מוזיאונים - נגישות מסוג אחר
שלא למטרות רווח
עלות כרטיסי הכניסה, לרוב המוזיאונים המוכרים בישראל, לטעמי שערורייתית.
לפי חוק המוזיאונים:-
"מוזיאון" – מוסד שלא למטרות רווח שיש בו אוסף מוצגים בעל ערך תרבותי, המציג באופן קבוע את האוסף או חלק ממנו לציבור, ומטרת התצוגה היא חינוך, לימוד או עינוג"
תקנות המוזיאונים, התשמ"ה-1984 "מאפשרות להנהלת המוזיאון לגבות דמי כניסה בשיעור שתקבע וקובעות מי זכאי להנחה בדמי הכניסה ומי פטור מהם…".
ואני תוהה, כשמחירי הכניסה גבוהים כל כך, ואינם שווים לכל נפש, איך מכריזים על עצמם המוזיאונים ככאלה שאינם למטרות רווח אך עם מטרות חינוכיות?
מה אפשר לעשות? לחקות!
במוזיאונים רבים ברחבי העולם, נוהגים לאפשר פעם בשבוע אחה"צ חופשי מתשלום לקהל. יש כאלה בהם ביום X הראשון בכל חודש, או האחרון בו, הכניסה חופשית.
כרטיס מוזיאונים כמוצר צריכה בסיסי
לאמץ את שיטת "כרטיס המוזיאונים"
"כרטיס מוזיאונים" הוא כרטיס מינוי מרוכז, במחיר מוזל, למספר רב של מוזיאונים ברחבי המדינה. מטרתו לאפשר לאזרחים לפקוד את המוזיאונים העוסקים באמנות, היסטוריה וארכיאולוגיה, מדע וטבע, לצד גלריות של אומנים מקומיים.
הכרטיס אינו מגביל את מספר הפעמים בהן יכול אדם לחזור אל כל אחד מהמוזיאונים הכלולים בו, והוא תקף לשנה.
דוגמאות
באירופה שפע מוזיאונים מרשימים ומרתקים. רבים מהם מופיעים ברשימות ה"חובה" של כל תייר. תושבי המדינות השונות, אינם נדרשים לשלם מחיר מלא עבור כרטיסי הכניסה למוזיאונים. יש להם אפשרות לרכוש "כרטיס מוזיאון", שמטרתו העיקרית לעודד צריכת והכרת אומנות, מדע, היסטוריה וטבע.
גם תיירים
"כרטיסי המוזיאון" הללו אינם מוגבלים לתושבים.
גם תייר מזדמן יכול ליהנות מיתרונותיהם הגדולים. לא מעטים הם האנשים שיבקשו לבקר ברייקסמיוזיאום באמסטרדם כדי לראות את "משמר הלילה" של רמברנדט, את "המונה-ליזה" של דה וינצ'י בלובר שבפריז, לחזות ב"נערה עם עגיל פנינה" של יאן ורמיר בגלריה המלכותית מאוריצהאוס שבהאג ועוד כהנה וכהנה דוגמאות.
אם יאלצו לשלם את מחיר הכרטיס המלא, חובבי המוזיאונים עלולים למצוא עצמם עם חור גדול בכיסם.
כשהכנו את הביקור השני שלנו באמסטרדם, גילינו שיש שם כרטיס פלאי בשם "כרטיס המוזיאונים", Museumkaart שמאפשר, במשך שנה תמימה, ביקור בכ- 400 מוזיאונים, ברחבי המדינה כולה בעלות סבירה ומעלה, ללא הגבלה על מספר הביקורים במוזיאונים במשך אותה שנה. הכרטיס ניתן לחידוש.
מה היא עלות סבירה, אתם בטח שואלים.
בפעם האחרונה שבדקתי כ 65 יורו למבוגר ו 33 לנער.
בדיקה באתרי האינטרנט, של המוזיאונים, בהם תכננו לבקר, הוכיחה לנו שלמרות שהכרטיס שמי והסיכוי שנחזור במהלך אותה השנה להולנד לא קיים, עלותו משתלמת וקנייתו חסכה לנו לא מעט מעות.
כרטיסי מוזיאונים במקומות אחרים
PASS-Musées
כרטיס כניסה ליותר מ 345 מוזיאונים, טירות וגנים בצרפת, שוויץ וגרמניה. הוא שמי, ונדרש צילום פספורט אבל הוא תקף לשנה מיום התיקוף הראשון. ניתן לרכישה ברוב המוזיאונים הכלולים בו, ובמספר נקודות מכירה וכמובן אונליין. עלות למבוגר 112 יורו. סטודנטים, אנשים עם מוגבלויות ואזרחים ותיקים זכאיים להנחות שונות.
National Art Pass
כרטיס זה מאפשר כניסה חופשית, למשך שנה תמימה למאות מוזיאונים וגלריות ברחבי בריטניה ובנוסף הנחה של 50% על תערוכות מרכזיות. עלות לכרטיס זוגי כ 130 יורו. רוצים להוסיף ילד? תוסיפו 12 יורו.
Museum Pass Turkey
טורקיה. אמנם רק ל 15 יום אבל כולל כ 300 מוזיאונים בעלות של…32 יורו
אתם יכולים להמשיך ולחפש לפני כל נסיעה שלכם ולבדוק מה מאפשר לכם כל מקום בו תבקרו. כרגע, תחת עננת הקורונה לא זו כוונתי, אני רוצה להצביע על חסר כאן.
אני מבקשת לנסות ולהבין, יחד אתכם, מדוע רוב המוזיאונים בארץ גובים סכומים גבוהים. עלויות כאלה, שלא אחת גורמות לקהל הרחב לחשוב פעמיים, לפני ביקור במוזיאון זה או אחר.
60 ₪ למוזיאון המוזיקה העברי! זה המון כסף.
במקום להנגיש את האומנות, נראה שכאן עושים את ההיפך. מכניסים אותה לקופסא מרופדת, למגדל שן, שלא כל אחד יכול להתקרב או לבוא בשעריו.
