טיול בצרפת – נורמנדי (המשך)
לתומי חשבתי, שכשאתיישב לכתוב את רשומת צרפת שלי, היא תפוצל לשתיים, מקסימום שלוש רשומות.
כבר פריז, ששהינו בה רק ארבעה ימים, הראתה לי שככה זה לא ילך.
היא, בתור עיר האורות, לא תסתפק בפחות משתי רשומות. נורמנדי טענה, שאם לעיר אחת מגיעות רשומותיים,
אז לחבל ארץ אחד, על אחת כמה וכמה.
בקיצור, בראשית תכננתי לשבת ולכתוב פה את רשומת צרפת על פי סדר הימים והמקומות. תוך כתיבה התחילה להתבהר התמונה (עוד לפני עיבוד), והחלוקה הפכה להיות לפי חבלים, ומקומות.
בואו נמשיך לטייל בצרפת.
אטרטה
אז איך אומרים/כותבים-אטרטה או אטרטאט?
הצוקים, אוואל (80 מ' גובהו) ומנפורט הם שגונבים את ההצגה בעיירת הנופש אטרטה שבצפון נורמנדי.
מונה(שממשיך ללוות אותנו), אהב את הצוקים הלבנים, את קשתות הגיר הטבעיות, שנוצרו משחיקה וסחף ימי שפעלו את פעולתם באבן הגיר.
בשנת 1883 צייר עשרים ציורי נוף של חוף אטרטה בשעות שונות של היום.
וכשיש קשת מכל צד של הטיילת, גם השחפים לא יודעים את נפשם מאושר.
*ישנה קשת שלישית אותה כמעט לא רואים מהחוף.
ניתן לעלות למרומי כל אחת מהקשתות דרך שבילים מפותלים ומרחבים ירוקים לתפארת, ועל פסגתו של אוואל יש אפילו מגרש גולף.
אנחנו הסתפקנו בטיילת.
ובמראות שממנה
אם אתם רוצים לתכנן מסלול הליכה במקום, באתר זה, תוכלו למצוא שפע המלצות (בצרפתית) על מסלולים בצוקי אטרטה, ממי שנראה (בעזרת התרגום של גוגל) שמכיר שם כל אבן.
ופה תוכלו למצוא עוד על תיירות באטרטה
פקאן/פיקאמפ – Fecamp
עיר נמל, לא רחוק מאטרטה, יש בה מספר אטרקציות, אבל אנחנו החלטנו להתמקד בביקור בארמון הבנדקטיני.
הארמון נבנה במאה ה-19 בעירוב סגנונות של ניאו גותי וניאו רנסאנס, והוא נמצא במרכז Fécamp.
תעשיה ואומנות, זו לצד זו, צמחי תבלין ומזקקה לליקרים
יחד עם תערוכות קבועות של אומנות עתיקה, יצירות דתיות מהמאות ה 15 וה 16. לצד גלריה לאומנות מודרנית בה יש תערוכות מתחלפות, וכרזות פרסומת מקסימות לליקר.
הליקר הבנדיקטני
תערובת הליקר הבנדיקטי מיוצרת מ 27 צמחים ועשבי תיבול, שאסף וליקט בשנת 1510, נזיר בנדיטיקטי בשם דום ברנדו וינסלי, שהיה גם אלכימאי. סודיותה נשמרת יותר ממאה שנים והליקר המופק ממנה בעל שם בכל העולם. תהליך היישון של הליקר הוא 7 שנים. (טעמנו, לא מתנו על זה).
הליקר יוצר על ידי הנזירים הבנדיקטינים עד לסוף המאה ה-18.
במהלך המהפכה הצרפתית, ניקנו כל הספרים מהספרייה של המנזר הבנדיקטני על ידי אספן ספרים, כשהוא לא מודע לכך שבאחד מהם מסתתר המתכון הסודי לליקר.
במקרה נתגלה המתכון על ידי קרוב משפחתו, אלכסנדר לה גראנד, שהחליט על ייצורו מחדש תחת השם "בנדיקטין". הוא בנה לעצמו ולכבוד הליקר ארמון בפקאן ושם הוא מיוצר מאז.
עד היום נשמר המתכון המדויק לייצור הליקר, כסוד מסחרי מוגן של חברת המשקאות שהיא הבעלים הנוכחיים של מותג הליקר ובכל רגע נתון, רק שלושה אנשים בלבד, יודעים את סודו.
אותו אלכסנדר, היה גם אספן אומנות נלהב ואת אוסף האומנות שלו רואים שם. המקום יפהפה!
הסיור:- הגברת שלקחה אותנו לסיור הייתה אנטיפטית. למרות שביקשנו סיור באנגלית ונאמר לנו שהוא באנגלית, מרגע בו הבינה שהזוג הנוסף שהצטרף לסיור דיבר צרפתית, היא התעקשה לתת את ההסברים בצרפתית. כשביקשנו שתחזור על דבריה באנגלית, נעצה בנו מבטים נזעמים והמשיכה לדבר צרפתית. בכל מקרה, רק בלווי הלא נעים הזה, ניתן היה לסייר גם במזקקה בלי ללכת לאיבוד.
עלות 12 יורו. כרטיסים ניתן לרכוש כאן
שעות פתיחה מסובכות. ממליצה לבדוק באתר לפי זמן ההגעה שלכם.
