סיור בין הבתים הראשונים של רחובות
רחובות
ממשיכים לטייל בערי ישראל והפעם ברחובות, שממוקמת בשפלה הפנימית מדרום לנס ציונה, הוקמה כמושבה והיום היא עיר ואם בישראל.
אחרי שסיפרתי לכם על ראשון לציון, נס ציונה, מזכרת בתיה וגדרה הגיעה תורה של רחובות.
במקור התכנון היה לכתוב רשומה אחת בלבד על העיר, אבל אז זכינו לבקר במרכז למורשת יהדות תימן, והיה ברור שמגיעה לו רשומה משל עצמו שתגיע בהמשך.
מתחילים בהתחלה - היסטוריה (בקטנה)
"כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ"
רחובות הוקמה על אדמת תל דוראן, שטח עזוב שהיה שייך לערבי נוצרי מיפו, בין נס ציונה לעקרון, על ידי עולים מתנועת "חובבי ציון" (עליהם כבר סיפרתי ברשומות אחרות). רחובות הייתה אחת מאותן מושבות, שהתעקשו על עצמאות נטולת תמיכה מצדו של הברון רוטשילד, אך כן נאלצה לבנות בעזרתו מערכת יחסי גומלין כלכלית.
חברת כרמל
כאשר התחילו הגפנים להעניק תנובתם, ביקשו תושבי רחובות למכור את פרי הגפן ליקב שבראשון לציון, שנכון לאותה התקופה היה היקב היחיד בארץ. היקב כזכור, הוקם על ידי הברון רוטשילד ונוהל על ידי פקידיו הקשוחים שלא מיהרו להיענות לבקשת אנשי המושבה העצמאית.
בשנת 1896 נסעו שניים מראשי "מנוחה ונחלה", זאב גלוסקין ולוין אפשטיין לפריז, לפגישה חשובה עם הברון. בפגישה זו סוכם בין הברון לבינם שהוא יקנה את ענבי רחובות ובתמורה הם יקימו חברה שתפקידה יהיה לשווק את יינות היקב בעולם. וזו הייתה ראשיתה של חברת "כרמל".
באופן הטבעי ביותר בחרו אנשי "מנוחה ונחלה" להקים חברת מניות למכירת היינות במקום שלא היה זר להם – באודסה, ומשם להמשיך ולשלוח זרועות לשאר העולם. בהמשך סייעה חברת כרמל לתושבים להקים ולבנות את בית העם, בית הספר הראשון ועוד.
מחיבת ציון למנוחה ונחלה
אהרן אייזנברג היה פעיל מצעירותו בתנועת חיבת ציון, ובשנת 1886 עלה לארץ ועסק בסתתות ביפו ובראשון לציון כפועל שכיר.
רצונו להפוך לעצמאי הביא להחלטתו לעבור לוואדי חנין – נס ציונה לנחלת ראובן לרר. ובהמשך התעורר בו חלום להקים על אדמת תל דוראן הסמוכה, התיישבות יהודית.
לצורך הגשמת החלום,חבר אל יצחק זאב אלטשולר, אליהו זאב לוין אפשטיין, יעקב יוסף ברוידא, אברהם זאב גורדון ו בתיה מקוב מתנועות הבת של חיבת ציון, "מנוחה ונחלה" (שהוקמה בוורשה לצורך הקמת המושבה), והם גייסו לעזרתם את יהושע חנקין, שרכש עבורם את אדמת תל דוראן.
רוב חברי "מנוחה ונחלה" המשיכו לחיות את חייהם בוורשה, כשכוונתם לעלות לארץ פחות או יותר אל "המניב והפורה". על פי החוק העות'מאני, ליהודים שאינם תושבי הארץ אסור היה לרכוש קרקעות, ועל כן נרשמה האדמה לרשותם בשלמותה כיחידה אחת, על שם כל המייסדים גם יחד. כדי להבטיח את חלוקת השטח כולו למגרשים אישיים, חתמו המייסדים בספר ברית על אופן פירוט חלוקת האדמה לנחלות. וב 1890 עלו על הקרקע. אהרן אייזנברג מונה מטעם מנוחה ונחלה להיות מנהל העבודה של המושבה וביוזמתו בשנת 1901 נרכשו עוד כ 300 דונם בגבולה הצפוני של המושבה, והיא החלה להתרחב.
בשנת 1907 הגיעו למושבה עולים מצפון תימן אבל עליהם ארחיב ברשומה נפרדת.
לא אלאה אתכם בכל תולדות, רק אספר שבשנת 1923 הפכה המושבה למועצה מקומית ובשנת 1950 זכתה לקבל מעמד של עיר.
סיור ברחובות רחובות
אנחנו התחלנו את הסיור הרגלי שלנו דווקא ברחוב מנוחה ונחלה.
מאחר ורח' יעקב היה הרחוב הראשון ברחובות ונקרא ע"ש יעקב ברוידא, אני בוחרת להתחיל בו.
בית העם - יעקב 48
בית העם ממוקם על מפגש הרחובות מנוחה ונחלה ורחוב יעקב.
