הפוסט הזה על כל חלקיו, מוקדש לזכרה של חברה טובה שאיננה עוד. אדית אבן חן. מיצי שלי. היה לנו חלום משותף לטייל יחד בפירנצה ואפילו היה לנו תכנון שובב שכזה:- לרכוש ארבעה כרטיסי טיסה ולהפתיע את ראול ואוריאל.
לפני כמה חודשים זרקתי לאישי, סתם כך, שיכול היה להיות נחמד אם לכבוד יום ההולדת שלי ויום השנה לנישואינו, נקפוץ לסוף שבוע באתונה. חמישישישבת שכזה, לא יותר. תגובתו הייתה:- אם כבר בואי ניסע לפירנצה.
הייתי משועשעת. בכל הפעמים בהן בררנו על נסיעה שכזו, או שלא מצאנו טיסות ישירות או שהן היו יקרות מדי לטעמנו. אבל בדקתי. להפתעתי ולששוני הרב מצאתי טיסה ישירה לפירנצה ב 1008 ₪.
טיול לפירנצה – חלום שהתגשם
לא מעט כנסיות וקתדרלות יש בפירנצה. אף על פי שכולן יפות, כולן מרשימות וכולן יודעות את התורה, לא את כולן ראינו ולא בכולן ביקרנו.מתברר שגם להולכותינו יש את המגבלות שלהן, כמו גם לזמן שעמד לרשותנו.
על אותן כנסיות וקתדרלות בהן זכינו לבקר, אני אספר בפוסט הראשון על פירנצה.
כנסיית סנטה טריניטה – יושבת בכיכר בעלת אותו שם וסמוכה לגשר בעל אותו שם.
הוקמה באמצע המאה ה -11 ממש מחוץ לחומות העיר העתיקה. בסוף המאה ה -11 כבר השתלבה בתוך העיר עצמה.נבנתה בסגנון הרומנסקי הפשוט והצנוע, אבל בראשית המאה ה – 13 כשהסגנון הגותי כיכב היא התחילה עוברת שיפוצים והרחבות שנכנסו אל תוך המאה ה – 14. גם בהרחבה וגם בשיפוצים כמובן ניתן למצוא גם אופי גותי.פעמים רבות נוספות היא שופצה ושוחזרה, החזית – רנסנס, הפנים –רומנסק.
במאות ה -14 וה -15, ציירים רבים השקיעו זמן רב בכנסיה היפה הזו והיא אכן עשירה מאד ביצירות אומנות שרובן מוצגות בתוך הקפלות. שימו לב לדלתות המגולפות הלא פחות ממדהימות שלה.
הכניסה חופשית פתוחה בימי שני עד שבת בין השעות 08:00-12:00 ומ 16:00-18:00
בזיליקת סן לורנצו – הייתה הכנסייה הרשמית של משפחת מדיצ'י. אדריכלות רנסנס יפהפייה בלב ליבה של פירנצה לא רחוק מהדואומו. תוכננה על ידי ברונלסקי בשנת 1425 ונבנתה על בסיס כנסייה מהמאה הרביעית לספירה.
הבזיליקה הבלתי גמורה. מיכלאנג'לו התבקש לעצב את חזיתה בשנת 1518, אך הוא הלך לעולמו והעיצוב שלו, בשיש קררה לבן, לא הוצא אל הפועל. (חייבת להודות שעלי חזיתה הילכה קסמים ואולי דווקא כי היא ככה). עמודי אבן אפורה עם כותרות קורינתיות מושכים את העין ומהווים הפרדה בין שני המעברים. המוזיאון של הבזיליקה יפה ובו גביעים ואוצרות יקרים אחרים, שבעבר הוצגו בכנסיה עצמה אבל הועברו למוזיאון שלה.
ושם, בכניסה נפרדת אמנם, אבל באותו מבנה ממתינה רק לכם
קפלת מדיצ'י – ואוו….אחת הקפלות היפות ביותר שראינו. וראינו קפלות יפות ביותר.
הקפלה היא בעצם המוזולאום של משפחת מדיצי. בניית קפלת הנסיכים החלה בשנת 1604. הכיפה שלה גדולה יותר מבדרך כלל והפנים המתומן מרהיב ביופיו.
