טיול על מדרכות תל אביב
בכל פעם שאנחנו מבקרים בעיר אירופאית אני מתרגשת, באמת ובתמים, מהידיעה שמבנה המלון בו אנחנו מתאכסנים, המוזיאון בו אנחנו מבקרים או סתם מבנה שנקרה ברוב טובו על דרכינו, הוא בן מאות שנים. עומד על תילו זקוף וגאה וממשיך לתפקד. פה, בארץ חמדת אבות, לא מקפידים בכבוד המבנים, וכאן לא מדובר במאות שנים, לכל היותר נאמר, עד 120.
תיירת בתל אביב
גילוי נאות. אני לא מחובבות הקרת הרועשת הזו. אבל אני כן חובבת ארכיטקטורה. במשך השנים, בכל פעם שהגעתי אל העיר, צילמתי את הבתים שאהבתי. במשך השנים גם שמחתי מידי פעם לראות שחרב ההרס הומרה בידו האוהבת של השימור.
כדרכה של המדינה הזו, שתרבות השימור לא בראש מעיניה, רוב המבנים שתראו כאן, עמדו אל מול סכנת הבולדוזר שיעלה עליהם לטובת מפלצות זכוכית נושקות שמיים. לקח זמן לפני שמישהו התעורר והחליט שהמבנים ראויים לשימור ולכבוד.
ברשומה נחלה בדרך למנוחה, סיפרתי לכם על מתחם נחלת בנימין, בו אוחדו מספר רחובות למדרחוב. ברשומה מי יבנה בית בתל אביב סיירנו בין בתים נפלאים מאלנבי מערבה וביכינו את אבדנה של הגימנסיה.
הפעם בתים נפלאים מאלנבי מזרחה.
הבניין עם שלוש הכתובות
אחד העם 31 פינת יבנה 21 פינת קרל נטר 10 – מהמעט שהצלחתי לדלות מדובר היה במבנה שלא זכה לתווית "ראוי לשימור" ובכל זאת שופץ ואוחד עם מבנים לצידו, ויחד יצרו תוצאה יפה ונעימה לעין (לטעמי).
על דופן המבנה בחזית הפונה למפגש הרחובות יבנה ואחד העם לוחית לזכר שניים מיושבי הבית בעבר.
אחד העם 33 פינת קרל נטר
אחד העם 33 פינת קרל נטר – לא מצאתי חומר. אשמח מאד להשלמות. הוא פשוט יפה להפליא לטעמי.
בית הנביאים – בית קצמן אחד העם 35
בית הנביאים – בית קצמן אחד העם 35 – נבנה בשנת 1924 בתכנונו של האדריכל יוסף מינור. ב-1993 נהרס הבניין ונבנה מחדש אולם שמרו על חזיתו המסוגננת עם הקשתות והמדליונים עם דמויות נביאים.
בית הספר אחד העם אחד העם 37
בית הספר אחד העם אחד העם 37 – נבנה בשנת 1924 כ"בית הספר העירוני", אולם לאחר שהוענק לאחד העם תואר אזרח כבוד של העיר, בשנת 1924, הוסב שמו של המבנה ל"בית הספר אחד העם".
לוחות קרמיקה, שנוצרו בסדנאות בית הספר לאמנות "בצלאל", בחזיתו. בתחילת שנות ה-80 קם איום הבולדוזרים גם על המבנה היפהפה הזה, אולם בעקבות מחאות הוחלט על שימורו וכיום הוא משמש את רשת בתי הספר החרדית – "בית יעקב".
