טיול בעמק אחד, לא קטן במיוחד, פורה, ירוק, וזרוע טירות עמק הלואר (פרק א')
את הרשומה טיול מהעיר אל הכפר בדרום ברטאן, סיימנו בסיור ברושפור אן טרה, כפר ציורי לתפארת בברטאן.
את ברטאן עזבנו בתחושה ובידיעה שיש לחבל עוד המון מה להציע, אבל לנו לא נשאר זמן והגיעה העת להיפרד לשלום ולשים גלגלינו לכיוון עמק הלואר.
עמק הלואר
עמק הלואר משתרע כולו לאורך חלקו הגדול של נהר הלואר, שהוא הנהר הארוך ביותר בצרפת.
הנהר אינו אחיד ברוחבו, ובקיץ הופך צר יותר וחושף מיני מינים של צמחים, סלעים וחולות.
לעומת זאת בחורף, עקב היותו רב יובלים, הוא הופך לשוצף וקוצף, ולא מעט פעמים גרם לנזקים חמורים לישובים והטירות הרובצים לצידו.
כבר בתקופת האבן הקדומה, בזכות אדמתו הפורייה, היה העמק מאוכלס.
הרומאים חמדו אותו ואימצו אותו אל חיקם.
במאה השישית לספירה התיישבה שם הנצרות, והוא חווה עוד פלישות וביזות לרוב.
לואי ה 11 הכריז על העיר טור שבעמק, שהפך למקום משכנם העיקרי של מלכי צרפת, כבירת צרפת, ובתקופתו התחילו לייבא אומנים (כמו ליאונרדו דה וינצ'י) ובעלי מלאכה איטלקיים כדי לבנות, לרומם ולשפץ את הטירות.
כך הפך עמק הלואר, על עיירותיו וטירותיו, לערש הרנסנס הצרפתי.
במאות ה 17 וה 18 נחפרו תעלות בין הנהר לפריז. תעלות אלה הפכו עד מהרה לנתיב תחבורה חשוב מאד, דבר שסייע להתפתחות בעמק ושגשוגו, אולם בסופה של המאה ה 19 נוספה לעמק מסילת ברזל, שעד מהרה כבשה את מקום נתיבי ומעגני הנהר.
אחת לשנתיים בסוף ספטמבר, מתקיים "פסטיבל דה לואר". זכר לימיו כנתיב תעבורה חשוב.
זו חגיגה בת חמישה ימים ובה שש מאות מלחים מצרפת ומדינות נוספות באירופה, נפגשים באורליאנס על שפת רציף הלואר, משיטים סירות לאורך הנהר, מופעי תיאטרון מוזיקה, תערוכות, בתי קפה פתוחים, מופעי לילה ועוד.
גם השנה, לידיעת המטיילים, (ספטמבר 2019) – הוא יתקיים.
נגישות
תיירות מונגשת בעמק הלואר.
עוד טרם הגיענו על יעדנו הבא, העיר אנז'ה, עצרנו להתרעננות במרכז קניות, כ-8 ק"מ מערבית למרכז העיר. קניון בעל צורה מעוגלת להפליא בשם Centre Commercial l'Atoll, ובו שפע חנויות ענק של כל שתעלו בדעתכם, שדירת מסעדות ובתי קפה, מתקנים לילדים, מקום אידיאלי לעצירת ביניים.
אנז'ה
בעלת מורשת אדריכלית עשירה. בתקופת ימי הביניים שמשה העיר כבירת הלואר. באנז'ה נוסדה אחת האוניברסיטאות העתיקות ביותר בצרפת, כבר במאה ה 10.
הנמל באנז'ה היה אחד מנקודות המעבר שבין העמק לפריז, וכמו בכל העמק גם הוא תרם לפיתוח תעשיה בעיר. פרנסי אנז'ה השכילו להשתמש בשינוי שחל בנתיבים, והוספו תעשיות גם עם הפצעתה של מסילת הברזל.
טירת אנז'ה
סמלה החשוב והגדול ביותר של העיר הוא ללא ספק, טירת אנז'ה שנבנתה במאה ה -13. לא פחות מ 17 מגדלים שמקיפים את המבצר, לאורך כ 500 מטרים.
