לטייל בלבוב

טיול זוגי בן ארבעה ימים וחצי בלבוב שבאוקראינה

ברשומה הקודמת הזמנתי אתכם לטייל בין הכנסיות ולהכיר את ה"גחליליות", שניסו לסייע ליהודים בתקופת השואה. הפעם נטייל בין אטרקציות בלבוב
לבוב, הממוקמת למרגלות הקרפטים, נחשבת לאחת הערים העתיקות במזרח אירופה.
אוניברסיטת לבוב, נחשבת לאוניברסיטה הוותיקה ביותר באוקראינה.
העיר נוסדה במאה ה­ 13 ע"י הנסיך מגליציה דנילו ונקראת על שם בנו לב.
פירוש השם "לב" הוא אריה, וכבר עכשיו אני מגלה לכם שבכל פינה תגלו אחד.
על ספסלי הרחוב המעוצבים, לפתח בית העיריה, כנסיות ועוד. הלב של לבוב.

ב 1386 נכבשה לבוב והפכה להיות חלק מפולין.
בשנת 1918 הפכה העיר למוקד מריבה בין פולין לבין הרפובליקה של אוקראינה ולבסוף שבה ונכבשה על ידי פולין.
בהסדרים שנעשו בתום מלחמת העולם הראשונה נשארה לבוב בידי פולין ל 25 שנים,
מה שלא הפריע לסובייטים לנסות ולכבוש אותה ב 1920.
הניסיון כשל, אך בהסכם ריבנטרופ מולוטוב, בין גרמניה הנאצית לבית ברית המועצות, עברה העיר לריבונות סובייטית.
ואז פלשו הנאצים.
עם תום מלחמת העולם השנייה, נשארה העיר בתחומי ברית המועצות וסופחה לרפובליקה של אוקראינה.
עם פירוק ברית המועצות נשארה לבוב באוקראינה.
בנובמבר 2013, לאחר שממשלת אוקראינה, בלחץ לא מתון של הרוסים (ביטול כניסת סחורות מאוקראינה לרוסיה ואיום בניתוק הגז) החליטה שלא לחתום על הסכמי שיתוף פעולה עם האיחוד האירופי, החלה באוקראינה התקוממות אזרחית אלימה.
125 בני אדם נהרגו.

עקב כך, ב 2014, הכריזה לבוב על עצמאות חד צדדית, ניתוק מהשלטון המרכזי בקייב ולקיחת אחריות על גורל אזור לבוב ואזרחיו.
על משמעותה המעשית של ההכרזה, לא מצאתי פרטים.

חצר הצעצועים העזובים

באחת השכונות העתיקות של לבוב, לא מתויירת אבל פשוט מקסימה, שוכנת חצר נפלאה שהפכה למעין מוזיאון, או בית מחסה לצעצועים עזובים.
גיליתי אותה כשחיטטתי בבלוגים אוקראינים כדי למצוא את "המקומות האחרים", את זריקות הצבע.
מי שרוצה, מוזמן לדמיין את מצחי המתקמט, ועיני הבוהות אל  מול תרגומו של מר גוגל מאוקראינית לאנגלית.
אבל מצאתי כתובת והיה לי ברור שאנחנו מגיעים לשם.

לדעתינו המקום נוגע ללב ומקסים. היו שאמרו לי, אחרי ששלחתי צילומים, שזה מקום עצוב.
כך או כך, עצוב או קסום, מדובר על מסורת מיוחדת במינה שהתפתחה מעצמה, אחרי שאחד מיושבי הבניינים שמקיפים אותה מצא שני צעצועים אבודים בסמוך. בתקווה שיבוא הילד שהצעצוע אבד לו, הוא הניח אותם בחצר המשותפת תחת גגון. אבל איש לא בא. והם נותרו עזובים.

עם הזמן התחילו אנשים נוספים להביא לחצר צעצועים שנעזבו לנפשם והאוסף הלך וגדל.

האוסף משתנה מידי פעם, מפני שלא אחת יש צעצוע שהיה לו מזל והגיע הילד שביקש לאמץ דווקא אותו. יש צעצועים שהבעלים שלהם באו ושמחו למפגש המחודש, ויש כאלה שמחכים עד היום. וכמובן שבכל פעם מתווספים אבודים חדשים.
כתובת:- Staryi Rynok Square, 5

poshta local pasta and beer – או "קפה הגלויות"

על פניו, המקום הקסום הזה שייך בכלל ל"פינת האוכל" שמגיעה בסוף.

