על כנפי ההיסטוריה ברחובות
המושבה רחובות קמה על אדמות תל דוראן כתוצאה מחלום של קבוצת עולים מתנועת חובבי ציון.
הם עלו על הקרקע ב 1890 והחלו מעבדים את האדמה. בשנת 1907 הצטרפו למושבה עולים מצפון תימן ואת סיפורם המרתק מביא בצורה מופלאה, המקום עליו אני רוצה לספר לכם כאן.
איך בכלל הגיעו היהודים לתימן
על פי מסורת יהדות תימן, בעקבות נבואת הזעם והחורבן של הנביא ירמיהו (פרק כ"א פסוק ט') החליטו כאלף איש ואישה לצאת את ירושלים ולתור אחר מקום שיוכלו לחיות בו. הם החלו בנדודים עד שהגיעו אל תימן, שם החליטו להשתקע. חיזוק מסוים לאמונה זו קיים בספרו של הרב יחיא קורח "מרפא לשון", שהוא ביאור לתרגום אונקלוס על התורה. בספרו זה ניסה בין היתר, להסביר את השוני במסורות הדקדוק, התפילה וההלכה של יהדות תימן, שנסמכו על מסורות בבליות ולא נשתמרו בקרב קהילות אחרות.
מסקנתו הייתה שהשוני חל בשל הגלות המוקדמת יותר.
יש להניח שהריחוק משאר הקהילות בגולה והניכור של האשכנזים בארץ, שעודדו אותם להסתגר בשכונות משל עצמם, תרמו את תרומתם הלא צנועה בעליל.
נראה שבראשית, חייהם של היהודים בתימן היו נוחים למדי. הם אמנם שמרו על מנהגיהם הדתיים מצד אחד, אך הצליחו להטמיע את עצמם בתוך תרבות האזור מצד שני, תוך כדי כך שחלק מהשבטים הערבים שחיו באזור, הושפעו מהם בדרכים שונות. חלקם באמונה באל אחד וחלקם התגיירו בפועל.
הקהילה שגשגה ואפילו נמצאה כתובת שמראה שמלך חמיר סייע להקמתו של בית כנסת, וכתובות נוספות שמעידות על כך שבממלכה החמירית החלו נוטשים את המקדשים הפגאניים לטובת אמונה באל אחד, ושהם ראו עצמם כיהודים. בשנת 525, לאחר שנהרג מצביא הממלכה, אולצו החימארים להתנצר וזה היה סוף הממלכה. כמובן שהייתה לזה השפעה מרחיקת לכת על מצבם של היהודים. בשנת 575, לאחר שהפרסים כבשו את תימן – חלה שוב הטבה במצבם.
כן, זה בלוג ולא ספר היסטוריה 😉
עליות ומורדות רבות עברו על יהדות תימן במהלך המאות כולן. קצרה היריעה מלהרחיב על כולן והרי על "מרכז המורשת" באתי לספר ובכל זאת…עוד קצת.
עליית יהודי תימן
במקביל לעליות מאירופה החלה גם העליה מתימן. בין השנים 1881-82, הגיעה העלייה הראשונה שנקראה "אעלה בתמ"ר" ויש הטוענים ש"בתמ"ר כיוונו להיפוך של תרמ"ב – שנת העלייה.
רבים מעולי תימן התיישבו במושבות, הועסקו על ידי האיכרים הוותיקים והתרכזו אל תוך שכונות משל עצמם כשהם חיים בתנאי עוני קשים.
בראשית התיישבותם ברחובות, הם התגוררו במבנים ארעיים בצל חורשת אקליפטוס בפאתי הוואדי.
שחצנותם של אנשי העלייה השנייה ואנשי היישוב הישראלי הביאה אותם להתייחס אל יהודי תימן כאל אנשים חרוצים, שצריכים ויכולים להסתפק במועט. הם התייחסו אליהם לא אחת כאל עבדים שמן הראוי לנצלם. די לקרא את תיאוריו של משה סמילנסקי את התימנים, הזלזול בשפתם ובאופן לבושם, כדי להבין מה הייתה דעת היישוב על העולים מתימן.