הוא נבנה ב-1912מול בית הכנסת "אהל שרה" שנבנה כעשר שנים קודם לכן. בזמנו הוא נחשב לאחד מבתי העם היותר מפוארים ומרשימים מקרב בתי העם במושבות הצעירות שבארץ. הוא שימש לדיונים, לאירועים חגיגיים ועוד. ושם גם שוכנו פועלים שהגיעו מחוץ לרחובות על מנת לעבוד בעת הבציר.
בראשית דרכו הוא לא זכה להצלחה מרשימה בקרב צעירי רחובות, והחרדים שבעיר אף גינו את עצם הקמתו, אך עם השנים הוא החל זוכה לעדנה, ובמיוחד כשהחלו מקרינים בו סרטים.
ב-1935 הורחב ושופץ בית העם וב 2014 לאחר שעבר עבודות הרחבה ושיפוץ נוספים, הוא נפתח לקהל הרחב וכיום משמש בין היתר כהיכל התרבות העירוני.
בית הכנסת אהל שרה - בנימין 45
יושב על מפגש הרחובות מנוחה ונחלה ובנימין. נבנה בשנת 1903 על קרקע שתרמו ראשוני המושבה סימה ויעקב ברוידא והוא על שם אמה של סימה ברוידא. במהלך השנים עבר שינויים, הרחבות ושיפוצים, וגם עכשיו הוא עובר אחד מאלה. אתם כבר מכירים אותי ולכן מבינים שלא נכנסנו פנימה.
בית האסמים
נבנה בשנת 1910 בפינת הרחובות מנוחה ונחלה ויעקב, על ידי בנה של בתיה מקוב, מרדכי.
הוא שימש גם כמחסן תבואות, גם מחסן לשקדים ושיכן בתוכו גם את החנויות הראשונות במושבה.
בשנים הראשונות אף שימש כמגורים לדר צבי מוסקוביץ שהיה רופא המושבה.
בית בתיה מקוב - יעקב 11
בתיה מקוב, האישה היחידה שהייתה בעלת נחלה משל עצמה. בחצר הבית היה טאבון ששימש את נשות המושבה לאפיית לחם ובמרתף הבית יקב. במהלך השנים עבר המבנה שינויים ותוספות.
בית יוספזון לייב – רחוב יעקב 20
בית המגורים הראשון במושבה.
יהודה לייב יוספזון, רכש מחברת מנוחה ונחלה שטח של כ 100 דונם מאדמת דוראן והיה הראשון שבנה בה בית מגורים ב-.1890 בבית זה התקיימה האסיפה הכללית הראשונה, בה נבחר הוועד הכללי הראשון של המושבה. תפקידו של הוועד היה טיפול בכל ענייני הציבור ובניהם תכנון מיקומם של המבנים, תחבורה, חינוך, ניקיון, שמירה על כללי ההתנהגות שבין אדם לחברו ועוד.
כמובן שגם כגוף המקשר בין המתיישבים לבין חברי "חובבי ציון" והרשות העו'תמאנית.
הבית מועמד לשימור שאני מקווה שיבוא במהרה.
בית עובד בן אהרן אייזנברג - רחוב יעקב 21
נבנה ברחובות בשנת 1922 עבור עובד אייזנברג שהיה בכורו של אהרן אייזנברג, ממייסדי המושבה. מבנה יפהפה, עם מרפסות רחבות ותריסים ועמודים צבועים באדום, בולט במרחב, לא תוכלו ולא תרצו לפספס.
על מבנה ברחוב יעקב 17 שלט שמספר שפעם, לפני שנהרס, היה פה
מקום משכנה של הנהלת "מנוחה ונחלה".
בית דונדיקוב – יעקב 32
הבית השלישי שנבנה במושבה בשנת 1891, על ידי אברהם יהושע דונדיקוב, ממייסדי רחובות.
לצדו ניצב פעמון המושבה, שתפקידו היה להתריע מפני שריפות, להודיע על שמחות, לכנס את התושבים לאספות וכן על ראשית ותום העבודה בפרדסים, כשלכל אחת מההתראות הללו היה מספר צלצולים משלה.
בית חביבי - יעקב 36
יחזקאל חביבי נולד באירן והגיע לרחובות כפועל. הוא היה בין הנוטעים הראשונים של כרמי
"מנוחה ונחלה" ושימש כמנהל העבודה בכרם. גם אחרי שהגפנים חלו ונאלצים היו לעקור את כולם ולטעת שקדים הוא המשיך לתפקד במקום
כשלוש שנים מאוחר יותר רכשו הוא ורעייתו נחלה ברחוב יעקב ובנו לעצמם בית ושטח למטע שקדים. לאחר שמחלה תקפה גם את עצי השקד וגם אותם נאלצים היו לעקוב, הם נטעו עצי הדר.
זו הייתה ראשיתה של הפרדסנות כענף העיקרי לפרנסת המושבה.
נחמד היה לראות שיש מספרה במבנה. מאחר ואחד מבניו של יחזקאל חביבי היה הספר הראשון של רחובות. אין לי מושג אם יש או אין קשר משפחתי, אבל חביב עלי בהחלט הקשר ההיסטורי.