אבל הפעם זה לא בגלל הקפה, אלא כי מדובר במקום משגע, שגילינו בדרכינו אל חצר הצעצועים העזובים.

מדובר בבית קפה/מסעדה שכל קירותיו מכוסים בגלויות, כולן של העיר לבוב, מרביתן בשחור/לבן.  ובפתח החנות עומד ברנש מדהים שמייצר גלויות "עתיקות" בעזרת גלופות עם מכבש.

כתובת:- Drukarska Street, 3, Lviv

מוזיאון בית המרקחת

מוזיאון בית המרקחת – "תחת הנשר השחור" ליד כיכר השוק. בית המרקחת פועל מאז 1735, ומספק חומרי גלם לרוקחים, מה שהופך אותו לבית המרקחת הפעיל הוותיק ביותר באוקראינה.

חדרו הקדמי עדיין מתפקד כמחסן, ובו מתחילים את הסיור במוזיאון.

למקום חצר פנימית מהמאה ה -17 שמאפשרת הצצה אל אופיין של חצרות המעמד הבינוני העליון של לבוב בתקופה ההיא.

במרתף, המפחיד יש לציין, ניתן לראות מעבדה של אלכימאי.
תראו, אולי כי ראינו קודם את מוזיאון בית המרקחת של קראקוב שהיה מרהיב, ואולי על שום פרצופה חמור הסבר של הגברת המגודלת שמיהרה להוציא אותנו מהמוזיאון בדלת צדדית, כשלקבוצה שהייתה שם, הניחה לצאת בדרך הראשית. המוזיאון שווה, אבל פחות מרשים מאחיו.

כתובת:- Stavropihiis'ka Street 3, Lviv   עלות:- 30 גריבנה לאדם

מוזיאון הזכוכית של לבוב

מוזיאון הזכוכית נמצא ממש מול מוזיאון בית המרקחת. הוא ממוקם במרתף מבנה שהוקם בשנת 1593, וכנראה שבעבר שימש המרתף לשמירת סחורות. לאחר שריפה גדולה שפרצה בעיר ושרפה, בין היתר את המבנה המקורי שהיה מעליו, אסרו השלטונות לבנות מרתפים נוספים כאלה ואותם שנשארו נותרו סגורים, למעט זה שכיום שוכן בו מוזיאון הזכוכית.
שימו לב, יורדים במדרגות ומן הראוי והרצוי גם יחד להרכין את הראש כדי להגן על הפדחת. המוזיאון נוסד בשנת 1992 והוא מוזיאון הזכוכית היחיד (נכון לעכשיו) באוקראינה.

מוזיאון קטן וצנום, שבחדר הראשון (והחשוך) שלו מוצגים היסטוריים מאוסף מוזיאון ההיסטוריה של לבוב.

תצוגה לא מאד גדולה, אבל יפהפייה ומיוחדת. יש גם חנות מזכרות במקום. המחירים, כמו המחירים הלבוביים זולים, אבל המוצרים (אלה שאני אהבתי) כבדים, ועל כן לא קניתי ולו גם אחד. יופי של מוזיאון -שווה ביקור.
כתובת:- Rynok Square, 2, Lviv פתוח יום יום מ 10:00-18:00 עלות:- 20 גריבנה לאדם

ארמון פוטוצקי

ארמון פוטוצקי נבנה במאה ה 19 כבית עבור משפחת פוטוצקי, שהייתה משפחת אצולה פולנית עשירה, ובמקום נהוג היה לקיים אספות פוליטיות ואפילו קונצרטים.

נחשב לאחד המבנים האדריכליים המעניינים בלבוב. במקור היו במבנה 102 חדרים, כניסות מיוחדות למשרתים ועוד.
בשנת 2002 העבירה המשפחה את הארמון לרשות עיריית לבוב על מנת להפוך אותו לגלריה לאומנות אירופאית שנפתחה לקהל ב 2007. החצר היפהפייה נעימה לשיטוט ומאחורי המבנה הגדול יש מעין גינת מיניאטורות ומספר פסלים נאים.

כתובת:- Mykoly Kopernyka Street 15, L'viv פתוח ג'- ו' 11:00-17:00 שבת וראשון 10:00 – 18:00 כניסה 70 גריבנה לאדם.

