאחר מאות שנים של איסור מוסלמי להקים כנסיות בירושלים.
הארכיטקטורה הייחודית והאמונה ששורשיה הם היהדות, זיכו אותה בתואר:-
"הכנסייה הפרוטסטנטית יהודית" והופכים אותה לאחת הכנסיות המיוחדות ביותר בירושלים.
הכנסייה משרתת את ה"יהודים מאמיני ישו" אשר חוגגים את החגים היהודיים והנוצרים וממשיכים להאמין שהברית החדשה מבוססת על הדת היהודית.
במתחם מוזיאון קטן ומקסים ובתוכו מספר דגמים של קונרד שיק, בית הארחה צנוע, בית קפה וחצר יפהפייה שלפתחה שלט "חצר תפילה"
כתובת:- הפטריארכיה הארמנית 55, ירושלים סמוך מאד לשער יפו.
חצר התפילה בכנסיית המשיח
קונרד שיק - האיש והדגמים
קונרד שיק נולד בשנת 1822 בדרום מערב גרמניה.
בגיל 14 החל עובד כשוליה במלאכה ובמכונאות. בשנת 1842, הצטרף כצליין לירושלים, במסגרת מערכת חינוך מיסיונרית, אשר שילבה לימוד תנ"ך עם עבודת הכפיים וההכשרה במלאכות אומנות שונות.
שנה לפני שנשלח לירושלים, התבקש שיק ליצור דגם של המשכן כדי שישמש ככלי עזר להוראה עבור המיסיונרים שנשלחו לירושלים. הוא ישב וחקר את הספרות שהייתה קיימת אז ובעזרת מחקרו זה, בנה את הדגם הראשון מעץ ומבד.
לדגם היו חלקים ניידים – על מנת לאפשר את התצוגה הפנימית שלו. על פי המונוגרפיה שפרסם ב 1896 הניסיון הראשון הזה – הוא שעורר בו את הרצון להמשיך ולבנות דגמים נוספים של המקומות הקדושים בירושלים.
השען שהפך למורה
כהכנה לקראת נסיעתו לירושלים התבקש שיק לעבור הכשרה כיוצר שעונים בכלל ושעוני קוקייה בפרט. מלאכה שאז לא היו בעלי מלאכה בירושלים שהתמחו בה, וצריך היה למצוא דרך להתפרנס בכבוד. הוא נשלח לסדנה ביער השחור ולמד במשך מספר שבועות איך מייצרים שעונים, חלקי שעונים, איך מחשבים את גודל גלגלי השיניים ומתאימים אותו למנגנון השעון וכו'.
כשהגיע לירושלים פתח חנות קטנה לתיקון וייצור שעונים.
מחסור בציוד מתאים וחומרים מתאימים לצד חוסר ביקוש, אילץ אותו לוותר על חלומו להקים את בית החרושת הראשון לשעונים בירושלים ולעבור לייצור ומכירת חפצים יומיומיים ונדרשים יותר.
לאט הפך למפורסם בכישוריו וכישרונותיו והוא נקרא לשמש כמורה במוסד חינוכי שהוקם על ידי "החברה הלונדונית לקידום הנצרות בקרב היהודים". בית ספר שמטרתו ללמד את המיסיונרים ואת התושבים המקומיים כישורים טכניים, בניה, נגרות ועבודות יד.
עד מהרה הפך למנהלו של המוסד והצליח ליצור קשרים ושיתופי פעולה ארוכי טווח עם הארכיאולוגים של "הקרן לחקר פלסטין". קשרים אלה תרמו רבות לידע העצום שהוא צבר על הטופוגרפיה, הארכיאולוגיה והתיאולוגיה של ירושלים.
הוא המשיך להרחיב את אופקיו והחל עורך סקרים ארכיאולוגיים וטופוגרפיים, לתכנן מבנים וליצור דגמים – על פי הרישומים הטופוגרפיים אותם צייר, של ירושלים ואתרי הדת המרכזיים שבה. חלק מהדגמים – נשלחו לאירופה וזכו להערכה והתלהבות.