ארכיון רחובות – גן חסידה – יעקב 44 פינת חביבי
נמצא מאז 2007 באחת מכתות גן חסידה, שהיה גן הילדים הראשון שנבנה במושבה רחובות.
בית זקס - מנוחה ונחלה 54
נבנה ב-1908 על ידי אפרים זקס. מבנה אקלקטי עם קשתות יפות ועמודים, שילוב נאה לעין של מזרח ומערב ומובילה אליו שדרת דקלי וושינגטוניה. הבית, שהיה הגדול והמפואר מבין בתי המושבה, שימש לקבלות פנים לאורחים חשובים שביקרו במושבה.
את אפרים זקס אזכיר שוב ברשומה על בית מורשת יהדות תימן הנפלא. הוא ה-איש שקם וסייע לעולי תימן והקים עבורם את שכונת שעריים.
לא מזמן ראיתי כתבה שהבית מוצע למכירה. כולי תקווה שיד יזמים זדונה לא תגדע את היופי הזה, אלא תבחר לשפצו ולשמרו ודוגמאות נאות יוכלו בוודאי למצוא בקלות בתל אביב הלא כל כך רחוקה.
בית ברוידא - מנוחה ונחלה 56
הבית היפהפה שנחבא אל העצים הוקם ב-1908 על ידי ראש אגודת מנוחה ונחלה יעקב ברוידא, למשך תקופת מה התגוררה בבית המשוררת רחל יחד עם שתיים מאחיותיה.
ברחוב יעקב 7 ישנה חנות יין בשם "ברוידא" לא מצאתי כלום על ההיסטוריה של המבנה, אבל אולי על שום השם שבחרו לתת למקום ישנו שלט על המבנה שמספר על פועלו של האיש.
בית סלוצקין – מנוחה ונחלה 58
נבנה ב1908 והוא שמש את משפחת סלוצקין, עד מלחמת העולם הראשונה. אז השתלטו העות'מנים על הארץ, ובמבנה התגוררו קצינים טורקים והוא שימש גם כמפקדה. כאשר החל המנדט הבריטי התגורר בבית הגנרל הבריטי שובל. המבנה שימש גם כבית תצפית במאורעות תרפ"א כיום הוא מתפקד כבנין המנהלה בבית בקריית החינוך דה שליט.
בית גורפינקל - אייזנברג 2 פינת הרצל (אחוזת מרגו)
נבנה בשנת 1928 על ידי מנחם גורפינקל, כבית הקיצוני בכניסה הצפונית למושבה, ואחד המפוארים שבה. בתקופת המאורעות הייתה עמדת הגנה על גג הבית.
במלחמת העולם השנייה הופקע הבית ושימש כמפקדה של הצבא הבריטי. ולאחר המלחמה שימש כמועדון קצינים בריטי.
לימים הפך המקום ל"אחוזת מרגו" מסעדת יוקרה שגם ארחה אירועים שונים, ביניהם חתונתם של אחותי וגיסי.
לאחרונה המקום הוקף גדרות וגונבה שמועה לאוזנינו שהוא מיועד להריסה. כולי תקווה שהגדרות הן לשיפוץ ושימור ולא לשם הקמת בית מגדלים נוסף.
עד כאן סיור בין בתי הראשונים ברחובות.
ייתכן ופה ושם פספסתי מבנה זה או אחר, אתם כמובן מוזמנים להאיר את עיני בתגובות.
ברשומות הבאות:-
בית ויצמן והסוד על הגבעה
רחובות מהיקב לפרדס
מרכז מורשת יהדות תימן.
לפוסט הזה יש 10 תגובות
מאלף. תודה
תודה על התגובה 🙂
עבודה מעולה
תודה רבה
תודה רבה, תהילה
מאד מעניין. רציתי להוביל את חברי לטיול באיזור על סמך הדף וחומר נוסף, אבל מסתבר שבשבת הכל סגור ואין גישה לשירותים ציבוריים. האם ידוע לך על פתרון?
לצערי, אין לי כל פתרון. אכן מצערת העובדה שיש מחסור (בכל מקום כמעט) בשירותים ציבוריים ובגישה אליהם
הפתרון למקומות הסגורים בשבת הוא – טיול ביום חול.
תודה על התשובה. אכן זה מה שאעשה, אבל נראה שעיריית רחובות כנראה לא החליטה לאן פניה בנושא תיירות בבתי הראשונים, אין ממש שיתוף פעולה וגם כדי לטייל ביום שישי, צריך לעשות תיאומים רבים עם גורמים שלא ממש טורחים לענות. אבל אני מתכוון להתעקש על זה.
אני מצטערת לקרא. בטוחה שתצליח לסייר וליהנות.
המספרה של יצחק חביבי, (סבא שלי), הספר הראשון, והוא אכן הבן של יחזקאל ואסתר חביבי, שעלו לארץ משיראז שבפרס.
יש מספר סירטונים שהכנו על מייסדי רחובות והם מופיעים באתר של ארכיון רחובות
תודה רבה על תגובתך ועל התוספת הנהדרת.