כיכר רינוק Rynok

הכיכר שומרת על שמה מאז המאה ה 14, אז הייתה מרכז החיים הפוליטיים, תרבותיים ומסחריים של העיר. מקור השם הוא המילה הגרמנית "מעגל" רוב בתי הכיכר תוכננו על ידי אדריכלים אוסטריים ואיטלקיים. הקפדה על הרמוניה קבועה כשאין בניין אחד גבוה יותר או בולט יותר מהאחרים למעט בית העירייה

בית העירייה

טיפוס במאות המדרגות של בית העירייה, אל קצה מגדל השעון של לבוב, שהובא מוינה באמצע המאה ה-19, נחשב אחת האטרקציות החביבות. הנוף, שאומרים שניתן לראות בתום הטיפוס, מרהיב. לא. לא טיפסנו. הברך שלי חמדה לה לצון והכפילה ממדיה, אבל גם אם היא הייתה במצב איתן, יש להניח שהייתי משאירה לכם את החוויה – כדי שתוכלו אתם לספר לי עליה.

מה שכן, מבחוץ הבניין יפהפה ומבפנים – משעמם. אבל לפחות בדקנו. הוא ה"חריג" בכיכר.
כתובת: Rynok Square, 1

שדרות סבובודה

שדרות החירות , השדרה הרחבה והיפהפייה, שמובילה אל האופרה,

רצופה בדוכנים שונים, קישוטי בית קטנים, מפות, צעיפים וצעצועים, וכמובן שגם דוכני מזון, שלי נראה היה שבכולם מגישים את אותן המנות. נקניקיות בצורות שונות וצ'יפס. הריח היה לא רע, לא טעמנו 🙂

נראה שכולם אוהבים להתכנס בשדרות היפהפיות

 

בית האופרה של לבוב

בית האופרה של לבוב נבנה ב 1901 בסגנון ניאו רנסנס ונחשב לאחד התיאטראות היותר יפים באירופה. חזיתו מרשימה להפליא, עטורה פסלים מדהימים.

פנים בית האופרה יפה גם הוא אולם ענק עם תאים מפתים.

החל מהשעה 10:00 בבוקר, בכל שעה עגולה ניתן להיכנס אל תוך המבנה ולערוך בו סיור עצמאי. מתאבן
כתובת:- Svobody Ave, 28, L'viv עלות 80 גריבנה לאדם

המוזיאון האתנוגרפי ופסל החירות היושב

 המוזיאון האתנוגרפי היחיד באוקראינה שמציג על פני שלוש קומות  בבניין יפהפה, פריטים שונים מההיסטוריה האוקראינית. כרכרה ישנה נושנה שהובילה אצילים ורוזנים שמקבלת את פניכם בכניסה,

פריטים שונים כולל ריהוט והגשה, כלי נגינה עתיקים, שניתן בעזרת לוח מחשב להקשיב לכל אחד מהם (כמעט), תצוגת שעונים יפהפייה מהמאה ה 15 ועד המאה ה 20 ועוד.

יש לשים לב למספר דברים:-
האחד, אם אתם רוצים לצלם במוזיאון יש לשלם עבור כרטיס צילום. גברות חמורות סבר תעקובנה אחריכם ותוודאנה, באוקראינית נזעמת למפרע, שיש לכם כזה. לרגע אפילו הייתה לי התחושה שאחת מהן ממש התאכזבה כשמיהרתי להושיט לה את הכרטיס שמוכיח שאני תיירת מנומסת ושומרת חוק 🙂
השני, אחרי שעליתם למעלה ושוטטתם בין החדרים, יש מסדרון נוסף, שלא מפנים אליו בצורה ברורה. אמנם יש על הקיר מפה עם "מבט על" של אגפי המוזיאון, אבל, היא באוקראינית והיא ממש קטנה, דהויה ומבוישת. היכנסו לשם ועלו למעלה, יש מה לראות.
וכשאתם יורדים חזרה למטה, לכיוון קופת הכרטיסים, אל תמהרו לצאת חזרה אל הרחוב, ממש מול דלת הכניסה/יציאה עוד אולם מרשים וגם מול קופת הכרטיסים.