האטרקציה המפורסמת של המצודה היא מוזיאון בו תלוי שטיח האפוקליפסה שנארג במאה ה -14 במיוחד עבור הדוכס לואי הראשון מאנג'ה. הוא נחשב כיום לשטיח הקיר הארוך ביותר בעולם (100 מ'), מתקופת ימי הביניים.
המוזיאון מציג גם תערוכות מתחלפות של אומנות עכשווית ועוד. עוד בתחומי המצודה, כנסייה, מבנים נוספים וגנים.
עלות :- 9 יורו. בין נובמבר למרץ – כניסה חינם ביום א' הראשון של כל החודש.
פתוח יום יום :-
ינואר עד אפריל/ספטמבר עד ינואר 10:00-17:30 מאי עד ספטמבר 09:30-18:30
כתובת:- 2 Promenade du Bout du Monde
נגישות
עלון נגישות טירת אנז'ה (בצרפתית)
עוד על נגישות בטירה (צרפתית)
הטירה הייתה סגורה כשהגענו לעת ערב, אבל זכינו לשוטט ולראות את גני החפיר המדהימים שלה
ולהשקיף על הנהר והעיר.
קתדרלת סן מוריס – הקתדרלה של אנז'ה
באותו מקום בו ניצבת הקתדרלה, עמדה כנסייה החל מהמאה הרביעית לספירה. היא נהרסה ואז במאה ה – 8 נבנתה מחדש עד ששריפה הרסה אותה עד היסוד ב 1032.
המבנה הנוכחי נבנה בין המאות ה- 11 וה -16, והוא תערובת של הסגנונות הרומנסקי והגותי, בעיקר בגלל משך הבניה הלא קצר שלה. חלונות הויטראז' היפהפיים גם הם מהמאות ה 12 וה 13 ונשתמרו מאז, למרות פגיעות שונות שחווה המבנה, כמו שריפה שכילתה את מגדל הפעמונים, והריסת פסלי השליחים שהיו על משקוף הכנסייה.
עוגב הקתדרלה מוזכר כבר במסמכים משנת 1369, אך נפגע קשות במכת הברק שגרמה לשריפת מגדל הפעמונים ב 1451. ב 1617 – שופץ והורחב. הצליח לשרוד את המהפכה, אבל נפגע פגיעה קשה בהפצצה ב 1944. שוקם, הורחב ושוחזר ב 1959 ונחשב לאחד העוגבים הגדולים והטובים ביותר בצרפת.
פתוח:- יום יום 08:00-20:00 כניסה חופשית
כתובת:- 4 Rue Saint-Christophe
התיאטרון הגדול של אנז'ה
אדריכל העיר, מתורין שמו הקים את המבנה הראשון בראשית המאה ה-18, ועל חורבות הבניין שנהרס, הוקם ה-"גראנד תיאטר", שנחנך ב-1871, כשעל הקמתו מופקד הפריסאי מגנה, שהתמחה באדריכלות תיאטרון. התיאטרון ממוקם בכיכר הראליאמנט, כ 250 מטר צפונית מזרחית לקתדרלה, שם סעדנו את ליבנו כשאנו צופים אל הבניין המואר ואל תחנת הטראם שלידו.
כתובת:- Place du Ralliement
גלריית דוד מאנז'ה
ממוקמת במה שהיה קפלה של המנזר הישן של טוסן. והיא מוקדשת ליצירותיו של הפסל פייר-ז'אן דוד כיום מהווה חלק מקומפלקס המוזיאונים של אנז'ה
כנסיית סנט לאוד
הכנסייה המקורית הוקמה כבר ב 1008 ובה קבור הבישוף של קוטאנס. בשנת 1240 כשניתנה ההוראה לבנות את הביצורים סביב המצודה, לא הייתה אפשרות השאיר אותה במתחם המבוצר. הכנסייה שרדה עד למהפכה הצרפתית ואז היא נהרסה כמעט לחלוטין.
היא נבנתה שוב ב 1876, אך בהפצצות במלחה"ע השנייה יותר ממחציתה נהרסה ועברו עוד יותר מ 10 שנים לפני שהחלו בשיקומה.
כתובת:- 4 Rue Marceau, 49100
le jardin du mail – גני הדואר
הגנים, הממוקמים בסמוך לבית העירייה, נוצרו סביב סוף המאה ה 16 והשם ניתן להם על שם משחק רב משתתפים שנהוג היה לשחק בו. בעצם זהו אחד הגנים הציבוריים הראשונים באנז'ה. במאה ה 17 נמאס לתושבים מהמשחק והגן ננטש.