הכשרתו המוקדמת הייתה כאמור של אומן ובעל מלאכה, הבונה חפצים שכיום מסווגים אותם כ"אמנות שימושית", וכדי ליצור את המודלים האדריכליים המפורסמים שלו, של האתרים הדתיים בירושלים, זקוק היה לאותו ידע ראשוני אותו רכש בצעירותו ואותו העביר הלאה במסגרת בית הספר.
סכסוכים סביב כנסיית הקבר
ההזמנה הראשונה לבניית דגם משיק – בירושלים, התעוררה בשל הסכסוכים הטריטוריאליים הדתיים של אותה התקופה.
מחלוקת על הבעלות על כנסיית הקבר והמבנים סביבה.
למשך זמן מה הייתה הסכמה שבע"פ בין הקהילות השונות, היהודיות, המוסלמיות והנוצריות, שגובשה על ידי נציגי הקבוצות והרשויות העות'מאניות בעיר. ההסכמה הכתיבה מי הבעלים של כל חלק במתחם, מי יכול ומתי להשתמש בחלקיו השונים.
באמצע המאה התשע עשרה, החלו להתעורר מחלוקות קשות על חלוקת הבעלות במתחם הקבר.
המחלוקות הללו התגלעו בעיקר בין העדות הנוצריות השונות והרשויות המוסלמיות, והן הובילו לא אחת לסכסוכים אלימים.
במהלך תכנון שיפוץ בכנסיית הקבר, בתחילת 1860, החליט מושל ירושלים העות'מאני, סורייה פאשה, כי הפתרון הטוב ביותר לפתרון הסכסוך, יהיה בניית מודל אדריכלי של המתחם. מטרתו הייתה לאחד את ההסכמים שבכתב ובעל פה – לתרשים תלת ממדי מדויק.
הדגם הראשון
קונרד שיק נבחר לבנות את הדגם, שכלל רק את חלקו העיקרי של מתחם כנסיית הקבר. בניית הדגם הושלמה בשנת 1862.
עד מהרה החלו גורמים נוספים מהכנסייה הרוסית, הפטריארכיה הארמנית ועוד, להזמין אצל שיק דגמים נוספים, שיכללו את כל הכנסייה והמבנים סביבה.
26 דגמים נוספים של כנסיית הקבר בנה שיק ורבים מהם שוגרו לאירופה.
הדגם הראשון שיוצר בשנת 1862, עשוי כולו עץ והוא צבוע בצבעים שונים המייצגים את העדות הנוצריות השונות, צהוב לארמנית, כחול ליוונית, לבן לרכוש משותף ועוד.
יש הטוענים שמשום שקונרד שיק נחשב לאומן מיומן ביותר, הדגם הספציפי הזה נחשב לגס, אך עלינו לזכור שהוא אמור היה לשמש לפתרון סכסוך ולא להיות יצירת אומנות המוצגת בתערוכה זו או אחרת. את הדגם ניתן לפרק כדי לבחון את חלקיו בנפרד ולראות את חללי המתחם השונים. וככזה מילא לחלוטין אחר מטרתו. המחשת חלוקת הנכסים.
הזמנות לדגמים הבאים
בשנת 1872, פנו אל שיק השלטונות העות'מאנים בירושלים בבקשה לבניית שני דגמים נוספים של אתרים דתיים חשובים:
הר הבית וכיפת הסלע. מוקד הסכסוך המרכזי.
לשיק ניתנה גישה חופשית למתחמי הר הבית כולם כולל החללים התת קרקעיים שלהם לא ניתנה גישה כמעט לאיש. הוא ערך במקום סקרים ארכיאולוגיים שונים, חקר את ההיסטוריה של המקום, החל מהמקדשים היהודיים וכלה בהקדשים המוסלמים ולאחר שסיים את מחקרו רב השנים בנה שני דגמים שנשלחו לאקספו וינה.