אחד העם 41
אחד העם 41 –- נבנה בשנת 1920 כמבנה למגורים בעל שתי קומות וגג רעפים. עד לשיפוץ שכן במקום בית דפוס ששייך היה לבעלי המקום. בשנת 2013 הוא עבר שיפוץ ושימור במהלכו הוספה לו קומה
בית נושא חן
בית נושא חן – אחד העם 45 פינת נחמני–נבנה ב 1925 כבית מגורים. צורתו מיוחדת מעוגלת שמקנה לפינת הרחוב רכות. בשנות הארבעים נמכר לחברה לניהול בתים שביקשה להרוס אותו, ומשלא יצאה תכניתם אל הפועל נמכר לחברת הסנה, שהשאירה אותו נטוש עד שבמחצית שנות השמונים של המאה הקודמת נרכש על ידי משפחת ציפורן שהחליטו לשפצו. עבודות השיפוץ והשימור נסתיימו בשנת 2015
אחד העם 48
אחד העם 48 – נבנה בשנת 1924 לא מצאתי פרטים נוספים.
בית אופטולקה-מני
אחד העם 66 פינת בצלאל יפה 7 – בית אופטולקה-מני נבנה בשנת 1932 שימש במשך שנים רבות את הנהגת תנועת השומר הצעיר. יחד עם המבנה שלצדו (בצלאל יפה 9 ושדרות רוטשילד 55 אמור להפוך לבית מלון אחד)
בית משה גרידנגר/בית ספר פיטמן
בלפור 38 פינת אחד העם 53 – בית משה גרידנגר/בית ספר פיטמן – סיפור שלם סביב מבנה יפה אחד.
הוקם איפה שהו בראשית שנות ה 20 כבית מגורים. בארכיון העירייה לא נמצאו כל מסמכים שהם הנוגעים לבית. לא שם האדריכל, לא תכניות בניה ולא שמו של האדריכל המתכנן. כן נמצאו מסמכים המעידים על כך שבשנת 1925 היה שייך לאדם בשם נחום וינרסקי. בשנת 1929 מכר מר וינרסקי את המבנה למשה גרדינר. במחצית שנות ה 40 מחלק מר גרדינר את הבית לשניים חלק ממנו הוא מעביר לביתו וחלקו השני נרכש על ידי זוג, שבשנת 37 פתח בו בית ספר למסחר בשם "פיטמן".
בשנת 1941 הגישו בני הזוג בקשות לשינוי מבני ותוספות בניה ורק בזכות הבקשה, שלוותה כמובן בתוכניות מבנה ואושרה, ניתן היה לפענח ולקבל מידע על התוכניות הראשוניות של הבית. שימור המבנה הסתיים בשנת 2015
בית רומנוב/ מלון אלברט/מלון נורמן
בית רומנוב/ מלון אלברט/מלון נורמן נחמני 25 (מזה צ'רנר וליאו אדלר) נבנה בשנת 1923 עבור חסיה ואיסר רומנוב. מבנה יפהפה בעל קווים ישרים ונקיים. עבר שיפוץ ושימור שהסתיים בשנת 2012
בית שפרן/מלון נורמן
בית שפרן/מלון נורמן –נחמני 23 נבנה בשנת 1925 כמבנה למגורים עבור משפחת פרידמן. שימש במהלך השנים כבנין משרדים. יחד עם בית רומנוב שלצדו הפך להיות למלון דה נורמן.
כתבה נהדרת של רוני דורי, למי שרוצה להרחיב תוכלו לקרא כאן
בית טורקלטאוב
בית טורקלטאוב – נחמני 22 זה כל מה שאני מצאתי אשמח לדעת עוד
בית הפגודה
בית הפגודה – נחמני 20 – 16 נבנה בשנת 1925 עבור מוריס בלוך. שילוב של אדריכל יפני אליו פנה בלוך עם אדריכל ישראלי יצרו את המישמש המעניין הזה. במהלך השנים עבר מספר שינויים והוא ידוע כבית המגורים הראשון בת"א שהותקנה בו מעלית בשנת 1935.
מונטיפיורי 32 פינת יבנה
מונטיפיורי 32 פינת יבנה שייך למשפחה עתירת נכסים בשם מיכקשווילי. עקב סכסוכי ירושה הבית עומד ומתפורר לאטו. בנין ענק ויפהפה שראוי לו שישמרו וינהגו בו כבוד.