על כיפתו של המוזיאון האתנוגרפי של לבוב יושב פסל החירות. כן, כאן הגברת נחה, אחרי שבכל מקום אחר ובכל אחד מהגלגולים השונים של "פסל החירות" היא עומדת זקופה באון ובגאון.
הפסל נוצר בסוף המאה ה 19 על ידי הפסל הפולני ליאונרדו מרקוני. פשוט הרימו מבט מהשדרה היפה לכיוון המוזיאון.
כתובת:- Svobody Ave, 15, Lviv
פתוח יום יום למעט ימי שני מהשעה 12:00-17:00 (כן, זה מוזר, אבל אני לא אחראית על הזמנים, רק על המידע) עלות:- כניסה 40 גריבנה כרטיס לצילום – 60 גריבנה.

פסאג' האופרה

היה לנו קצת זמן, בין הביקור בבית האופרה, לשעת פתיחת המוזיאון האתנוגרפי, שכזכור נפתח רק בשעה 12:00 ועל כן החלטנו לדגום את פסאג' האופרה. לא, לא שרצינו לקנות משהו, אבל יש שם קפה בקומה האחרונה, וכזה דווקא רצינו. המקום נמצא במבנה שהוכר על ידי אונסק"ו כבנין לשימור, מקום אלגנטי, חביב,  והקפה טעים, אז בכלל.
כתובת:- Svobody Ave, 27, Lviv

סיפורי פסלים 

שפע פסלים פזורים בלבוב. על כל בניין ובכל פינה. העיר פשוט זרועה בהם. בחרתי מספר פסלים להגיש לכם כמתאבנים.

פסל של ויצ'סלב צ'ורנוביל

לוחם חירות שאת רוב ימיו בילה בכלא על רקע פוליטי על שום מלחמתו לשמירת הזהות האוקראינית בתקופה הסובייטית. ניסה להבחר לנשיאות בשנת 1991 וב 1999 נהרג בתאונת דרכים.
הטענה היא שהוא נרצח ומכוניתו חובלה.

פסל של ניקיפור 

היה צייר שצייר מעל 40,000 ציורים על כל מה שבא ליד, החל מקופסאות סיגריות וכלה מפיסות נייר שהדביק זו לזו.

אנדרטה לאיוון פיודורוב

האנדרטה לאיוון פיודורוב  שהיה אחד מאבות הדפוס ותרם רבות לפיתוח מכונות דפוס. באופן מקסים, למרגלותיו יש שוק ספרים

אנדרטה לאדם מיצ'קביץ 

סופר ומשורר, נחשב לאחד המשוררים המייצגים של התקופה הרומנטית של המאה ה-19, ולאחד מאנשי הספר שעוררו את הלאומיות הפולנית (ויקיפדיה)

אנדרטה למלך דנילו  

מקים לבוב שקרא לה על שם בנו – לב.

אנדרטה להגנת העיר 

אנדרטה לציון עצמאותה של אוקראינה.

אנדרטה לטארס שבצ'נקו

אנדרטה למשורר והצייר האוקראיני. 

12 מטר של עמוד תבליטים מרשים בצורת גל, שאמור לסמל את גל ההתעוררות הלאומית. מתברר שנעשו מספר תחרויות על ידי וועדה ציבורית, מאז 1987, להקמתה של האנדרטה, ורק ב 1992 אושרה התוכנית
והיא נחנכה ב 1996. לצד העמוד גם פסל של איש הרוח החשוב. ילדים חוגגים על האנדרטה ומשתמשים בה כקיר טיפוס 🙂

Monument of Ignacy Lukasiewicz and Jan Zeh

ממציאי מנורת הנפט המודרנית.

מזרקת אמפיטריט   

אלת הים ואשתו של פוסידון

מזרקת נפטון

מזרקת אדוניס

פסל של לאופולד פון סאקר-מזוך

 

אציל, סופר ועיתונאי שהתפרסם בזכות הרומנים שלו והמושג "מזוכיזם", אשר הוענק לתופעה  על ידי פסיכיאטר אוסטרי – על שמו. המון ידיים. אי אפשר היה שלא "לפרק" אותו לגורמים.

פסל בכיכר

יורי פרנץ קולצ'יצקי 

היה דיפלומט פולני ממוצא אוקראיני נחשב לגיבור מלחמה. האגדה מספרת שהוא זה שהביא את פולי הקפה הראשונים לעיר. בהמשך הקים את בית הקפה הראשון בוינה.

פינת האוכל

BISCOTTI 

ביסקוטי הוא בית קפה חביב ביותר ליד הפארק היפהפה על שם איוון פרנקו.

יש מול בית הקפה  גם אנדרטה יפהפייה.