בעקבות שני הדגמים הללו בנה דגם עץ גדול ומשוכלל של כל הר הבית שגם לו חלקים רבים שניתן לפרק.
חלק מדגמי האתרים הקדושים של ירושלים של קונרד שיק נשלחו לאירופה הוצגו בתערוכת אקספו בוינה, בסופו של דבר, חזרו לירושלים. דגמים אחרים נמכרו למוזיאון הרווארד ויש גם דגמים שעד היום לא יודעים את מקומם.
גם הדגמים שחזינו בהם, כמעט ואבדו לנצח, הם התגלו תוך כדי שיפוצים והיו מפורקים וכמעט הושלכו ככלי אין חפץ, עד שאי מי הבין טיבו של האוצר שנתגלה
מתחם כנסיית המשיח
קונרד הארכיטקט
זרם של מיסיונרים אירופיים ומוסדות דתיים וארכיאולוגיים הביא לתנופת בנייה בירושלים
ולמרות ששיק היה נטול הכשרה רשמית כאדריכל, נראה היה שבניית המודלים שלו, יחד עם עמדתו רבת הכוח בשל החיבור ההדוק למוסדות המסיונריים השונים, אפשרו לו להתמודד ללא כל הכשרה ותעודה רשמית, על בנייה ועיצוב בניינים עבור לקוחות שונים. לקראת סוף ימיו כבר זכה לתואר "אדריכל".
בבנייניו של שיק בירושלים השתמשו בטכניקות בנייה שהיו נפוצות בדרום גרמניה תוך שימוש בחומרים מקומיים ומיובאים שהשפיעו על עבודתם של אדריכלים מקומיים אחריו.
קונרד שיק פרסם מונוגרפיה בת 360 העמודים, "על בית המקדש בירושלים והר הבית של ימינו". בה הוא מסכם עשרות שנות מחקר ומציג רבים מדגמי הר הבית שיצר.
בשלב הזה כבר היה לקונרד שיק מקום של כבוד ועמדה נחשבת הן בקרב אדריכלי העיר והן בקרב הארכיאולוגים שחפרו בה. למרות שהיה נטול הכשרה רשמית באדריכלות, בניית המודלים גרמו לו לביטחון רב ביישום הידע שצבר בפרויקטים אדריכליים בקנה מידה קצת שונה מהדגמים שיצר.
הוא היה כנראה אדם, שבכוח קסמו והידע שצבר הצליח להיות חלק מפרויקטים חשובים למרות היותו אוטודידקט נטול דיפלומות רשמיות.
עד כאן גלויה מירושלים של פעם
מקווה שניהנתם והסתקרנתם.
לפוסט הזה יש 7 תגובות
ניני תודה על הטיול במקומות מקסימים ולא מוכרים מבפנים, לי. אשמח לטייל שם, הכנסייה נראית ככ יפה, ממש חובה לראותה.
תודה רבה, ציפי. המקום מיוחד והגן שלו מקסים. שמחה שאהבת
מ ר ת ק. כל פעם שאני חושבת לעצמי שכבר אין מקומות חדשים לגלות את מגלה שיש מה לגלות… מקום שלא שמעתי עליו, אמן שלא שמעתי עליו ועכשיו התעוררה הסקרנית שבי.
תודה רבה, תמר. 🙂
זאת גלויה יפה ומסקרנת במיוחד מירושלים. הסיפור מרתק. לא שאבין אי פעם את האמונה הפרוטסטנטית לגבי תפקידו של העם היהודי אבל זה מעניין וגם אופטימי.
שמחתי להכיר ומקווה גם לבקר במקום.
תודה זיוה. אולי זה חלק מהענין, לא להבין אמונה, אלא פשוט לקבל שיש סוגים שונים של אמונות ולהמשיך ולהיות מסוקרנים:-)
טוב שיש נוצרים שמוצאים לנכון לזכור את חובם לעם היהודי ולא רק לראות בנו אשמים. גלויה מעניינת ביותר.