מחיר כרטיס 8 יורו למבוגר. פתוח יום יום מ 08:15 ועד 17:00 פתוח בכל יום שני השני והרביעי של החודש וימי ראשון – הראשון והחמישי של כל חודש. ובכל מקרה – בררו קודם. כתובת: Piazza di San Lorenzo, 9, 50123 Firenze
כנסיית סן גאיטנו (Chiesa dei Santi Michele e Gaetano) – כנסייה יפהפייה שראינו תוך כדי שיטוט בדרכנו ממקום למקום.
היא הוקמה במאה ה 11 לכבוד המלאך גבריאל. במאה ה 17 שופצה ובעצם כמעט הוקמה מחדש.
החזית – אדריכלות בארוקית במיטבה והיא נחשבת לאחת מעבודות הבארוק החשובות ביותר בפירנצה. הפנים מרהיב ביופיו ובחריגותו. טפטים ווילונות רקומים ברקמה פרחונית, וגדילים מרהיבים. פריטי העיצוב נוצרו בין השנים 1604-1701. במהלך המאה העשרים החזית עברה כמה פעמים שיפוצים, כדי למנוע נפילת אריחים.
הן התבליטים בחוץ והן העיצוב בפנים שווים הצצה, גם אם סתם במקרה חלפתם ברחוב.
שעות פתיחה: 9:00-12:00, ו 15:00-18.30 כתובת:- Piazza degli Antinori, 50121 Firenze
כנסיית סנטה מריה נובלה – כנסיה דומיניקנית שיש בה קצת יותר משמץ סגנון גותי והיא בין הכנסיות העתיקות ביותר בפירנצה.
ממש מול תחנת הרכבת של פירנצה. נבנתה במאה ה 11 ועברה במהלך המאה ה 13 שיפוץ של החזיתות. המבנה המקורי נבנה בסגנון הרומנסקי – סגנון שאפיין את האדריכלות באירופה גם בארמונות אבל בעיקר בכנסיות, במהלך המאות ה 10 עד ה 13. סגנון זה התאפיין בקירות עבים, קשתות עגולות ועל פי רוב סימטריה מדויקת ונקיה. ואז פינה את מקומו לסגנון הגותי שהחל להתפתח בצרפת ובאנגליה במהלך המאה ה12. מבנים עצומים ומפוארים עם עושר פרטים עצום. גם כאן הייתה משמעות לסימטריה אבל יחד אתה הוקפדה בניה לגובה עצום. מרובת פרטים, פסלים ופיתוחים.
המבנה החיצוני של סנטה מריה נובלה פשוט. קירות אבן כשמגדל הפעמון שלה נשאר מהתקופה הרומנסקית. בתוך הכנסייה היפהפייה שפע של פרסקאות ופיתוחים נפלאים על המזבח.
הפיאצה בה עומדת הכנסייה, יפהפייה אמתית בזכות עצמה. הוקמה ב -1287 ומהר מאד הפכה להיות מקום התכנסות של פסטיבלים, תחרויות שונות ותיאטרון רחוב. שני אובליסקים יפהפיים משיש בכל אחד מקצותיה והיא אולי אחת הכיכרות היחידות שראינו שהיו מגוננות בשפע פרחים. בעינינו היא הייתה אחת היפות בכיכרות פירנצה.
כתובת:- Piazza Santa Maria Novella, 18 כניסה לכנסיה בתשלום והיא דרך הפיאצה, מימין לחזית השיש המפוארת. עלות:- 7.5 יורו שעות הפתיחה משתנות בהתאם לעונות השנה. ממליצה להיכנס לאתר ולבדוק
בזיליקת סנטה קרוצ'ה – בכיכר סנטה קרוצ'ה עומד הפנתיאון של פירנצה, הבזיליקה שעונה לאותו שם כמו הכיכר, הוקמה בשנת 1295 על ידי המנזר הפרנצ'סקני, על בית תפילה קטן של הנזירים הפרנצ'סקנים שהיה שם מאז 1210. זו הבזיליקה הפרנציסקנית הגדולה בעולם. רבים מתושביה המכובדים והמפורסמים של פירנצה נחים שם את מנוחתם האחרונה, כמו גלילאו, מקיאוולי , מיכלאנג'לו ועוד ועוד. אנחנו בעצם פוסעים בתוך בית קברות גדול בו כל קירותיו קברים ורצפתו מצבות.