קפה ועוגות מצויינים במחירים מעולים.
כתובת:- Lystopadovoho Chynu St, 14, Lviv

Kredens Cafe

בקפה קרדנס  הקפה מעולה. הקפה בלבוב טעים בכל מקום, ופה מתעלה על עצמו. מה שכן, הוא גם ה"יקר" ביותר שיצא לנו לשתות בלבוב. כמה זה יקר? סכום השווה ל 17 ₪ לשני ספלים ענקיים. שווה
כתובת:- Valova St, 5, Lviv

CELENTANO

צ'לנטנו – מסעדה איטלקית מעולה, פיצה ענקית (זו הקטנה) עם 2 ספלי קפוצ'ינו ,171 גריבנה שזה בערך 24 ₪  שימו לב, אלא אם כן אתם ממש ממש רעבים, לא להזמין את הפיצה העוד יותר גדולה-
היא מתאימה לגדוד צנחנים מורעב במיוחד, ולא לזוג.
כתובת:- вул. Галицька, 1, Lviv

אטלס

על המסעדה הזו, המליץ לנו פקיד הקבלה במלון הנפלא שלנו. השם מחייב, והוא גם אמר שזו מסעדת יוקרה של מאכלים אוקראינים מסורתיים, אז החלטנו לנסות. בעוונותיי, ביקשתי מהמלצרית לנקות את השולחן, שהיה לא כל כך נקי, ומאותו רגע זכינו לשירות אנטיפתי ולא נעים בעליל. האוכל היה טעים, אבל המנות קטנות למדי. ובכל זאת, מסעדת יוקרה ועל כן שילמנו 415 גריבנה שהם בערך 57 ₪ .
לסיכום :- טעים ואם אתם רוצים שירות נעים – אל תבקשו שינקו לכם את השולחן.
כתובת:-  Rynok Square, 45, Lviv

Green

מסעדה צמחונית, מחירים לא זולים (ביחס ללבוב) לא התלהבנו יותר מידי, אבל מצד שני גם לא ניסינו יותר ממנה אחת, אז למי שמחפש מסעדה צמחונית, היא ממש בפאתי בעיר העתיקה.
כתובת:- Brativ Rohatyntsiv St, 5, Lviv

להניח את הראש

שהינו ב  swiss hotel. כדרכנו, בחרנו אותו אחרי שבדקנו את מפת העיר וראינו שהוא קרוב מספיק לעיר העתיקה. ואכן המיקום היה מעולה, פסיעות בודדות מהעיר העתיקה.

מלון ארבעה כוכבים מפנק לתפארת. החדר היה מרווח. המיטה נוחה, חדר האמבטיה גם הוא מרווח עם פינוקי אמבט נהדרים. מידי יום הוחלפו המגבות והוסיפו סבון ושמפו.
כל ערב חיכה לנו על הכר שוקולד עם ברכת ליל מנוחה. ארוחת בוקר עשירה וצוות חייכני ושמח לעזור. לובי מרווח ונוח. בקיצור, אנחנו ממליצים עליו בשמחה.

לסיכום
לבוב, הזכירה לנו לא מעט את קראקוב. אמנם שתי שריפות ענק במאה ה 16 החריבו חלקים רבים מלבוב, אך שתי הערים לא ניזוקו בזמן מלחמת העולם השנייה, ועל כן שמרו על המראה העתיק הראשוני, שתיהן מוקפות היו חומה, בשתיהן המרצפות הבלתי נסבלות, שגרמו לי מצד אחד לחרף מתחת לשפם שאין לי, ומן הצד האחר לשמוח שאני לא נועלת נעלי עקב (אף פעם). העיר צעירה ושוקקת, גם בשעות הערב. אמנם, להפתעתנו, הכיכרות לא מוארות באור יקרות, אבל כל סימטה מאכלסת בתי קפה לרוב והאור שהן מאירות נוסך תחושה נעימה מאד.
הרחובות נקיים לתפארת, הסמטאות ושפע הפסלים המרהיבים שפזורים בכל מקום, משובבי נפש, והקפה, איזה קפה משגע יש בלבוב. על הנקודה היהודית ועל הכנסיות תוכלו לקרא בפוסט "לבוב – פנינה באוקראינה"
סעו לטייל בלבוב – יש הרבה מה לאהוב.

נהנתם? הייתם בעיר? השתכנעתם לבקר בה? ספרו לי על כך בתגובות