טיול ברמלה – יש מה לראות בה

המלצות לטיול ברמלה

רמלה נחשבת לעיר הראשונה בעולם שהוקמה על ידי מוסלמים כעיר מוסלמית, טיול ברמלה נשמע לכם כמו משהו תמוה? תנו לי לקחת אתכם לסיור שישנה את דעתכם…

היא הוקמה בסביבות 705, על ידי החליף אל – ואליד בן עבד אל מלכ (שבנה גם את מסגד אל אקצא בירושלים). במקור תוכננה  להיות בירת המחוז על דרך הים, מהחוף אל ירושלים. מאחר והייתה כוונה למהר ולהפוך אותה לעיר החשובה באזור, נבנו בה בתי מלאכה והעיר הייתה פתוחה לכל מתיישב, ללא הבדל דת. המים שנתגלו בבורות שנחפרו התגלו כמלוחים ולא ראויים לשתייה, על כן משכו מים  ממעיינות שממזרח לתל גזר אל-

בריכת הקשתות

מאגר מים מקורה מרשים, חפור  לעומק של מעל 10 מטרים ובו שלושה טורי עמודים נושאי 12 קשתות. הבריכה הזו שרדה את רעידות האדמה שהחריבו את העיר.

הבריכה צולמה לסרטים שונים ובהם אחד מסרטי חסמב"ה  וכיום היא מאגר מי גשמים ונחשבת לאטרקציה תיירותית. ניתן לחתור בסירות בתוך המאגר המשופץ. יורדים שפע מדרגות צרות (לא ספרתי אבל לעומק של 10 מ' ומעלה) על שטיח דשא מלאכותי שגרם (לנו לפחות) לתחושה קלה של אי יציבות. רדו בזהירות. המראה יפה להפליא.

לח שם ביותר ועלה בי החשד שחלק מהמאגר מכיל כמות ראויה של אגלי זעה של אנשים נוטפים שביקרו בו.

מאחר והחתירה במקום (10 דקות) היא אישית – איש איש וסירתו עמו, אנחנו לא חתרנו. היד הסוררת שלי + כתפו של הגיטריסט הפרטי לא התאימו. אבל נראה לי שהתמונות שלפניכם תספקנה. עלות:- 25 ₪ שכוללת גם כניסה למוזיאון רמלה.

וכך, כשיש בה בתי מלאכה, בתי הארחה ומאגר מים ראוי לציון הייתה רמלה, בראשיתה של המאה השמינית, לאחת הגדולות והמפוארות בארץ. אנשי צי סוחר שהיו מגיעים לחופי הארץ, עוברים היו דרכה בדרכם לירושלים, מתארחים באורחנים ותורמים לשגשוגה. עד שב 1068 רעש אדמה גדול פגע בארץ והעיר נחרבה כולה. היה הכרח לשקם את העיר, אבל על מנת לבנות אותה על השטח בו עמדה צריך היה לפנות כמויות עצומות של הריסות מהמקום, דבר שהצריך שנים רבות וכוח עבודה עצום. על כן, על פי החפירות שנעשו ועל פי מיקומו של המגדל הלבן, מניחים שמיקומה העכשווי של רמלה אינו במדויק המיקום המקורי ושטחה קטן יותר מזה שהיה טרם רעידת האדמה.

ובכל זאת, למרות שעברו רק כארבע שנים מיום שחרבה העיר המפוארת ועד בנייתה מחדש, רמלה לא הצליחה לשוב לגדולתה.

אלא…אולי?

בשנות השישים והשבעים של המאה ה 20, הייתה רמלה למעצמה משגשגת בתחום קצת שונה. צצו בה מועדונים שהיו שם דבר בסצנה המוזיקלית בישראל. אחד מהם מועדון הקליפסו. בשנים ההן, היו אלה הלהקות הצבאיות שקבעו את הטון המוזיקלי בארץ. לא שיש לי טענות כנגדן. להיפך, אני אוהבת את שירי הלהקות הצבאיות עד עצם היום הזה. אבל בתקופה ההיא, כשבכל העולם צצו בזו אחר זו להקות רוק משובחות, שהביאו צלילים חדשים ומקצבים חדשים, בארצנו הרוק נחשב לפסול ולא ראוי.