הוא תוכנן מחדש ב 1859 נוצרו בו שבילי הליכה, נבנו מזרקות והוצבו בו פסלים. בעונת הקיץ פורחים בו מעל 20 אלף פרחים שונים שמסודרים בצורות גיאומטריות.
המקום נגיש!
כתובת: Boulevard Résistance et Déportation
בקצה אותו רחוב, נמצאים הגנים הבוטניים המומלצים של העיר, בהם לא הספקנו לבקר.
בדרכינו אל הנקודה הבאה טירת סומיר, השקפנו אל עבר הלואר ושם משך את תשומת לבי גשר אחד במיוחד. אולי היו אלה השתקפויות ואולי הציפורים שדווקא לידו היו רבות מהן, אבל זה מה שאנחנו יודעים לספר עליו
גשר מתורין
Pont de Saint-Mathurin-sur-Loire
Pont de Saint-Mathurin-sur-Loire
על מנת לנסות למנוע מהצבא הגרמני להמשיך בפלישה אל החבל, הוא פוצץ על ידי המחתרת הצרפתית ב 19 ליוני 1940. עד עצם היום הזה, פיצוץ גשרי הלואר נחשבים למבצעים החשובים ביותר של המחתרת הצרפתית.
גשר מתורין היה הגשר האחרון שפוצץ על ידם. הוא נבנה מחדש ב 1954.
טירת סומיר
טירת סומיר ממוקמת על גבעה ממש מעל מפגש הלואר ויובלו התואט.
מבצר מרשים מהמאה ה -14 עם ארבעה מגדלים עגולים, שנוספו לו ביצורים במאה ה -16.
הטירה המבוצרת הזו, היא הדוגמה האולטימטיבית לארמונות הנסיכות שנבנתה על ידי שושלת ולואה בסוף ימי הביניים. היא הייתה מקום מגוריהם של מושלי העיירה, בהמשך שימשה כבית הסוהר ואפילו כמחסן נשק ותחמושת.
הטירה נרכשה על ידי עיריית סומיר בשנת 1906 כדי לשמש את המוזיאון העירוני, שמכונה כיום Musée de France.
מאז שנת 1912 מוצגים במוזיאון שני אוספים עיקריים, האחד מוקדש לאומנות הדקורטיבית מימי הביניים ועד המאה ה -18 והאחר מציג ציוד חימוש מימי קדם ועד ראשית המאה העשרים.
הנקודות הבאות בתכנון היו שינון וטירת אזאי לה רידו Azay-le-Rideau, אבל עשרים דקות בערך אחרי שיצאנו לדרך, גילינו איזו הפניה לשוק וחנות יין.
אוריאל ואני לא נמנים על חובבי המשקה החריף כלל ועיקר. אוריאל בכלל לא ואני רק יין לבן יבש, ולגימה או שתיים מפילה אותי שדודה אפיים. ציונה ויוני דווקא כן מביני עניין. על אחת כמה וכמה, ששוק תמיד מצליח לפתות את כולנו. אז באנו בשערי הקסם שנקרא:-
מונטסורו montsoreau
מה אומר לכם? אנחנו ברי מזל. בכל יום ראשון השני של כל חודש מתקיים לאורך גדת הלואר שבמונטסורו שוק פשפשים משגע.
מדובר בשוק הפשפשים הגדול ביותר בעמק הלואר, שמתקיים בעיירה קטנטונת שנקראת על שם ההר עליו היא בנויה. הר סורו. העיר כולה מוכרזת כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ונמצאת ברשימת הערים היפות של צרפת.
יש שם גם טירה, אבל אליה לא הגענו (אל דאגה, עוד נבקר בטירות אחרות בהמשך). ובכלל, עניינינו בשוק הנפלא, שראשיתו ב 1990 במטרה לקדם את התיירות והמסחר בעיירה. דוכני השוק נפתחים כבר בשעה 05:30 בבוקר ואז עטים עליו סוחרי עתיקות והמקומיים כדי להיות הראשונים להשיג מציאות.
כמה שווה לתכנן ולהגיע אליו?
אז ככה, ב 2006 הוא זכה בתווית האיכות של צרפת, ונחשב לאחד מ 50 האירועים החשובים של גלריית הסחר הלאומית של עתיקות ואומנות באירופה.
