פריחה – רשומה מצולמת

שדה בר

ממש ליד הבית, בלב שכונת מגורים, שדה נטוש. אין יוצא ואין בא, איש לא שת לבו אליו ומבחינתנו טוב שכך.
שדה הבר הזה הוא מקום מפלטם האחרון של התורמוסים בלב העיר.
יצאנו היום לבדוק את שלום השדה המוזנח ולמרות שטרם הגיע מועד פריחת התורמוסים, הרי שהשדה שופע עלים שממתינים בסבלנות לבוא הפריחה

תורמוס

תורמוס ארצישראלי – בן משפחת הפרפרניים, אנדמי למישור החוף השרון והשפלה

ויחד עם עלי התורמוס – מצאנו גם את כל הפרחים המובאים לפניכם כאן

אלקנה סמורה

אלקנה סמורה –  בת למשפחת הזיפניים וכיאה לכל בני משפחתה, גבעוליה ועליה עטורים שיערות לבנות זיפיות.

סביון אביבי  

סביון אביבי – נציג משפחת המורכבים הענקית. מראשוני הפורחים בראשית החורף, למרות שמו האביבי,  ומהאחרונים לנבול.

סבא שלו

לשון שור מגובבת  

לשון שור מגובבת – עוד בן למשפחת הזיפניים. עד לפני זמן קצר היה חלק מקבוצה שנקראת "לשון הפר" , אך הופרד ממנה מסיבות מדעיות הקשורות לפרודות הפרי.

צנון מצוי 

צנון מצוי – נציג משפחת המצליבים. במקורו צמח פולש

ציפורנית מגוונת 

ציפורנית מגוונת – נמנית על משפחת הציפורניים המונה מעל 400 מינים. נפוצה בכל חלקי הארץ פרט לדרום הנגב.

ביקיה תרבותית

ביקיה תרבותית – נמנית על משפחה הקטניות, הפרח פרפרני ומזכיר את פרחי האפונה והטופח. צמח חשוב בחקלאות עקב שימושו כמזון לחיות המשק.

ברשומה על גבעות הכורכר סיפרתי על שדה שהיה כאן, עד לא מזמן, ועבר מן העולם. ככולי תיקווה שימשיכו לזנוח ולהזניח את השריד האחרון לשדה הבר העירוני. השדה הזה הוא בעירי, ראשון לציון.
ולכם אני ממליצה:- בכל מקום בו אתם מתגוררים, הסתכלו סביב ליד הבית, מעבר לפינה ומתחת לאף כי  יש פרחים בני חלוף – תנו בהם מבט וקוו בשבילם שהם ישובו גם בשנה הבאה.

מכירים עוד שדות שכאלה בלב הערים? אשמח אם תספרו לי עליהם.

רוצים לקבל המלצות נוספות? היכנסו למדור טיולים בישראל ותיהנו ממגוון כתבות!