מאז "אעלה בתמר" המשיכו להגיע עולים מכל רחבי תימן והתיישבו במקומות שונים בארץ.
ברשומה "מעדן בתימן לתל אביב" אני מספרת, בין היתר, על בית מורשת יהודי עדן ותרומתם לתרבות.
שכונת שעריים וצדיק אחד בסדום
ברשומה "רחובות – בתי הראשונים" הבטחתי לכם שאחזור ואספר על אפרים זקס.
היה זה אפרים זקס שהחליט לסייע לבני העדה התימנית, הוא גם הקפיד להעסיק בחלקות שלו אך ורק פועלים עבריים שמרביתם היו יוצאי תימן, ובניגוד לשאר איכריה הדשנים של המושבה, הקפיד לשלם להם שכר הוגן.
אך הוא לא הסתפק בכך, מצוקתם נגעה אל לבו והוא רכש 55 דונם של אדמה כדי לחלק אותם לחלקות עבור עולי תימן. דונם למשפחה בעלות נמוכה ובתשלומים נוחים.
אבן הפינה לשכונת שעריים הונחה בספטמבר 1909. שכונה ובה בתים שנבנו על ידי תושביה עצמם.
הורידו "מדריך טיולים" הישר לנייד, וטיילו לבד תוך קבלת הדרכה מקיפה. מגוון יעדים בארץ.
פרסמו בחמושה!
מרכז מורשת יהדות תימן וקהילות ישראל
המבנה
נחנך בספטמבר 2017
המבנה 3000 מטר גודלו, הוקם בהשקעה של קרוב ל 30 מיליון ₪.
הוא תוכנן ועוצב על ידי האדריכל יעקב גיל, שתחום התמחותו מבני ציבור. מודרני ויפהפה עם מבואה רחבה ומזמינה, שכבר ממנה ניתן, במבט אחד, לראות שטח נרחב ומואר המזמין להישאב אל תוך המוצגים שבו.
המוזיאון מכיל חללים שונים מעבר לחללי התצוגה הרחבים והזורמים, ובהם ספריה, חדרי עיון, אודיטוריום נאה (בו תתחילו את הסיור), ופינה עם שולחנות אינטראקטיביים, שמאפשרים הכרה עם עולם הרוח של יהדות תימן.
יש להדגיש בשמחה ובגאווה שהוא נגיש.
המוזיאון
במוזיאון אוספים ומוצגים אוטנטיים וייחודיים, שכולם תרומת בני הקהילה התימנית בארץ.
אלה הן תצוגות הקבע שמטרתן המוצהרת הפצת ושימור מורשת יהדות תימן וקהילותיה.
אבל, מעבר לתערוכות הקבע המרהיבות, המוזיאון מארח גם תערוכות מתחלפות. בציור, בצילום ובפיסול.
על התערוכות ועל מה שביניהן
העושר הוא עצום ורב. התערוכות כולן, בלי יוצא מן הכלל, נפלאות.
להלן לקט קטן מהמוצגים והתערוכות במרכז מורשת יהדות תימן
הצורפים בתימן ומה זה פיליגרן
אומנות הצורפות היא אחת המלאכות העתיקות ביותר בהן עסקו יהודי תימן.
הצורפים היהודיים בתימן יצרו טכניקות שונות של עבודה עם חוטי כסף וזהב (ביניהן גם לרקמה על בדים), וכן שיטות לעבודת הצורפות בעזרת כלים שונים אותם יצרו בעצמם.
שיטות העבודה הייחודיות עברו מאב לבנו, מדור לדור במשך מאות בשנים, והצורפות נחשבה למכובדת שבמלאכות.