במקום יושבים, בין הדוכנים, גם אנשי מקצוע מתחום השימור והרסטורציה, כך שאם לדוגמא באתם כדי להשתקע, ואתם ממש רוצים חפץ שמשתוקק לטיפול אוהב, הרופא כבר שם.
כל מי שאוהב, מים, שווקי פשפשים, סתם להסתובב באווירה פסטורלית, עתותיו בידיו והוא במקרה הגיע לסביבה ביום ראשון השני של החודש…אני ממליצה בחום.
תוכלו למצוא שם בובות, תמונות, מצלמות ישנות וסכו"ם, תכשיטים ורהיטים.
בקיצור? תוכלו למצוא שם הכל מכל וכל.
(ואם אתם במקרה מזהים את הבסיסט…אז כן ?)
היה משעשע להסתובב בין הדוכנים ולראות שלסוחרים בכלל לא אכפת שאנחנו שם (ועוד כמה עשרות). הם פתחו שולחנות והניחו פיתם ובצליהם לפניהם. השעה שעת צהריים, והם את רעבון כרסם ישביעו,
גם אם זה יהיה על חשבון רעבון כיסם. שוק מקומי, באווירה מקומית. אמרתי לכם קסם. לא?
ואיפה היין, אתם שואלים? אז, ב –La Cave de la Motte à Montsoreau חנות יין מקסימה בצד הדרך, אחת מכמה חנויות שמוכרות תוצרת משובחת של יקב מקומי.
חברינו הצטיידו כראוי.
בהיותנו, כפי שכבר סיפרתי, בורים גמורים בענייני שיכר, שמרנו את מעותינו ליקב הבא, אליו עוד נגיע.
כתובת:- Rue des Abbesses Montsoreau3
שינון
העיירה מימי הביניים ממוקמת במרכז עמק הלואר. הטירה העתיקה (גם בה לא ביקרנו) הייתה מקום משכנו המועדף של הנרי השני, שגם נפטר כאן בשנת 1189 ובנו, ריצ'רד לב הארי, נולד כאן.
הרחובות המתפתלים המרצפות ובתי העץ בעיירה מתוארכים למאה החמש עשרה.
שינון שנחשבת לאחת מהעיירות היותר מוכרות לייצור יין בלואר, והיין האדום שלה בעל דירוג גבוה ביותר, מוכרזת כאזור לשימור מאז שנת 1968 והיא עוברת עבודות שיקום מתמשכות על מנת לכבד ולשמור
על זהותה ההיסטורית והארכיטקטונית.
באנו, סיירנו קצרות, הוקסמנו אבל נאלצים היינו להיפרד עד מהרה ולהמשיך בדרכינו.
נגישות
עלון נגישות בשינון (בצרפתית)
אזאי לה רידו Azay-le-Rideau
טירת אזאי-לה-רידו נבנתה במאה ה -16 בלב עמק הלואר.
גרם המדרגות הגדול שבה נחשב יצירת מופת ולאחד מגרמי המדרגות היפים ביותר בצרפת.
בשנת 1791 נרכשה הטירה על ידי משפחת המרקיז ביינקור והוא ומשפחתו הקפידו לשמר את הטירה וסביבתה תוך שהם מקיפים אותה בגן יפה ובריכה.
הדקורציה בתוך הטירה וריהוט הסלון נותרו כשהיו מאז המאה ה -19. אולם ביליארד, מזווה, מטבח, חדר אוכל וספריית טרקלין, וניתן לשוטט בהם.
בשנת 1905 נמכרה הטירה לממשלת צרפת שבין השנים 2014 – 2017 עסקה בשחזור ושימור הטירה על תכולתה וסביבתה.
סוד כמוס. אני לא נמנית על חובבי הטירות, אבל את זו אהבתי מאד.
עלות:- 10.5 יורו. תקף לשנה
01/01 – 31/03 ו 01/11 – 31/01 הכניסה חופשית בכל יום ראשון הראשון של כל חודש.
שעות פתיחה – כדאי לבדוק באתר לפי מועד הגעתכם לטירה.
לאחר הביקור יצאנו לשוטט מעט ברחובות הסמוכים אליה. כמו לטייל בתוך ציור.
מאחר וראינו קבוצת אנשים חונה להנאתה ליד גלידריה החלטנו, למרות הטמפרטורה, לבדוק הכצעקתם.
