הייתי רוצה שיהיו תמרורים. הייתי רוצה להעניק לסטודנטים/ות לתקשורת חזותית מילגת לימודים על עיצוב מוצלח של תמרורים כאלה – גם כאלה שמוצבים בשטח וגם בתוכנות ניווט ייעודיות. אני אסביר:

מאז שאני מטיילת עם נכדי התינוק היושב בעגלה, אני נתקלת במכשולים העומדים בדרך בפני גלגלים. למשל – אני מטיילת בשביל בתוך פארק יפייפה. נכנסתי אליו דרך מדרכה שהעירייה הנמיכה עבורי ועבור שכמותי. בחרתי את אחד השבילים בפארק, לרוב לפי מידת הצל שלו וכשאני מגיעה לסופו, אני צריכה לחזור על עקבותי כדי לצאת מהפארק. למה?
כי סופו של השביל הזה בשלוש מדרגות. נכון, אני יכולה להרים את העגלה בידי וכך לרדת את המדרגות אבל חוששת למעוד. מחשבה עוברת בראשי – מה יעשו בעלי מוגבלויות היושבים בכסאות גלגלים? הם לבטח חייבים לשוב על עקבותיהם! כשפניתי לשביל אחר גיליתי שהוא נגמר בשביל חצץ – גם עליו אי אפשר לנסוע. ויש לזכור – מדובר בפארק עירוני.

פני היו מיועדות באותו יום לחנות ספרים של אחת משתי הרשתות הגדולות בארץ.
אחרי שעקפתי את כל המהמורות בדרך הגעתי לשערי החנות וכאן נתקלתי במדרגה ממש ממש גבוהה.
אני – השארתי את העגלה בחוץ, אחרי שהוצאתי ממנה את נכדי (בתוך החנות לא היה סיכוי לעבור עם העגלה כדי לבחור ספר) אך מה יעשו יושבי כסאות הגלגלים?