מלון מונטיפיורי
מלון מונטיפיורי – מונטיפיורי 36 נבנה בשנת 1922 כבניין מגורים עבר שיפוץ ומשמש כיום כמלון ומסעדה
בית מאיר משה מאיר
בית מאיר משה מאיר – מונטיפיורי 40 פינת קרל נטר נבנה בשנת 1928 עבור משפחת דוידזון ונרכש על ידי מאיר משה מאיר. לאחר פטירתו – החל מסוף שנות ה 40 עבר המבנה מספר ידיים ושימש לצרכים שונים. ב 2012 עבר שיפוץ ושימור.
הבית ברחוב מונטיפיורי 46
הבית ברחוב מונטיפיורי 46 – (משה לוברינצקי) נבנה בשנת 1925 כמו רבים לפניו, אף הוא נבנה כבית בן קומה אחת, שעם השנים נוספו לו קומות. קומת הקרקע שמשה במשך שנים רבות לעסקים שונים והמשרדים הראשונים של תעשיית הקולנוע הישראלי ישבו שם.
מונטיפיורי 48 פינת בצלאל יפה 2
מונטיפיורי 48 פינת בצלאל יפה 2 – הבניין המקורי נהרס ועל החזית הפונה אל הכיכר יצרו כאילו דוגמת תחרה של שקמה.
בית פרידמן
בית פרידמן – יבנה 7 נבנה בשנת 1925. עבר שיפוץ ב 2012
בית קרליץ
בית קרליץ – יבנה 9 נבנה בשנת 1931 מבנה מיוחד במינו סימטריה א-סימטרית מקסימה לטעמי. עבודות השימור הסתיימו ב 2017
יבנה 15
יבנה 15 – (פינת מונטיפיורי) לא מצאתי כלום מעבר לידיעה שהוא עבר שימור תחת הגבלות מחמירות. כרגיל – אשמח לפרטים
בית שלוסברג
בית שלוסברג – יבנה 17 יפה להפליא ומיוחד, עבר שימור/שיפוץ ולא מצאתי עוד חומר
בית טברסקי
בית טברסקי יבנה 19 תוכנן ונבנה בין השנים 1924-1925 כמבנה למגורים. מאז שנות העשרים הבניין כמעט לא חווה שנויים או תוספות, למעט שינויים זעירים בחזית הראשית. עבר שימור והוסב למבנה משרדים.
בית יחיאל זומבך
בית יחיאל זומבך – יבנה 23 – נבנה בשנת 1925 כבנין למגורים, אולם, כמו שקורה בת"א, במהלך השנים נגסו בשטחיו משרדים שונים. עבר שימור והוסב לבית מלון. השימור הסתיים ב 2012
יבנה 32
יבנה 32 – נבנה בראשית שנות ה – 30 עבר שימור ושיפוץ והיום משמש כבית מלון
בית התאומים – בית ברלין פסובסקי
בית התאומים – בית ברלין פסובסקי – מאזה 7 נבנה בשנת 1922 כמבנה חד-קומתי ובשנת 1925 נוספו למבנה שתי קומות, וחדרים על הגג. בין היתר שימש כבית הספר הראשון לאדריכלות, וחלק מהבית שימש את בית החולים הדסה. עבר שיפוץ בראשית שנות ה-2000 אבל עמד בשיממונו עד שבסוף 2010 עברה לשם גלריה שלוש, בהמשך נפתח שם סניף של חנות הספרים "תולעת ספרים" ויש שם אפילו בית קפה חמוד.