נמצאים בה אוצרות אומנות רבים ולמעשה כל אחת מ – 16 הקפלות שם היא מוזיאון בזכות עצמה. למשל:-
בקפלת Bardi – יצירות של דונטלו – אחד הפסלים הגדולים של תקופת הרנסנס
בקפלת Castellani – פסל מאת ברתולומאו באנדילני פסל וצייר מנייריסט רנסאנס בן תקופתם של מיכלאנג'לו, לאונרדו דה וינצ'י ועוד.
ואת קברו של מיכלאנג'לו פיסל ג'ורג'יו ויזארי.
חלק מהקפלות שלה נשמרו טוב מאחרות ועדין כולן עוצרות נשימה.
בחזיתה הנאו-גותית, שהוקמה במחצית השנייה של המאה ה-18 בתכנונו של אדריכל יהודי, גמלון ובו משולב מגן דוד גדול ובולט. (האדריכל זכה לכבוד להיקבר בשטח הכנסייה, אך בשל יהדותו הוא נקבר בחצר).
כבר בכניסה לבזיליקה המרשימה (שחלקה כרגע בשיפוצים) העין נמשכת אל הקצה המזרחי שם שפע וויטרז'ים צרים ומרשימים שעוברים את הקשת העליונה. הסתכלו למעלה אל תקרת הבזיליקה מסביב.
מחיר כניסה 8 יורו רכישת הכרטיסים לא מהחזית שפונה אל הכיכר (חזית השיש) אלא משמאלה – חזית הרחוב. שעות פתיחה שני עד שבת 08:00 – 17:00 בדקו אם יש שינוי בהתאם לחגי המקום, ימים קדושים וכו'
בזיליקת סנטו ספיריטו – ממוקמת ברובע אולטראנו מצדו הדרומי של הנהר.
הבזיליקה בעלת חזות פשוטה וחשופה, אבל מבנה הרמוני וסימטרי לתפארת, עומדת בלב כיכר קטנה ועליזה ובה שוק קטן וחמוד להפליא.
הבזיליקה של סנטו ספיריטו, הוזמנה בשנת 1428 אצל האדריכל פיליפו ברולנסקי, אך בנייתה הושלמה רק לאחר מותו. נבנתה על חורבותיו של מנזר אוגוסטיני מהמאה ה 13 ונחשבת לאחת הבזיליקות המרכזיות של הרנסנס המוקדם.
הכניסה ללא תשלום. כתובת:- Piazza Santo Spirito, 30, 50125 Firenze
בזיליקת סן מיניאטו אל מונטה – ניצבת על ראש גבעה מצדו הדרומי של הנהר.
נבנתה בין המאות ה 11 ו ה – 13. חזית השיש של הבזיליקה בעיצובים גיאומטריים הדומים להפליא לאלה של חזיתותיהן של סנטה מריה נובלה וסנטה קרוצ'ה. חלק מהאולם שלה מורם ונבנה מעל לקריפטה. רצפת שיש שחור מראשית המאה ה 13.
הבזיליקה יפה אבל, מה שמושך תשומת לב הוא בית הקברות המטופח והיפה שמקיף אותה וכמובן התצפית המרהיבה לעבר הנהר והעיר.
כתובת:- Via delle Porte Sante, 34, 50125 Firenze
כנסיית סנטה מריה דל כרמין – הוקמה במחצית המאה ה – 13.
היא מפורסמת במיוחד בגלל הקאפלה שלה – קאפלת ברנקאצ'י, אבל אל תפספסו אותה. אל תניחו לחזית הבארוקית הלכאורה פשוטה שלה להטעות אתכם. ואל תוותרו על הקאפלות האחרות שיש לה להציע. כמו תקרת פרסקו יפהפייה בקפלה של סנט אנדרה. קבלו את המילה שלי. מה אכפת לכם? אתם כבר שם.
