מישהו ראה את בוריס?

והימים ימי קורונה, ואני מחפשת דרכים לשובב את נפשי, ואולי על הדרך לשובב עוד כמה נפשות.
אומרים שצחוק – יפה לבריאות.
את הרשומה הזו פרסמתי בינואר 2018 בבלוג שלי בדה – מארקר.
אז, בימים הרחוקים ההם, עוד לא היו לי תכניות לפתוח בלוג עצמאי. כשנכתב לי ובא לי לפרסם – פרסמתי וכשלא, אז לא. כלום לא בער. כותבת ומפרסמת מבלי להשקיע ולו גם מחשבה אחת נוספת.
הפה שלי ברשותי.😋
העובדה שפה ושם היו רשומות שזכו לקרוב למאה אלף צפיות, לא עשתה עלי רושם מיוחד, מעבר לשמחה הטבעית שבידיעה שאנשים קוראים ונהנים. הסתפקתי בשמחה הזו.
עד אותו היום בו הודיע לי בן של חברים ש"את מאותגרת שיווקית בצורה קיצונית".
מה שהצטרף להתלהבות שהפגינו מהצילומים שאני מצלמת והשאר יסופר בתולדות חמושה.
* אין אני יודעת אם אתם מקפידים להקשיב לקטעי הוידאו שאני מצרפת לרשומות שלי. הפעם הזו אחרוג מעט ממנהגי ואמליץ לכם לא להמנע מהם.