סנטוריום עין גדי
סנטוריום עין גדי – מזא"ה 10 – נבנה בשנת 1922 כבית מגורים לשלמה ברסקי ולמשפחתו, אך נמכר והוסב לבית חולים בניהולו של ד"ר חיים אמיל שטיין. סנטוריום עין גדי פעל בבית ברסקי (ותקופה מסוימת, גם במזא"ה 12) במשך כמה עשורים. מייזם השימור הסתיים ב 2012
בית גוטגולד
אלנבי 51 פינת שינקין 2 – בית גוטגולד – נבנה בשנת 1935 (מגידוביץ') כבית מסחר ומשרדים. אם רק היו טורחים ומשפצים אותו, כפי שראוי לו., כפי שעשו עם בית פולישוק שנמצא מולו…
בית מסרגסקי
אלנבי 53 בית מסרגסקי – לא הצלחתי לדלות יותר מידי פרטים עליו. כן ידוע שהקיוסק הראשון של ויטמן היה שם ושהוא מועמד לשימור
בית דוד
בית דוד אלנבי 79 (יהושע צבי טבצ'ניק). נבנה ב ־ 1930 כבית מגורים על ידי משפחה מסלוניקי שמחזיקה בו עד היום. מועמד לשימור ושיפוץ.
בית הכנסת של מושב זקנים
בית הכנסת של מושב זקנים אלנבי 89 נבנה ב 1926. שייך לעמותה שהוקמה בשנת 1910 עומד מוזנח ועזוב כבר שנים רבות. אריחי קרמיקה יפים להפליא מגלים לנו את שמו ודלתותיו משגעות. פשע אי השימור.
בית ישמעאלוף
בית ישמעאלוף. אלנבי 93 (יהודה מגידוביץ').נבנה ב־1925 בחזיתו אריחי קרמיקה של בצלאל בדומה לאריחים שעל בית הכנסת 'מושב זקנים' הסמוך. נבנה כבנין למגורים.עד כאן טיול ממזרח לאלנבי. המשך יבוא…
את הרשומה הבאה אני מייחדת לרחוב ביאליק המוזיאונים שבו ומעט על סביבותיו.
לרשומות נוספות על תל אביב:-
בבלוג "חלומות שמורים" של אורה גזית אתם מוזמנים לקרא על 24 שעות בתל אביב
וברשומות שלי:-
תל אביב הקטנה, חולות אדומים, ביאליק אחד
יש לכם פרטים להוסיף? בתים שהייתם שמחים לצרף? מוזמנים לכתוב לי בתגובות, אשמח מאד.
לפוסט הזה יש 8 תגובות
חתיכת היסטוריה. מחזירה אותי לימי ילדותי היפה בתל אביב
🙂 איזה יופי. שמחה שהזכרונות היפים התעוררו. תודה רבה שהגבת.
לא היו הרבה פרטים הסטוריים שציינת לגבי בית קרליץ,
את יודעת שקרליץ זו חסידות מהזרם החרדי, נכון? יש בודאי מידע רב יותר על המבנה שיוכלו לספר לך בחסידות
למען האמת די הרבה בתים לאורך שדרות רוטשילד והאיזור הקרוב, שימשו כבנייני ציבור שונים את האוכלוסיה החרדית הותיקה בעיר.
מסקרן יהיה לדעת עוד גם על זה
היי דלית
ראשית, תודה על התגובה 🙂 שנית, תודה על ההמלצה. אני מקווה שבעתיד הנראה לעין, אשוב ואתור את בתי תל אביב ואז, אנסה בהחלט ללכת על פי המלצתך/הצעתך ולנסות לבדוק גם את ההיבט שציינת.
מבנים מקסימים שלא נימאס להביט בהם שוב ושוב.
🙂 אני מסכימה אתך לחלוטין
טוב לדעת, ששימרו את כל הארכיטקטורה הניפלאה הזאת.
חבל, שהיום לא בונים כך !!
אני מסכימה אתך. היום כבר לא בונים ככה.
טוב שישנם מבנים ששופצו וכאלה שעוד ישופצו, הלוואי וימשיכו לשפץ ויקפידו לתחזק את הכל.