אתם חייבים את זה לעצמכם.
קאפלת ברנקאצ'י – למרות שאני לא כל כך מאמינה בביטויים כמו "אתר חובה", כי לא משנה לאן הגעתם, כל מקום חדש הוא כיף גדול ובכל פינה סיפור, הרי שעל הקאפלה הזו אני באמת חושבת שיש לשים כוכב ענק עם הכותרת: "אתר חובה".
קאפלה מהמאה ה 15 שמכוסה מהמסד ועד הטפחות בציורי קיר. מזל גדול היה לכל שוחרי האומנות באשר הם, ששריפת ענק שהרסה את רוב חלקי הכנסייה במאה ה 13 לא פגעה בפנינה זו.
הנושא העיקרי בציורי הקיר הוא "אדם וחווה" וסיפור גן העדן ואת מלאכת הציורים החל מוזאלינו בשנת 1425 והוא עמל עליהם, יחד עם עוזרו מסצ'יו עד שנת 1428, אז עבר מוזאלינו לרומא ועל העבודה השתלט עוזרו המוכשר. לא אכתוב לכם כאן את הרשימה של מי מהם צייר מה. זה ארוך מידי. אבל, אם תסתכלו טוב טוב בהבעות הפנים של הדמויות ולעתים אותה הסצנה ממש, קיר מול קיר, תוכלו לגלות את ההבדלים לבד.
יש לכם 30 דקות של שהות בקאפלה. עשו לעצמכם טובה וקחו את הזמן. תתבוננו, לאט לאט. אל תסתפקו בפחות מזה. הכניסה לקאפלה הופרדה מהכנסיה והיום הכניסה אליה היא מימין לכנסייה (כנראה על מנת לאפשר גביית דמי כניסה) מסדרון לדלת צדדית. על הקיר השמאלי בדרך לכרטיסים ציור שווה!!
כתובת:- Piazza del Carmine, 50124 Firenze דמי כניסה 6 יורו. לשעות פתיחה ,הסתכלו באתר. הן משתנות.
בזיליקת סנטיסימה אנונציאטה – בכיכר משגעת, לא פחות ולא יותר (העונה לאותו שם) יושבת בזיליקה משגעת לא פחות. אי אפשר לספר על הבזיליקה, בלי לספר קצת על הכיכר הזו. משלושת צדדיה של הכיכר מבנים מקושתים עם פרופורציות מרהיבות, כשבמרכז המבנה הצפוני יושבת הבזיליקה.
בצדה המזרחי נמצא בית האסופים. זהו מקום שנוסד בשנת 1445 על מנת לאפשר לנשים שלא רצו או לא יכולות היו לגדל את ילדיהן, לגשת ולהניח אותם על האבן שבצידה השמאלי (צפוני) של אותה אכסדרה ולצלצל בפעמון. אז הייתה אותה אבן מסתובבת ומכניסה את הילד אל תוך בית האסופים. האבן הזו הסתובבה יותר מ 400 שנים. שימו לב לתבליטים הכחולים היפים של תינוקות בחיתולים שנמצאים בין הקשתות. כיום המבנה משמש כמוזיאון.
מתוך רצון לשוות לכיכר מראה אחיד, נבנה בצידה המערבי של הכיכר העתק של בית האסופים, כשבמקום תבליטי התינוקות – האות "s" של המנזר הסרוויטי, אותו מנזר שהקים את הבזיליקה. כיום המבנה משמש כבית מלון.
הבזיליקה הוקמה כבית תפילה קטן בשנת 1081. במחצית 1200 החליטו שבעה אבירים שנשבעו להתנזרות, להפוך את בית התפילה למסדר וגם להשתמש בו כנקודת תצפית להגנה על פירנצה. היא שופצה אי שם במהלכה של המאה ה 15.
פרסקאות משגעות ויצירות אומנות מקשטים את קירותיה ואומרים שאת פרסומה העיקרי קיבלה בשל ציור של סצנת הבשורה שצויר דווקא על ידי נזיר פלוני בן המאה ה -13. האגדה מספרת שאותו נזיר נרדם תוך כדי שצייר את הבתולה ומשהתעורר משנתו גילה שמלאכתו הושלמה על ידי מלאך. יש הטוענים שגם מיכלאנג'לו ראה ביצירה הזו "יצירה אלוהית".