אחת השיטות היא הפיליגרן – צירוף של שתי מילים לטיניות "פילום" חוט ו"גרנום" גרגר חיטה. שיטת עבודה זו מבוססת על שימוש בחוטים ובכדורים זעירים ועיבודם יחד בדוגמאות עדינות ומסובכות שנראות כעבודת תחרה מרהיבה. לעיתים כתכשיטים ולעיתים על רקע של משטח אליו מולחמים פרטי הדוגמא. כאמור, הצורפים היהודים נהגו ליצור את כל כלי עבודתם בעצמם וזה כלל גם את חומרי הגלם.
ניתן להבין שהכנת כל תכשיט שכזה היא ארוכה מאד ומורכבת.
עם עלייתם ארצה, נדחתה די בזלזול בקשת הצורפים לעסוק באומנותם, הם נחשבו לעובדי אדמה ולזאת בלבד הם נדרשו. בזכות רות דיין ו"משכית" ניצלה האומנות הפלאית.
יוסף כהן – צורף הכסף בעל ידי הזהב
במקרה של האומן שלפנינו, המלאכה לא הועברה במשך דורות רבים במשפחה.
היה זה אביו שהחל במסורת הצורפות והעבירה לבנו שהמשיך ולמד את המקצוע.
בית הכנסת ודמויות המופת ופורצות הדרך
עבודות של יגאל תמיר
רגעים בצנעה
יחיא חייבי, נולד בצנעה וקבל לידיו מצלמה בהיותו נער, מתנת משלחת רופאים איטלקיים להם סייע.
הוא תעד בעזרתה בעיקר את הקהילה היהודית וחיי היומיום שלה. תיעוד מרגש של אמצע שנות השלושים של המאה הקודמת.
יהודי תימן בישראל
הצלם ציון עוזרי, שמשפחתו עלתה במסגרת "על כנפי נשרים", נוהג לערוך מסעות צילום ותיעוד בקרב הקהילות היהודיות בעולם ובישראל.
מסעות לתימן
הצלם נפתלי הילגר ביקר שבע פעמים בתימן ותעד את הרשמים שלו בספר. בתערוכה צילומים צבעוניים ומרשימים שכוללים תיעוד חיי היומיום לצד מבנים וארכיטקטורה.
קסם המרבד
רחל פולס נולדה בשערים בשנת 1937 והחלה מציירת בסוף שנות השישים של המאה הקודמת. ציורה הראשון היה של אביה ומאז החלה לצייר דיוקנאות.
על כנפי נשרים
תערוכה צנועה ויפהפייה שמספרת בצילום ומסמכים את המבצע.
זו איננה תערוכת קבע והצגתה אמורה להסתיים ב 10/07/202
תערוכת הכתב העברי
אחת התערוכות המרשימות והמרתקות שראינו. יצירותיו של בר-עמ"י בן ציון אמן היצירה המיקרוגרפית.
המיקרוגרפיה היא אומנות הציור באותיות. היא מוזכרת כבר בכתביו של היסטוריון רומי שחי במאה הראשונה אבל נחשבת לאומנות יהודית. יצירת קווי מתאר בכתב זעיר להפליא. על פי רוב שימשו טקסטים מהמסורה. יצירותיו של בר עמי מכילות טקסטים שלמים ואפילו ספרים שלמים מהמקורות' כשרוחה של הקבלה שורה על התערוכה. נפלא.
עוד תוכלו לראות בתערוכה אוסף סביבונים וחנוכיות, מתנות לחתן ולכלה ועוד ועוד.
כתובת:- אברבנאל 7 רחובות
פתוח בימים א', ב', ד', וה' – בין השעות 09:00-17
ביום ג' בין השעות 09:00-13 ובין 16:00-19:00
זו היא הרשומה האחרונה על העיר רחובות.
התחלנו בשיטוט בין בתים ראשונים, גילינו גנים וסודות נפלאים וזכינו לחזות במעט מתפארתה של מורשת יהדות תימן. כולי תקווה שהפקתם הנאה ושהתעוררה בכם הסקרנות לתת קפיצה ולבקר בעיר.
הרשומות הקודמות על רחובות
ביקרתם באחד המקומות? האם הלכתם בעקבות "חמושה"?
כמו תמיד – נפש בלוגרית צמאה לתגובות.