ברמלה התחילו להופיע עוד ועוד להקות קצב. נגנים שהתאחדו וניסו להביא לכאן את המקצבים שהם שמעו ברדיו מארצות שמעבר לים. להביא מעט מרוח המרד שהביאו השירים שהם שמעו. מועדונים ברמלה, כמו קליפסו, הם אלה שנתנו במה לאותם חלוצי הקצב הישראליים. הסצנה המוזיקלית ברמלה נחשבה אז למאוד יוקרתית. באותה התקופה הופיעו על במות הקליפסו להקות כמו האריות, הצ'רצ'ילים ,עוזי והסגנונות ועוד. בקליפסו גם צמחו חלק מכוכבי הזמר המזרחי של אז.
כך שניתן בהחלט להגיד שבסוף שנות השישים והשבעים רמלה הצליחה, לתקופה קלה, להיות סמן חשוב בתולדות הרוק במדינה.

המסגד הגדול

המסגד הגדול הוא אחד המבנים הצלבניים היחידים בארץ ששרד כמעט בשלמותו.

בבואנו למסגד הגדול, פגש אותנו היישאם. שאלתי אותו אם יש חומר כתוב והסברים על המסגד. בתגובה הוא שאל אם הייתי רוצה שהוא ייכנס אתנו ויספר לנו על המקום. מה אומר ומה אדבר? הרווחנו בענק.
כשאתם מגיעים למסגד – בקשו ממנו שילווה אתכם ויספר לכם על המקום. איש קסום ומדהים, שופע ידע ורואים שהוא נהנה לחלוק אותו עם כל מי שרק רוצה לשמוע. לשאלתי מניין כל הידע העצום, סיפר לי שבכל פעם שמגיעה הייתה קבוצה מלווה על ידי היסטוריון מאוניברסיטה זו או אחרת, היה מבקש ממנו לשבת קרוב אליו ולהקשיב. ובסופו של יום יושב היה מול המחשב ומשלים ידע. הוא ממשיך לעקוב ולספוג ידע מכל קבוצה שמגיעה ולהעביר אותו הלאה לכל מי שמבקש, ובין היתר גם לקבוצות תלמידים שמגיעים למקום במסגרת טיולים.

בלי ספק המפגש עם היישאם העצים את חווית הביקור שלנו במסגד.

המסגד הגדול הוקם על ידי מליסנדה  שהייתה מלכת ממלכת ירושלים משנת 1131 ועד 1153 השליטה הצלבנית הראשונה שנולדה ושלטה בירושלים. באותה תקופה רמלה הייתה אתר מנוחה לצליינים בדרכם לירושלים. לכן נבנתה בה קתדרלה גדולה, במבנה בזיליקה, כשבפינתה המערבית שער הכניסה הצלבני, שלוש קשתות ושלושה עמודים (השילוש הקדוש).

עד 1260 שימשה הקתדרלה את הצלבנים ואז הגיעו הממלוכים, גירשו את הנוצרים מהקתדרלה והסבו אותה למסגד.

הם התקינו דוכן תפילה וגומחת תפילה לכיוון מכה. צריח המסגד כנראה הותקן כבר אז אבל שופץ ב 1314. בחצר המסגד קבר, שעל פי המסורת שייך למי שהיה קצין בכיר בצבא צאלאח א-דין.

הכניסה למסגד בתשלום סמלי של 7 שקלים.

הכנסייה הפרנצ'סקנית

במהלך המאה ה-15 פעלה על השטח עליו ממוקמת הכנסייה, אכסניה שפעלה אך ורק כשעברו שם הצליינים, אך רוב הזמן עמדה נטושה.