האכסדרה המקושתת לפתח הבזיליקה נוספה לקראת סוף המאה ה 14 ונתרמה על ידי משפחת פוצ'י.
שימו לב לעושרה המיוחד של הקאפלה מצד שמאל (לא ניתן לפספס), לעיטורי הבארוק היפהפיים על התקרות, רצפת השיש השחורה וה"פשוטה". כל פנים הכנסייה הוא כמעט מוגזם ויחד עם זאת שובה לב עד מאד.
נראה שבפירנצה אני מתחילה לחזור על עצמי. אבל נו…זה אתר חובה
במרכז הכיכר – פסל ברונזה יפהפה של פרש על סוס והוא דוהר שם מאז 1608 ושתי מזרקות ברונזה של מפלצות אורחות לו לחברה מאז 1629.
בצידה הדרומי של הכיכר – מבנה אדום לבנים. לא דומה לשלושה האחרים. זהו פלאצו בודיני. שנבנה ב 1574.
כתובת:- Piazza SS Annunziata, 50122 Firenze
סנטה מריה מדלינה דיי פאצי – אחת הקאפלות הבודדות בפירנצה בסגנון הבארוק. ולא היינו מגיעים אליה אילו לא ראיתי המלצה של Lee Teperberg-Kannay בקבוצת "פירנצה למטיילים".
כניסה לחצר פשוטה מובילה אל כנסייה קטנטנה ויפהפייה. קורות, צלב עץ עתיק מעל למזבח ואפילו ציור מודרני.
אז לא, אני לא אגיד לכם שזה אתר חובה, אבל אם זה על המסלול – תנו הצצה. היא באמת יפה ומיוחדת
כתובת:- Borgo Pinti, 58, 50121 Firenze
מנזר סן מארקו – המוזיאון. משתרע על חלק גדול מהמנזר הדומיניקני של סן מרקו שנוסד ב 1436. ולאורך השנים הייתה בו פעילות דתית ותרבותית ענפה ביותר. במנזר זה התגורר נזיר בשם פרא (האח) אנג'ליקו, שהיה צייר בעל כשרון רב, ונחשב לאחד הציירים החשובים של המחצית הראשונה של המאה ה 15. רוב ציוריו במוזיאונים שונים או אצל אספנים ולכן גובר ייחודו של המקום.
שם, על קירות המנזר, הוא צייר את רוב ציוריו שכולם בעלי אופי דתי. שפע פרסקאות, בחדרי ההתבודדות ובקומת הקרקע המרכזית. בחדר האוכל יש מספר עבודות ראשונות שלו. בנוסף לעבודות של אנג'ליקו, יש ציור של הסעודה האחרונה של דומיניקו גירלנדיו שצוירה בסוף המאה ה 16 (המון סעודות אחרונות ראינו בפירנצה) עושר עצום. מעבר לציורים הנפלאים הללו, יש באכסדרה התחתונה אוסף של ממצאים מבנייני המרכז ההיסטורי של העיר (כולל כתובות בעברית) שנהרס במאה ה 19. ואוסף ייחודי של פעמונים.
כתובת: Piazza San Marco, 3, 50121 Firenze עלות:- 4 יורו. שעות פתיחה:- ב' – ו' 08:15-13:50 א' ו ש' 08:15-16:50
*שימו לב משרדי הכרטיסים נסגרים חצי שעה לפני שעת הסגירה של המקום ובדקו שמא הגעתם לעת חג או מועד.
סן פרדיאנו אין קסטלו – אחת הכנסיות הגדולות של פירנצה. ניצבת על מקום בו היה מנזר שנוסד ב 1450. תכנון החזית המקורית שכבר נבנתה לא נשאה חן בעיני במזמינים והם הזמינו קבלן חדש שיתחיל את כל העבודות מחדש. הפרוייקט המחודש הסתיים בשנת 1689 כאשר הונחה הכיפה, אבל בחזית לא נגעו וכך היא נשארה עד היום. פנים הכנסייה טיח בהיר ואור רך שנופל מהחלונות, מהפנט. על כיפתה ועל קירותיה ובקפלות הצדדיות גם פרסקאות ופסלים.