לא מצאתי שום התייחסות לנגישות שם. יש בארמון לא מעט מדרגות והאמת היא שאני לא זוכרת מעלית. ממליצה לכתוב להם ולשאול.
*בסופה של הרשומה תמצאו קישורים לנגישות בנורמנדי
אונפלר
עיר נמל ציורית לתפארת. בעבר הייתה כפר דייגים, אך בסוף מלחמת מאה השנים התפתח הנמל שלה ושימש כנקודת יציאה נוחה לסוחרים ומגלי ארצות והעיר פרחה. עיר הולדתו של המלחין יוצא הדופן אריק סאטי
בין היתר שימשה העיר את אחד המרכזים החשובים ביותר בצרפת לסחר עבדים. הבתים הצבעוניים עם קורות העץ הבולטות, והמעגן הישן הופכים אותה למקום מקסים שכיף לבקר בו.
כנסיית סנט ליאונרד
במקום הייתה כנסייה כבר ב 1186 אך במאה ה 16, בזמן מלחמות הדת היא הועלתה באש ונפגעה קשות.
במהלך המאות ה 17 – 18 הכנסייה נבנתה מחדש ושופצה אך עדין ניתן לראות חלקים מהמבנה הישן. בתוך הכנסיה ציורי קיר נאים והיא מקסימה בפשטותה.
בית זיקוק לקלבדוס
קלבדוס הוא ברנדי תפוחים ועיקר ייצורו בחבל נורמנדי. אז החלטנו לתת קפיצה לבית זיקוק שפחות או יותר היה לנו על הדרך.
Calvados Christian Drouin חווה מקסימה. בשנות השישים, בעליה היו מפיקים סיידר/קלבדוס מתפוחי העץ שגדלו במקום. עם השנים הסיידר התחיל לזכות בפרסים והחליטו לפצוח בסחר בינלאומי.
ביקרנו בחנות המפעל, התלהבנו מהעצים עמוסי התפוחים, והמשכנו בדרכנו.
אם אתם רוצים לדעת על הברנדי הזה יותר הנה לכם מאמר מלומד שעוסק במשקה
ליזיו
ברחבי צרפת ידועה ליזיו כאתר הדתי השני בחשיבותו לעליה לרגל (הראשון הוא לורד שבדרום מערב צרפת, שבשנת 1858 על פי האמונה הנוצרית-קתולית, התגלתה בה במערה, מריה אמו של ישו).
בזמן מלחמת העולם השניה הופצצה העיר וניזוקה קשות. הם מיהרו לשקם אותה והקפידו להשתמש בסגנון הבניה הישן, כך שיותאמו המבנים החדשים, לאווירת העיר.
בין עיר לכפר, כאילו לא הצליחה להחליט, ליזיו קטנה ויפה כמו גלויה. למרות ממדיה הזעירים, יש בה גם בזיליקה עצומה בגודלה וגם קתדרלה ושתיהן לא רחוקות זו מזו..
תענוג לשוטט בה.
את בזיליקת תרזה הקדושה, העצומה והגדולה – צילמנו רק מרחוק, לא היה לנו כוח להעפיל למרומי הגבעה.
קתדרלת סן פייר
ראשיתה של הקתדרלה, שממוקמת במרכזה של העיר היפהפייה, בכנסייה רומנסקית עתיקה שנשרפה בשנת 1136. בסוף המאה ה-12 התחילו לבנות אותה מחדש, בנייה שנמשכה 100 שנים.
במאה ה 16 עברה שחזור נוסף.
כתובת:- Place François Mitterrand
כ-200 מטרים צפונית לקתדרלה, מצאנו גן מקסים המכונה גן הבישופ, גן עם בריכה ומזרקה נאה במרכזו, סביב פסלים, פרחים, קסם של מקום למנוחה
בוברון און אוג' Beuvron En Auge
מערבית לליזיו, כפר קטן ויפהפה בו כל המבנים הם מהמאות ה 17 וה 18, אבל נשתמרה לה שם גם אחוזה מהמאה ה -15
בעצם מדובר כמעט על רחוב ארוך אחד ואפילו החנויות שבו, שמרו על צורתן המקורית ועל יעודן מראשית ימי הכפר.
בכפר מתגוררים 200 תושבים שחיים בעיקר מתיירות, בעיקר בימות הקיץ ובסופי שבוע. הוא מופיע, שנה אחר שנה, ברשימת הכפרים היפים ביותר של צרפת.
כשאנחנו הגענו לכפר, נראה היה שהוא כפר רפאים. חנות אחת או שתיים היו פתוחות, ואישה אחת ישבה ליד בית קפה, שכמו שראה שאנחנו מגיעים – מיהר בעליו לסגור את שעריו. 🙂
כך או כך, גם אם מדובר בכפר רפאים – הוא יפה להפליא ומצטלם בצייתנות מופתית. טיול בתוך גלויה – זה זה.
נגישות:- סוכנות שמסייעת לאנשים בעלי מוגבלויות לתכנן טיולים בנורמנדי ולהגיע לאתרים הנגישים
המלצות על מקומות לינה לבעלי קשיי ניידות בנורמנדי
בינתיים – עד כאן. ברשומה הבאה מקן עד אברנש קן (caen) – בירת נורמנדי תחתית, סיור בחופי הנחיתה ועוד.
♦ כמו תמיד, אשמח לדעת אם ביקרתם במקומות שצויינו כאן, אם יש לכם המלצות על מקומות נוספים.
תגובות תמיד משמחות ♦
