טיול בין חללים ממוזגים שופעי אומנות
טיול של יום קיץ
אתם זוכרים את ה"שיטה" הזו, שאוריאל ואני משתדלים ללכת לפיה, נכון?
בסתיו, בחורף ואפילו בימי האביב (אבל קצת פחות), אנחנו מטיילים בהרים, בגאיות ובין פריחות. לעת חום ולחות, הקמים עלינו להשביתנו, אנחנו מוצאים מפלט במוזיאונים הנפלאים והממוזגים. חלוקה שכזו.
מוזיאון תל אביב לאומנות הוא אחד המקומות הכי אהובים עלינו בת"א.
ומאחר וחם, מהביל על סף הלא סביל, החלטתי לשלוח אתכם לשם.
אבל לא רק אליו. גם ל"בית אריאלה" שמולו – לתערוכה מקסימה במיוחד.
מוזיאון תל אביב לאומנות - היסטוריה (בקטנה, נו)
מוזיאון תל אביב הוקם ב־1932, ביוזמת מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב. כדי להבטיח את הגשמת חזונו, מוזיאון בעיר הלבנה, תרם דיזנגוף את הקומה התחתונה של ביתו שהותאמה לצורך העניין. כן כן, מדובר באותו מבנה עצמו בו ב ה׳ באייר תש״ח, 14 במאי 1948, הוכרזה עצמאותה של מדינת ישראל.
בשנת 1959 עבר המוזיאון אל מבנה שתוכנן במיוחד עבורו והידוע בשם "ביתן הלנה רובינשטיין", וכיום פועל כשלוחה של המוזיאון.
לאחר שהתברר שהמקום אינו גדול מספיק על מנת להכיל את כל אוסף האומנות, שהלך והתרחב תודות לתרומות מרחבי העולם, הוחלט בשנת 1964 להקים מבנה חדש, גדול וראוי, שיהווה משכן למוזיאון על אוספיו ושכיותיו, בשדרות שאול המלך.
משכן המוזיאון החדש פתח שעריו בשנת 1971.
האוסף של המוזיאון הוסיף לגדול ולהתפתח, אך קירותיו של המבנה אינם עשויים מגומי ובזמן מן הזמנים, לא די היה בשטחי אולמות התצוגה, כדי לאפשר למוזיאון להמשיך ולהתפתח. צריך היה להוסיף אגף.
האגף החדש הבניין ע״ש שמואל והרטה עמיר
נערכה תחרות אדריכלות בינלאומית, גויסו תרומות ובשנת 2011 נחנך האגף החדש של מוזיאון תל אביב לאומנות.
זהו. עד כאן. אמרתי לכם שבקטנה. לא?
מבקרת בתערוכה – לא מבקרת אותה
חשוב שיהיה ברור. איני באה מעמדה של מבקרת, מסבירה או מוליכה בשבילי אומנים ואומנות. יש דברים שהעין שלי אוהבת ויש שגורמים לשרירי השכם שלי להתקשח ולהירתע. מבחינתי, יש יצירה שואבת ויש יצירה הודפת. לא תמיד אני יודעת להסביר על שום מה ולמה, אבל הסקרנות שלי תמיד תגרום לי לנסות ולבדוק.
בלוג טיולים וצילומים ו...מה שביניהם
זו הכותרת של "חמושה בעדשה", וכמעט בכל רשומה, תמצאו קמצוץ של היסטוריה. (בקטנה, נו…😎)
עיקר הרשומה, הצילומים שצילמתי בשני המקומות. רק מידי פעם, בין הצילומים, אנסה לתמלל את תחושותיי. אתם מתבקשים לזכור שהן אישיות ומתוך החוויה הפרטית שלי.
מבקרת בתערוכה – לא מבקרת את מוצגיה או את המציג בה.
לפעמים, סתם אציג את הצילום – ודי.
אני שולחת אתכם לטייל במוזיאון תל אביב באמונה שלמה שתמצאו שם שפע ענין והנאה. ובבית אריאלה שממש מולו, לתערוכה מרתקת שעוסקת בסיפורו המופלא באמת של תיאטרון אהל.