כתובת: Via di Cestello, 4, 50124 Firenze
סנטה מריה דל פיורה – הלא הוא הדואומו בכבודו ובכיפתו.
הכנסייה השלישית בגודלה בעולם (לאחר סן פיאטרו ברומא, סאן פאולו בלונדון) והייתה הגדולה ביותר באירופה בעת השלמת בנייתה בשנת 1412. נבנתה מעל הקתדרלה, שהקדושה של פירנצה הקדישה לסנטה רפארטה.
המבנה עצום בגובהו וברוחבו. כיפה אדומה בקוטר של 45 מטר (כדאי לכם לראות את הסרטון שבמוזיאון – עליו אכתוב בפוסט הבא על מוזיאונים) בנייתה נמשכה למעלה מ 100 שנים החל מסוף המאה ה 13 ועד סיום העבודות על כיפתה במאה ה 15. חזיתה שיש בצבעים של ירוק אדום ולבן ושפע פסלים. מגדל פעמון המתנשא לגובה של 85 מטרים, באותם צבעים כשל הבזיליקה ועליו מסותתים שפע של פסלים.
כנסייה ענקית זו נטולת יצירות אומנות כמעט. אפשר לראות את המזבחים ופה ושם קישוט זה או אחר, אבל היא יחסית חשופה וערומה. חלונות הויטראז' שלה יפים.
היא סמל העיר. בכל תמונה של פירנצה מכל מקום – כיפתה הענקית תופיע.
אל תגלו לאף אחד. אני לא ממש אהבתי אותה. (למעט החלק התחתון – הקריפטה) ראינו בפירנצה כנסיות יפות ממנה. והבזיליקה של סיינה (עוד יבוא הפוסט) הרשימה אותנו יותר. אבל כאמור – זה סוד.
בית הטבילה – או. אותו אהבתי מאד.
האתר הדתי העתיק ביותר בכל פירנצה. יש הטוענים כי נבנה על חורבות מקדש רומי בשנת 1128. הוא שימש כמקום הטבילה הראשון של פירנצה וככזה הוא גם העתיק ביותר בפירנצה.
עד סוף המאה ה – 19 כל הקתולים בפירנצה הוטבלו בבית הטבילה הזה.
כיום ניתנת אפשרות להטביל עד ארבעה ילדים ורק ביום ראשון הראשון של כל חודש עם הזמנה של זמן רב מראש (תרשמו לעצמכם )
בית הטבילה מתומן ומעוטר בשיש צבעוני עם צורות גיאומטריות. על שלושה מארבעת הצדדים יש דלתות גדולות מדהימות. אלה הם העתקים (עדיין מופלאים). הדלתות המקוריות נמצאות היום במוזיאון הדואומו (עליו ארחיב בפרק המוזיאונים) מעל הדלתות קבוצות שונות של פסלים, שכל קבוצה מתארת סצנות מעולם הדת. גם הם העתקים וגם אותם תוכלו לראות במוזיאון. פנים בית הטבילה יפהפה. פסיפסים מדהימים מהמאה ה 13 על חלקה הפנימי של כיפתו. ריצוף שיש פסיפס יפהפה עם דפוסים גיאומטריים ועם מוטיבים שונים מגלגל המזלות.
• על רכישת כרטיסים למפעל הזה ולאחרים, פוסט נפרד בלשונית "מחוץ למסלול".
מקווה שנעמה לכם הקריאה על טיול בפירצנה. בפוסט הבא – מוזיאונים בפירנצה.
אם גם אתם ערכתם טיול בפירצנה ואספתם המלצות על מקומות נוספים, אשמח שתספרו לי בתגובות : )
לפוסט הזה יש 4 תגובות
בית האסופים ו הקתדרלה הגדולה שניהן ועוד תוכננו על יד ברלוסקוני
🙂 תודה על התגובה והמידע
כפיורנוינית בנשמה – קוראת ומתמוגגת…..
🙂 תודה רבה. איזה כיף לקרא תגובה שכזו.