לרכוש כרטיסים באינטרנט , כן או לא?
המלצה שחזרה על עצמה בלא מעט אתרים דיברה על הצורך הבלתי נמנע מרכישת כרטיסים למוזיאונים המפורסמים בפירנצה , מראש. ההסבר, שעל פניו נשמע מאד הגיוני וראוי:-
אם כבר יש בידיכם את הכרטיס – תוכלו להימנע מעמידה ממושכת ומייגעת בתורים הארוכים ולהגיע ישירות אל תוך המוזיאון. ומי שלא רוכש כרטיסים מראש? ובכן, דינו עמידה בשמש הקופחת או לחלופין תחת המטר הסוחף תוך המתנה לבוא אל הארץ המובטחת.
החלטנו לשמוע בקול חכמים ומנוסים, שהרי זו הסיבה בגללה אנחנו בכלל קוראים המלצות, ולרכוש מראש את הכרטיסים לשלושה מהאתרים שהיו ברשימת "התורים שוחקי העקבים" עליהם שמנו עין:-
לאופיצ'י, לגלריה של האקדמיה ולדואומו
כשאתם רוכשים את הכרטיסים לכל אחד משלושה המקומות הללו, אתם מתבקשים לבחור את תאריך הביקור העתידי.
לאופיצי ולגלריה – גם את שעת הביקור. כמה גאים היינו על כך שבמזוודה שוכנים אחר כבוד שלישיית המופלאים מקצרי התורים והזמנים.
אופיצי -הכרטיסים היו לשעה 15:00 ובהתאם לכך תכננו את המסלול שלנו, כך שיהיה לכיוונו של המוזיאון אבל הגענו לפתחו שעה קודם.
מבנה קובייתי רובץ לו שם ועליו שלט לאמור "מודיעין" פסענו קוממיות אל עבר המודיעין ובתמימות שאלנו אם ניתן להקדים את הכניסה. או, אז התברר שבכלל מה שיש בידנו אינם הכרטיסים, אלא רק בני דודים שלהם ושיש להחליפם בכרטיסים של אמת. איפה? מסביב יש קופה. וקופות, יש להן תכונה שכזאת. קופות מייצרות תורים. כנראה שזה משהו ב DNA הקופתי. אז מה? נתחיל לדלג? זה צפוף ואנחנו עלולים לקפוץ לאי מי על הרגל. עמדנו בתור לקופה. 20 דקות.
כשהגענו לקופה והחלפנו את הנייר שבידינו לנייר אחר (ע"ע כרטיס) אמרו לנו שעלינו לגשת לתור שמשמאל כי הוא התור של "דלג על התור". זה של המיוחסים, אלה שקנו מראש כרטיסים. התור היה ארוך. ארוך מאד אפילו. ומולו היה תור אחר, של הלא מיוחסים, אלה שקנו כרטיסים במקום. הוא היה ארוך באותה המידה עצמה, אבל הם חסכו את עמלת הדלגת.
עמדנו בתור של המיוחסים וחיכינו.
אחרי כ 20 דקות של המתנה נגש אלינו ברנש חמור סבר, הציג עצמו כסדרן והודיע לנו שאנחנו בכלל עומדים בתור הלא הנכון, אלא בתור של הקבוצות ושעלינו לנוע ימינה, לתור ארוך חדש.
והנה לכם טיפטיול:-
כשאתם עומדים בתור – היו נחמדים. פתחו יחסי קרבה עם העומדים מלפניכם ומאחוריכם. חייכו. החליפו מילה. למרות בליל השפות מכל עבר, חיוך כולם מבינים.
הבחורה שלפנינו שעד לפני רגע שוחחה בגרמנית עם אלה שלצידה, שאלה כמה אנשים צריך שיהיו בקבוצה. הסדרן אמר שמינימום שמונה. היא הסתובבה ושאלה אם אנחנו רוצים להצטרף אליה לקבוצה. רצינו. ואלה שלפניה ושמאחורינו רצו. והופ, תוך רגע היינו קבוצה בת 12 איש.
ובכן ,לא רק כל ישראל חברים ולא רק בני ישראל תחמנים! גם היפנים, הסינים, הגרמנים והספרדים. עמדנו עוד כעשר דקות, נכנסנו כקבוצה מגובשת לתפארת ותוך רגע אחד התפזרנו לכל רוח.
מסקנה:- אי אפשר לדלג מעל לתור, על התור ובטח לא בתור (נורא צפוף) בין אם רכשתם כרטיסים מראש כולל עמלה ובין אם לאו – התור יחכה לכם. ולא אחת – הוא ימשיך בשובבות עד מעבר לפינה.
*מרגישה חובה לציין שאנחנו היינו בפירנצה רגע אחד לפני פרוץ עונת התיירות.
הדואומו – לא. לא הבטיחו לנו דילוג או קיפוץ בכניסה, רק הובטח שלא נחכה בתור לקופות.
