הודו פנים רבות לה חלק שני

החיים החברתיים מתרחשים בפומבי, לעין כל, בשטח הציבורי בניגוד לאינטראקציה הפרטית.
בניגוד למסורות פרטיות וחי הפרט בכלל, שכשמן מיועדות להיות מרוכזות בקרב בני משפחה, או קהילה מצומצמת, הרי שהמרחבים הציבוריים נועדו לשמש את כולם מעצם היותם פתוחים ונגישים לכל.
ועם זאת ניתן לאחד את הציבורי עם הפרט, כשהמסורות או החגיגות הפרטיות, (לדוגמא צילומי חתן כלה), יוצאות אל המרחבים הציבוריים, או כשקבוצה בוחרת לחלוק את המסורת או המנהגים שלה במרחב הציבורי (תזמורת ברכבת, או בבית הנשיא).
בתרבויות שונות, הנראות הציבורית והחיים הציבוריים באים לידי ביטוי בצורות שונות.
על ידי שמירת מנהגים ומסורות, קישוריות ומעורבות חברתית, החברה מנסה להגן על ערכיה, על דרך החיים המשותפת, ועל כל מה שהופך אותה לקהילה מלוכדת ובעלת ייחודיות.
מסורות אלה הן ששומרות על החברה חיונית. כשהחזרה עליהן ושיתופן שומר, במידת מה, על סולידריות הכרחית.
החברה, גדולה או קטנה, מורכבת מאוסף של פרטים על מרחב נתון.
ככל שיהיו חיי הקהילה, או השיתוף הקהילתי חזקים יותר, תהיה הזהות וההזדהות של אנשיה אחד עם השני ועם המקום, הדוקים יותר.