תמונות ומיצגים
אלכסנדר קאלדר
התערוכה של אלכסנדר קאלדר "שמש גדולה צהובה" עד 15/08/21
דוד גינטון
התערוכה של דוד גינטון "השם של הציור" – עד 03/10/21
אנטי מיפוי
התערוכה של מיקי קרצמן ושל שבתאי פינצ'בסרי "אנטי מיפוי" – עד 02/10/21
פתרונות פורמליים
התערוכה של אלי סינגלובסקי "פתרונות פורמליים" עד 21/08/21
לפעמים, אנחנו משוטטים כה וכה במוזיאון זה או אחר, והיצירות לבד הן שתמשוכנה את העין. החלל בו הן מוצגות יהווה (עבורי) סוג של בית חם.
אבל לפעמים, כמו בתערוכה הזו, החלל בו היא מוצגת עם העמודים החשופים, הפך עבורי לחלק מעצים ובלתי נפרד מהתערוכה.
אנשים שראיתי ומעולם לא פגשתי
המיצג של צדוק בן דוד "אנשים שראיתי ומעולם לא פגשתי" עד 04/09/21
רעש הרחוב והעולם כולו, על דמויותיו עם הרגעים הקטנים של כל אחד.
אלפי דמויות ממגזרות מתכת דקיקות שמאפשרות לראות דרכן. בעצם, בדיוק כמו שרובינו מסתובבים בעולם. רואים לא רואים, חצי נראים חצי נטמעים בסביבה וזה בזה.
אחד הדברים שמשכו את תשומת לבי במיצג הזה הוא הצופים, כמוני וכמו אוריאל, שלרגעים נדמו לי – כאילו היו חלק מהמיצג.
לא סתם יש תור ארוך לפתחו. השתדלו להגיע מוקדם.
מראות
נגישות במוזיאון תל אביב לאומנות ובבית אריאלה
במוזיאון תל אביב לאומנות
מפורט
♦ חניית נכים
♦ גישה נגישה, מחניית הנכים אל רחבות המוזיאון והכניסות אל כל חלקי המוזיאון.
♦ אולם קאופמן, אולם רקאנטי ואולם אסיא כוללים ומקומות ישיבה מיוחדים.
♦ גישה לגן הפסלים הבמה.
♦ עמדות שירות מותאמות כולל דלפק מונמך.
♦ קיימות מערכות עזר לשמיעה, גם באולמות.
♦ שירותי נכים
♦ ניתן לקבל כסאות גלגלים ומקלות כיסא לשימוש המבקרים במלתחות הסמוכות לקופות.
♦ מערכת הדרכה קולית, בעברית ובאנגלית, בעלת לוח מקשים המותאם ללקויי ראייה
בבית אריאלה
♦ רמפה לספרייה
♦ מעליות
♦ חניה – בעלי תו חניה של נכה יוכלו לחנות בחניון בית אריאלה
♦ שירותי נכים.
♦ מכשיר עזר לשמיעה
♦ מכשיר הגדלה אלקטרוני של ספרים כיסא נגיש
בית אריאלה "פועלים אנחנו וגם משחקים" תיאטרון האהל
אנחנו אוהבים כרזות. גם בחו"ל אנחנו נוהגים לפקוד תערוכות בהן מוצגות כרזות ופעם, אפילו כיתתנו רגליים בקרקוב, רק כדי להגיע לחנות כרזות עתיקת יומין, ולגלות שמדובר בסוג של מחסן 😎
התערוכה בבית אריאלה שובת לב, מכבדת ומרשימה, והכרזות מספרות סיפור מרתק של ראשית הישוב.
כדאי לכם!
לפוסט הזה יש 4 תגובות
רשומה מרשימה ומרתקת, עם תמונות שאפשר להגדיר ׳מדויקות׳ וגם מינון ההסטוריה ברשומות שלך תמיד מאוד מדויק. מעשיר מבלי להכביד.
אהבתי והתחברתי מאוד לביטוי על ״יצירה שואבת ויצירה הודפת״. בדיוק מה שאני מרגישה כלפי יצירות (מכל סוג…?)
ולבסוף… מיצג התערוכה של סינגלובסקי, על ״פתרונות פורמליים״, מרשים ביותר! והמיצג של בן דוד, על האנשים הבלתי נראים, מעביר מסר חד וברור.
תודה חמושה???
?תודה רבה על תגובה מחמיאה ומעצימה 🙂
פוסט שמעודד ללכת למוזיאון. הזכיר לי שכבר המון זמן לא היתי במוזיאון תל אביב. בבית אריאלה לא היתי מעולם לדעתי. צילומים יפים כרגיל.
ואוו תמר, את ממש חייבת לעצמך ביקור במוזיאון. חגיגה. תודה על התגובה 🙂