אז הנה טיפיטיול על הדואומו:-
1. אם אתם מתכוונים לשהות בפירנצה יותר מיום או יומיים, גשו באחד הימים, רכשו לכם כרטיסים בקופה. ללא עמלה. התור לקופה שם לא נורא ארוך, כי כולם מבקשים לדלג על התור בעזרת האינטרנט. כרטיס הכניסה לדואומו תקף ל 72 שעות מרגע שתיקפתם ולא מרגע שרכשתם. הוא כולל גם את המוזיאון הנפלא (אכתוב עליו) ואת בית הטבילה. מה שבעצם אומר שגם אם נכנסתם לאחד מהם, הותשתם ואתם רוצים לחזור למחרת לאתר אחר שכלול בו, אתם יכולים.
2. כשהגענו בבוקר, כחצי שעה לפני שעת הפתיחה, עמד לו תור עקלתון מרשים וכמעט הקיף את הדואומו העצום. אנשים סיפרו שהם ממתינים שם כבר שעתיים וחצי. בעודנו עומדים תוהים איפה קצה התור ומנסים לשער את זמן ההמתנה הצפוי לנו, נגשה אלינו אחת מהמדריכות שעומדות מסביב לדואומו ומוכרות כרטיסים למגדל והמליצה את ההמלצה הבאה:-
גשו ישר למוזיאון (עליו בפוסט על מוזיאונים בפירנצה). בשעות הבוקר הוא נטול מבקרים ותוכלו ליהנות שם מאד.
אמצו את ההמלצה הזו בשתי ידיים. זה היה כיף עצום!
3. הייתם במוזיאון? נפלא. שימו פעמיכם אל בית הטבילה (כתבתי עליו פה). התור אליו קצר למדי ותוך דקות נכנסים. ואם צפיתם בסרט שהיה במוזיאון הרווחתם כי זה מוסיף המון.
4. אם סיימתם עם שני הביקורים הללו והשעה עוד לא 14:00 בצהריים – גשו לאכול ולשתות משהו וחזרו אחרי הסעודה. אמנם עדין תהיו נאלצים להמתין בתור (קנו גלידה, היא טעימה) אבל הוא יהיה יחסית קצר. משהו כמו חצי שעת עמידה לעומת שעות רבות בבוקר.
5. קחו אתכם קרם הגנה ובקבוק מים. וקחו גם צעיף בתיק (ע"ע סעיף 5)
6. לדואומו אסור להיכנס במכנסיים קצרים, בחולצות ללא שרוול (כן כן גם גברים) או בחצאיות/שמלות קצרות. לא משנה אם יש לכם כרטיס ועמדתם בתור זמן רב, פשוט לא ייתנו לכם להיכנס! יש גם שלטים/תמרורים לאורך התור שמתריעים על כך. מאחר ולא רק בארץ רואים תמרורים כאילו היו "המלצה בלבד", מסתובבים שם מוכרי צעיפים לאורך התור ומוכרים צעיפים לכיסוי במחירים מפולפלים.
מי אמר דוד ולא קיבל?
הגלריה של האקדמיה:- בואו מוקדם. הזמנתם באינטרנט ויש לכם כרטיס ל 10? בואו ב 09:00 ואז, גשו בבקשה אל התור שלפני הקופה כדי להמיר את תדפיס האינטרנט, שחשבתם לרגע שהוא הכרטיס ב…כרטיס. כן נו. זו לא אני שהבטיחה לכם שתדלגו על התור. החלפתם? יופי. עכשיו יש לכם "נקודה אדומה" לא. לא על המצח. לאנשים שיש להם כרטיס שהוזמן מראש והומר (לא לשכוח) יש תור מיוחד. הנקודה האדומה. וגם פה, שלא תחשבו, גם פה יש תור למיוחסים (הנקודה האדומה) ותור לכאלה שעמדו בתור לקופה בלי לרכוש כרטיסים מראש. וכן. גם פה שני התורים די דומים באורך שלהם. והמדלגים היחידים הם אלה שממש רוצים פיפי והם מדלגים מרגל לרגל. הסיבה לכך שאורך התורים כמעט שווה הוא שהסדרנים מכניסים לגלריה פעם מהתור של המיוחסים ששלמו עמלה ורכשו באינטרנט ופעם לאלה שלא.
לסיכום :-
אם אתם יודעים מתי אתם מגיעים לעיר וזה ליותר מיום או יומיים – לכו, עמדו בתורים שבקופות, חסכו לעצמכם את עלות העמלות ותהיו קצת יותר אדונים לזמנכם.
עוד יותר בקיצור ?
קיפצובה זה לא פה וכל ההנחות בטלות 🙂
כמובן שאתם יכולים לקפוץ מעל להמלצה שלי היישר אל חייק רכישה במחיר מפולפל, באחד מאתרי האינטרנט.