במאה ה-16 זוהה האתר (כנראה בטעות מתוך מחשבה שרמה ורמלה חד הן) עם ביתו של יוסף הרמתי, שמוזכר בברית החדשה כבעל חלקת הקבר בו נקבר ישו לאחר צליבתו. ומכוון שכך הוקמה בו כנסייה שעברה תהפוכות שונות במהלך השנים, נהרסה ונבנתה מחדש. בשנת 1902 הוקמה במקום כנסייה חדשה כשלידה בית ספר. מגדל השעון, שלה כ -40 מטר גובהו, בולט למרחוק.

בשנת 1846 תרמה עיריית מדריד, ציור של טיציאן שמתאר את הורדתו של ישו מהצלב, לכנסייה, והוא תלוי בכנסייה ברמלה, עד היום.

 

 

כמו כן, בכנסייה ויטראז'ים נאים ביותר, כשמכל צד של ציורו של טיציאן, ויטראז'. אחד המתאר את צליבת ישו והאחר את הורדתו מהצלב

אם החלטתם להגיע והמקום סגור – יש פעמון ליד הדלת. צלצלו ויפתחו לכם. כנ"ל כשאתם נכנסים לחצר הכנסייה. הדלת הימנית היא דלת הכניסה וגם לה יש פעמון.

המגדל הלבן

הוקם בשנת 1318 וכמו מגדל השעון של הכנסייה , הוא אחד המבנים  הבולטים ביותר של רמלה.

יש הטוענים שהמגדל נועד להיות מינרט – שתפקידו העיקרי לספק עמדה גבוהה ממנה יכול המואזין לקרא למאמינים לבוא לתפילה, אך האחרים טוענים שגובהו העצום כ – 30 מטר, גבוה משמעותית יותר מזה של צריחי מסגדים אחרים. גם אופי המבנה, עם חלונותיו הצרים רומזים שהוא היה יותר בעל תפקוד צבאי מאשר דתי. יש להניח שהמיקום שלו, לצד המסגד הלבן (שנהרס כליל) הוא שעורר את ההשערה שהוא נועד להיות מינרט. העלייה למגדל (עליה ויתרנו) בתשלום.

מוזיאון רמלה  

ממוקם בבניין ששימש כבית העיריה ובית הדואר של רמלה בתקופת המנדט. במוזיאון תערוכת קבע שמוקדשת לממצאים הקשורים לרמלה החל מימי הביניים, דגם של בריכת הקשתות וחדר האוצר שם אוסף מטבעות ה זהב שהתגלו בשנת 1964  במהלך חפירות  באזור המגדל הלבן. 376 מטבעות זהב בני למעלה מאלף שנה.

מוזיאון רמלה ובית יד לבנים שוכנים באותו מבנה. בקומה העליונה מציגים תערוכות מתחלפות ושווה לדעתי לעלות למעלה ולבחון את התערוכה.

כרגע מוצגת שם התערוכה "נפלאות החומר". של מטי יולזרי.

רחבה חביבה מפרידה בין בית יד לבנים לבין שוק רמלה.

שוק רמלה

השוק ססגוני ויש בו הכל מכל וכל. בגדים ותיקים, מאפים וכמובן פירות וירקות.

לא זול. אבל בהחלט מוצרים באיכות משובחת.

בית הקברות הבריטי ברמלה

שוכן בסמוך לגבול העיר עם שכנתה לוד. במקום קבורים חללי האימפריה הבריטית מימי מלחמת העולם הראשונה והשנייה, המקום שווה ביקור ולו רק על שום היותו מטופח לתפארת.

ולא יכולה הייתי שלא לחוש בכעס מה כשצפיתי במדשאות המטופחות, בעצים הגבוהים, ובניקיון המופתי – המושקעים עבור המתים, לעומת ההזנחה הרבה בעיר – עבור החיים.