זו הייתה בהחלט גלידה משובחת ועל כן אנחנו ממליצים, לכל מי שמגיע לסייר בטירה המתוקה, לצאת החוצה אל הרחובות הסמוכים והציוריים ולאכול גלידה ב Volo Gelateria
כתובת:- Rue Balzac, 37190 Azay-le-Rideau 14
נגישות
נגישות באזאי לה רידו (צרפתית)
הנגישות בקצרה:-
הטירה אינה נגישה לאנשים בכיסאות גלגלים (72 מדרגות מובילות לביקור בטירה).
הפארק, החנות ואזור הכרטיסים נגישים. ושם ישנם כל מיני עזרים לבעלי מוגבלויות כמו:-
✔ הקרנות על מסך גדול של חדרי הטירה תוך התמקדות ביצירות העיקריות
✔ דגמים ברי מישוש של הטירה, מעלה גרם המדרגות הגדול, והקישוטים.
✔ מפה בכתב ברייל של הטירה והפארק
✔ מותר להכניס כלבי נחייה וכלבי שירות למוגבלים
✔ שירותים המותאמים לאנשים עם מוגבלות.
מדושני עונג מהגלידה המשובחת, המשכנו בנסיעתנו אל יעד הלינה הבא – העיר טור.
עליה ועל שבא בעקבותיה, בפוסט הבא.
הרשומות הקודמות על הטיול בצרפת:-
פריז:-
ארבעה ימים בפריז חלק א'
ארבעה ימים בפריז חלק ב'
נורמנדי:-
טיול בנורמנדי
מהליקר הבנדקטיני לברנדי הקלבדוס
מקן ועד אברנש טיול בנורמנדי
ברטאן:-
ברטאן – ממון סן מישל ועד דינאן
טיול מהעיר אל הכפר
אתם כבר יודעים כמה משובבות תגובות את נפשי, נכון?
ביקרתם? ראיתם וחוויתם, או סתם אהבתם את מה שקראתם – שובבו נא את נפשי והגיבו.
לפוסט הזה יש 8 תגובות
תודה על המידע ,
אודה לך באם תכניסי שמות של כפרים יפים ועתיקים
היי הרצל, תודה על תגובתך. אני ממליצה ומספרת בבלוג, אך ורק על מקומות בהם ביקרתי בעצמי.
ברשומות האחרות על צרפת תוכל לקרא על כפרים יפים למשל בחבל ברטאן.
תודה רבה על המידע. מתכננים את הנסיעה לעמק הלאור. והמידענמאטד עוזר ותורם. יחד עם שאלה – האם אכלתם רק במסעדות ? קראתי במקומות אחרים שניתן לקנות מאפים וגבינות ( גם אני לא חובבת יין ) ולעשות פיקניק בחיק הטבע
היי, ראשית תודה על התגובה, שמחתי מאד לדעת שנעזרת במידע. שנית, אכן אכלנו רוב הזמן במסעדות.
למעט אולי פעם או פעמיים בהן בחרנו לקנות מצרכים שונים ולהכין לנו ארוחה קלה.
תמונות מהממות וכתוב יפה מאד
תודה רבה 🙂
שלום ניני. תודה על הבלוג המקסים. כבר נעזרתי בו בעבר ובכלל לפעמים נחמד סתם לעשות איתו טיול מהכורסא, כשהזמנים לא מאפשרים נסיעה 🙂
אני יודעת שזה עניין של טעם אישי, אבל אנחנו עושים טיול-גיחה מפריז עם לינה של לילה אחד בעמק הלואר (וחוזרים למחרת ישר לשדה התעופה). אני יותר בעניין של שלכת, גנים וכו' ופחות מעניין אותי לבקר במלא טירות. אז אם היית בוחרת טירה אחת, באיזו לדעתך כדאי לעצור? באיזו טירה היה הגן היפה ביותר לדעתך?
תודה נאוה
היי, ראשית תודות על התגובה, מחממת הלב. שנית, אם אני צריכה הייתי לבחור את הטירה עם הגן היפה ביותר, ללא כל ספק בוחרת הייתי את וילנדרי Chateau de Villandry
אם הטירה הכי "סימפאטית" לטעמי האישי הייתי בוחרת ב אזאי לה רידו Azay-le-Rideau
נסיעה טובה ומהנה.