 

רוצים לקרא עוד על סיורים ברמלה?

טיילו ברמלה (וכבונוס גם בלוד) עם לבון רחל

ואני מצרפת פה את מילותיה של הבלוגרית אילנה בר בעלת הבלוג "יצאתי מביתי למסעותי":-

"כולנו זקוקים במידה זו או אחרת להפוגה קטנה מהסידורים והטרדות שהיומיום מזמן לפתחנו. מה אם לא גיחה קצרה לעיר לא מוכרת? עבורי זה הרבה יותר מ"סתם טיול", לא רק להגיע למקום חדש ולהינות מסיבוב קצר, אלא זוהי חוויה שמסייעת בהטענת המצברים. אני קוראת לגיחות הקצרות הללו "גיחות תדלוק", דלק הכרחי שעוזר לי לצלוח את השגרה התובענית. רוב הגיחות האורבניות שלי בארץ הן לערים הגדולות, תל אביב-יפו, ירושלים. מדי פעם מגוונת בגיחה לחיפה. כמובן שיש בארץ ערים יפות ומעניינות נוספות. רמלה, למשל. לפני שנים רבות, כשלמדתי צילום יצאנו במסגרת הקורס ליום צילום בשוק הססגוני של רמלה-לוד. אותו בוקר חורפי זכור לי עד היום כהתנסות מעניינת ורשמתי לי לחזור שוב לביקור מקיף יותר ברמלה. זה לקח כמה שנים, עד חגי תשרי 2015, שיצאתי בערבי חג ובשישי בבוקר לסדרה של שוטטויות אורבניות. ביקרתי כמובן בירושלים, ת"א, יפו, חיפה ו… גם רמלה. נסעתי עם חברה ברכבת ועברנו בין האטרקציות הידעות של העיר, בריכת הקשתות, המגדל הגבוה ולאט-לאט היגענו לאיזור של העיר העתיקה והשוק.

מודה לניני על שהציפה את שם העיר וכשהתבקשתי לבחור תמונה וחיפשתי בתקיית הצילומים מאותו טיול קצר עלה בי שוב הרצון לחזור ולבקר בה. היא נגישה, קרובה, צבעונית, ועם נקודות חן רבות ומעניינות שיכולות לעזור לגוון את השגרה האפרוריות".

תודה לרחל ולאילנה שהסכימו להוסיף ולהעשיר את הפוסט על העיר רמלה.

אני שמחה להציע לכם מבחר קישורים לפוסטים של בלוגרים נוספים, בתקווה שיעודדו אתכם לצאת להכיר את העיר הכל כך מרכזית ומפתיעה ואני מבטיחה לעדכן אם אוכל:-

למטיילים עם ילדים:-
נילי ומעיין תורמות את המלצותיהן "בעקבות חסמב"ה"

לקוראי הרוסית שביננו דאגו איגור חייט ומרינה שפיר:-
1) בואו לטייל ברמלה עם הבלוגר  איגור חייט התמונות – רב לשוניות!
2) מרינה שפיר שמחה להזמין אתכם לטייל איתה  ב רמלה

הפוסט של הילה לביא איך אומרים חול בערבית מזמין אתכם לקרא את אגדת רמלה.
הפוסט של גלית קידר מהבלוג "שיעמום הוא בחירה" מזמין אתכם ל רמלה – טיול בקטנה
הפוסט של מיטל אשכנזי פומרנץ מהבלוג "מדברת לקירות"  מזמין אתכם ל "רמלה – שכבות של תרבות שמחייבות טעימה"

אני מודה לנילי ומעיין, איגור, מרינה, הילה, גלית ומיטל על התוספת לפוסט.

רוצים לצרף המלצות משלכם לטיול ברמלה? טיילתם ברמלה וחוויתם את העיר? אשמח מאד אם תשתפו בתגובות.

רוצים לקבל המלצות ליעדים נוספים בארץ? היכנסו למדור טיולים בארץ